כל אחד הוא אור קטן

טייבי קמיסר לא תיארה לעצמה שגם את החג הזה נחגוג תחת מגבלות. יחד עם זאת, היא מוצאת הרבה אור בתוך החושך והקור.

מי דמיין שנחגוג חנוכה שני תחת מגבלות קורונה? יתכן שאנחנו לקראת סגר שלישי, התפרצות גל תחלואה רביעי, המתנה לחיסון שלישי. טוב, התבלבלתי כבר, יש עוד מי שמוצא את ידיו ורגליו במסע המפותל הזה?

האמת שהפעם באמת לא ציפינו. לאחר תקופה בה הכל נפתח וטעמם המתוק של הקרבה והחיבוק חזרו לחיינו, קשה להסתגל שוב לתפריט המצומצם וחסר הטעמים. שוב הגבלה על אירועים, התאספויות, פגישות, שיעורים ומסיבות. ומה עם מי שעבורם זהו תחום העיסוק העיקרי? כבר 11 שנה שאנחנו משמשים כמיני חברת הפקות. אירועים קטנים כגדולים, מצומצמים ומורחבים, כי אין כמו הכוח שנוצר במפגשים חיים בכדי לחבר ולהתחבר. גם לחנוכה הזה נערכנו מבעוד מועד, במסגרת פעילות בית חב"ד. תכננו מגוון רחב של אירועים ומפגשים לקהילה, ואופס, הכל השתבש. נראה כי שוב נחגוג רק אנחנו מול הנרות. 

באנו חושך (וקור) לגרש

זה מחזיר אותי 11 שנים אחורה, נובמבר 2010, עת יצאנו לשליחות להולנד. רחובות אמסטרדם שקיבלו את פנינו היו קפואים ואפורים משהו. השמש משום מה לא זרחה וגם כשכבר זרחה היה צריך לנחש שהיא שם. הכל היה מנוכר ותחושת דכדוך קלה ניסתה להשתחל אל הלב ששימר בנתיים את הטמפרטורה אליה הורגל מארץ השמש, 30 מעלות פלוס. הדכדוך ניסה לפלס דרכו, כאמור, אלא שאז הגיע ערב ראשון של חנוכה. עמדנו בדירת הסטודיו הקטנה אותה שכרנו זמנית, מבעד לחלון נראתה התעלה האמסטרדמית חשוכה וקפואה במיוחד, פנסי הרחוב ניסו להאיר את החשיכה, רוכבי האופניים נראו כחבילות עטופות באין סוף שכבות, התיירים המעטים שהסתובבו בחוץ נראו מבועתים מאימת הקור החודר, הכל היה שחור וקפוא כזה.

ואז ניצת הגפרור, נדלק הנר וטמפרטורת הלב שוב זינקה לגובה. לראשונה הרגשתי מהו יתרון האור הבא מן החושך. מן חמימות נעימה ואושר פנימי החליק לתוכי וניסיתי שלא יחמוק. אם יש חג שבעיני יפה יותר בחו"ל מאשר בארץ, הרי הוא חנוכה. שלא כמו בחגים אחרים בהם אני חשה חסרון תמידי (הי, איפה הסוכות במרפסות? מה עם אווירת פורים ותחפושות? או איך הרחובות לא ריקים בכיפור?) כאן בחנוכה אני מרגישה יותר חג, יותר משמעות, יותר אור. כי ככל שחשוך יותר, האור מאיר יותר וככל שקר יותר, האור מחמם יותר. 

