"שמעת מי התאבד היום"?! בני התפרץ אל דירתו של גדי בסערה, נעמד מעל המיטה וצרח "משה, הבן של הירקן, תלה
"אנחנו אך ורק יזיזים" אמרת מבלי למצמץ ואז הוספת בפסקנות "שלא יהיו פה דרמות ורגשות…" חשבתי לעצמי שאת מדברת על
היא לקחה אותי לתחנת הרכבת בפרנקפורט והמתינה עימי להסעה. ידיה כרוכות סביב צווארי. מבטה מלא תוגה וערגה. אני נזכר בדבריה
ישבתי מולה בפאב ופשוט בהיתי בהן.דוק סמוי של אבק דרכים דמיוני כיסה אותן.המשכתי לחדור במבטי פנימה סורק וסוקר תנודות בהבעות
מנחם יצא מבניין המגורים עם חיוך רחב.כרגע סיים פגישה מוצלחת עם יהלומן מפוקפק באחת מעיירות הטאונשיפ שבפאתי קייפטאון. היו אלו
תמיד הוא נוחת מחוייך, שמח, זחוח בטוח.מפזר אנרגיות לכל עבר, משדר שתמיד בסדר, אוהב שאומרים עליו גבר.מרים לחיים, מסתכל בעיניים,
כבר שבוע שהיא מגיעה לבקר. בדרך כלל בזמני הפנוי, אך לפעמים גם בזמן העבודה, נכנסת לחנות ואומרת שלום. תמיד אחרי
"אתמול בלילה הנשמות שלנו עשו סקס" זה היה המשפט הראשון על הבוקר שהיא הוציאה מהפה. הסתכלתי עליה בבעתה וכל מה
יצאתי מהבית במהירות, הרגשתי שאני נחנק מבפנים. "מוכרח לראות אנשים ולנשום קצת אוויר", מלמלתי לעצמי. רגליי הובילו אותי לקופישופ בפינת
מאת: אלי טויל פעם בכמה זמן כשהוא מרגיש שהפסיק לשרוף לו בבטן, הוא הולך לסופר וקונה יין אדום. ביציאה קבצנית