היא לא זכרה מי זה היה, או איך הוא נראה, אבל את האבן הבולטת שהייתה נטועה מימין לראשה זכורה לה
מוקדש ל: ש.ר "אל תוותר עלינו, אל תעזוב אותי". רוני החזיקה לי את היד ובכתה עצמה למוות. כבר שבועיים חלפו
מאת: קרן נחום זרקא אתה זוכר, פעם ממזמן… הינו אתה ואני, קרועים מהתחת בהולנד. נסענו במכונית שכורה וירד גשם
בדיוק שנה אחורה. אמצע נובמבר. אוטוטו נגמר הלילה, אני בעבודה אחרי יום ארוך, נותרה חצי שעה לסגירה. אמסטרדם דיי שוממת
עליזה קנתה 3 קילו סוכריות. בשבת בנה יחגוג 13 ויעלה לתורה בבית הכנסת. החליפה התפורה למידותיו כבר מוכנה, הרב אומר
צפת, השמש עמדה לשקוע, אוירה של קודש באויר. הם פסעו בין המצבות אבא וילד. כף ידו הקטנה טמונה עמוק בכיסו
מאת: לירוז חיים אני רואה אותו מדי פעם בשכונתנו, מתיישב על הספסל מול ביתי הזמני, לעיתים עם סיגר ביד, לעיתים
הגשם היה מטורף, מלווה ברוחות ומטחי ברד. עמדתי ברחוב עם המטריה כשהיא החליטה להתהפך עליי, ניסיתי לגרום לה לחזור בחזרה,
מאת: קרין קצב "טיפסתי על הרים, שאפתי את אוויר הפסגות, רכבתי על סוסים, וחמורים ואופנוע, ואופנוע ים, וצללתי בים, ועליתי
שבת בלילה, נפרדתי מהחברים ביציאה מהפאב והתחלתי ללכת לכיון הבית, השעה היתה 3:50, מחר עבודה אני חייב לישון חשבתי לעצמי, אבל