"שמעת מי התאבד היום"?! בני התפרץ אל דירתו של גדי בסערה, נעמד מעל המיטה וצרח "משה, הבן של הירקן, תלה
"אנחנו אך ורק יזיזים" אמרת מבלי למצמץ ואז הוספת בפסקנות "שלא יהיו פה דרמות ורגשות…" חשבתי לעצמי שאת מדברת על
שבועות היה החג של מיכאלה. כל שנה מחדש, בעשרים השנים האחרונות, ערב החג, היא היתה קופצת לסופר ובוחרת את חומרי
היא לקחה אותי לתחנת הרכבת בפרנקפורט והמתינה עימי להסעה. ידיה כרוכות סביב צווארי. מבטה מלא תוגה וערגה. אני נזכר בדבריה
מאת: תכלת גינס גיליתי שנגמר לי הכסף כשחיכיתי לקו 83. פתאום נזכרתי בסיפור של אבא, שהיה לו פעם כסף
ישבתי מולה בפאב ופשוט בהיתי בהן.דוק סמוי של אבק דרכים דמיוני כיסה אותן.המשכתי לחדור במבטי פנימה סורק וסוקר תנודות בהבעות
מנחם יצא מבניין המגורים עם חיוך רחב.כרגע סיים פגישה מוצלחת עם יהלומן מפוקפק באחת מעיירות הטאונשיפ שבפאתי קייפטאון. היו אלו
כשהייתי קטן פגשתי את פחד. הוא היה הבריון הזה מסוף הכיתה שתמיד התנכל לי בהפסקות ותוך כדי השיעורים. תמיד איים
מאת: יתיר הבר אתמול אחז בי פחד. הוא אחז בי חזק, על גבול ההטרדה, ואני הבנתי שהוא פשוט מתגעגע
מאת: רן אפלברג כשסבתא רוזי שמעה שנעמי ואני נפרדנו – היא לקחה ישיר מפתח-תקווה ודפקה לי על הדלת. "חם", היא
