הגיעה העת לסכם את השנה וכותבי דאצ'טאון התכנסו הפעם במתכונת קצת אחרת. את טקס הנבחרים החלפנו בשיח זוגי בין הכותבים,
האורות המנצנצים מכל עבר כל כך משמעותיים בתקופה החשוכה הזו. החורף ההולנדי גורם לנו בעיקר לרצות להישאר במיטה כל בוקר.
כתבו: אנאבל שמר ואפרת גומא פגישה על כוס יין של שתיים מהכותבות שלנו, אנאבל שמר ואפרת גומא, הובילה לשיחה מרתקת
טייבי קמיסר לא תיארה לעצמה שגם את החג הזה נחגוג תחת מגבלות. יחד עם זאת, היא מוצאת הרבה אור בתוך
כתבה בעיתון הארץ על אושרם של הילדים ההולנדים הכניסה את אנאבל שמר להירהורים, וגרמה לה לחבק את הספֵק. צריך לגור
באיזה מדינה יותר קשוחים במתן ציונים? מה ההבדל בין שיעור באוניברסיטה בהולנד לישראל? מהן הציפיות מהסטודנטים? בכתבה הזו אנסה לתאר, מתוך
מחשבות על קיומנו הפיזי והוירטואלי ועל העולם שמשתנה "איפה אני?" – אני שואלת תוך כדי משחק מחבואים עם הבן שלי,
הסתיו כבר כאן וחגי תשרי מאחורינו. כמה טוב שהשמש ההולנדית ליטפה אותנו בחודש הזה. תקופה מיוחדת שבין התחלה, לסליחה, לנדודים
היום, עשרים ואחד בספטמבר, הוא היום הראשון של הסתיו, גם כאן בהולנד וגם בישראל. הסתיו הוא זמן טוב להגיגים והרהורים, והרהור
"וואי, הולנד, אדיר! שמעתי שממש כיף באמסטרדם." "אני לא גרה באמסטרדם." "אה, וואלה? אז איפה?" "בחרונינגן." "איפה?!" שיחות כאלה הן