אולי יעניין אותך גם:

מדריך הישרדות: כיצד לעבור את חג החנוכה בלי להפוך לסופגנייה
סופגניה ישראלית בהולנד
מתכונים לחנוכה- ברגע האחרון
המדריך להורה הישראלי: מסורות חורף הולנדיות 

יש אורות ויש אורות

הנס האמיתי

מסתבר שזהו כל העניין בחנוכה. חפרתם פעם לעומקו של סיפור החג? מה בדיוק היה שם ועל מה החגיגה? נכון, המכבים ניצחו את היוונים, לאחר מכן מצאו פך שמן קטן, הפך סיפק שמן שהאיר לשמונה ימים ועד היום אנו חוגגים ושמחים. זהו הסיפור בשטחיות, בלי חפירה, כמו שלמדנו בגן. אבל אם נתעמק מעט נבין את המשמעות הפנימית, משמעות הניסים. נס ניצחון המלחמה, כמו גם נס פך השמן, הגיעו מהצורך להאיר את העולם. נס ניצחון המלחמה התרחש בעקבות יציאתם הנחרצת של המכבים כנגד היוונים וגזרותיהם. היוונים לא היו מעוניינים שהעם היהודי ימשיך להיות נאמן לאלוקיו וידבק בתורה ובמצוות, משום כך גזר המלך אנטיוכוס גזרות על אי קיום מצוות. הוא לא גזר על הגוף היהודי ולא בו רצה לפגוע, אלא על הנשמה גזר ואת האור הרוחני רצה לכבות.

המכבים לא יכלו לשאת זאת, החליטו לשמור על גחלת העם היהודי ולצאת למלחמה. כהמשך ישיר ובדיוק מאותה הסיבה, הם מיהרו לאחר הניצחון אל עבר בית המקדש, להספיק להדליק את מנורת הזהב. מנורת הזהב הייתה מודלקת מדי יום על ידי הכהן ואורה הייחודי הפיץ אור לעולם כולו. בהגיעם לבית המקדש עשו המכבים הכל בכדי למצוא שמן טהור, כזה שלא נטמא בידי היוונים, הם לא ויתרו ורק כאשר מצאו את השמן ויכלו להדליק את המנורה, רווח להם. המשך הנס היה בכך שהשמן הספיק ליום ועוד יום, עד אשר הספיקו לייצר שמן זית חדש, תהליך שערך בדיוק שמונה ימים.

מיזוג תרבויות

להוסיף אור, כל יום קצת יותר

זוהי בעצם מטרתם של נרות החנוכה, להאיר באור רוחני את חושך העולם המסתיר ומעלים על האמת האלוקית. זה לא סתם נר וזו לא סתם שלהבת, אלו הם אלמנטים שחושך העולם זקוק להם, אלו הם אורות שמספרים את סיפורי הגבורה במאבק למען האור האלוקי הקיים בנו. גם סדר הדלקת נרות החנוכה מחזק את אותו המסר. איננו מדליקים בכל יום אותו מספר נרות, אלא מוסיפים מיום ליום. ביום הראשון מדליקים נר אחד, ביום השני שני נרות, וכך הלאה. בכל יום מוסיפים ומגבירים את עוצמת האור עד אשר מגיעים אל השלמות, אל היום השמיני כשהחנוכיה מאירה כולה. בנקודה סימלית זו מסתיים החג כשהוא מותיר אחריו מעין צו תמידי, לעולם לא לדרוך במקום, לא להסתפק בקיים, אלא תמיד להוסיף באור, ועל כל תוספת בצד השלילי, יש להרבות בצד החיובי עד שהאור יסלק כליל את החושך.

עכשיו תגידו אתם, איפה משמעותי יותר להדליק את הנר ואיפה נדרש יותר אור? 

שמש הולנדית חורפית, זה בסדר שאת מסתתרת, יש לנו נר, בידינו אור ואש. 

חנוכה שמח הולנד!

לכל הכתבות של טייבי

Avatar photo

טייבי קמיסר הינה שליחת חב"ד לקהילה הישראלית בהולנד מזה עשור. יחד עם בעלה, הרב עקיבא, וששת ילדיהם הם פועלים בקרב הציבור הישראלי במשך כל ימות השנה.
טייבי בעלת תואר בחינוך מיוחד, אוהבת את תחום ההוראה ומתעסקת בכך בעיקר במסגרת פעילויות בית חב"ד.
אוהבת לכתוב, אוהבת לחשוב מחוץ לקופסה, אוהבת ליצור קשרים וחיבורים ומחוברת מאוד לקהילה הישראלית הנפלאה שהתגבשה כאן.

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.