ילדים יהודים

היא לקחה אותי לתחנת הרכבת בפרנקפורט והמתינה עימי להסעה.
ידיה כרוכות סביב צווארי.
מבטה מלא תוגה וערגה.
אני נזכר בדבריה שבוע קודם לכן:
"אני משתמשת בקאוצ׳סרפינג על מנת להכיר גברים מבלי להיקשר"
עכשיו, אנחנו אחרי שבוע של רוד טריפ מטורף ברחבי אירופה בו היינו יחד 24/7.
והנה, אני מזהה במבט שלה משהו אחר.
אני מחליט לומר לה מה שאני חושב מבלי גמגומים ומשמעויות כפולות.
"את יודעת שמה שיש ביננו לעולם לא יוכל להפוך למשהו רציני?"
העיניים שלה מתחילות להתרוצץ בחורים שלהן, דוק עדין של דמעות מתחיל לכסות אותן.
היא נלחמת בזה בגבורה מונעת מהן להתפרץ החוצה.
"את יודעת למה נכון?"
היא מהנהנת עם הראש אבל אני ממשיך ואומר "עם מישהי רצינית ארצה ילדים יהודים" אחרי שהוצאתי את זה מהפה זה נשמע לי קצת פוגע אז אני מנסה למתן ומוסיף "אני גם רוצה הרבה ילדים לפחות חמישה"
היא מבוגרת ממני ב9 שנים, גם אם טכנית היא יכולה להתגייר, ילד אחד בן 18 יש לה, ועוד כמה זאטוטים לא יבאו בחשבון..
אני חושב על זה ומקלל את עצמי בלב "יופי אידיוט! גם גזען וגם מעליבן"
"אני מקווה שאת לא נפגעת"
היא משתיקה אותי בנשיקה קלה.
"תודה על הכנות דוד, אתה בחור מיוחד ואני מבינה אותך לחלוטין"
ההסעה שלי מגיעה, אנחנו נפרדים.
יותר מאוחר באותו הלילה
אני מקבל ממנה הודעה:
"דוד, אני ממש מתגעגעת אליך.."
אני מביט על מסך הטלפון כבר דקה ארוכה מקיש עליו שוב ושוב מונע ממנו מלהחשיך הרגש דוחק בי להקיש "גם אני" והשכל משכנע אותי שאין עתיד.
אני מתחיל להקיש כשהטלפון רוטט לי ביד.
"אני הולכת לישון, לילה טוב."
אני מוחק את המילים "גם אני"
כותב "לילה טוב"
ולוחץ על "שלח"

Leave a Reply