אפרת מנסה לגשר על הפער הבלתי נתפס בין שתי המציאויות שבהן אנחנו חיים בימים אלה. התופת והאובדן בארץ אל מול
כולנו מחפשים חיבוק והבנה עכשיו. אבל אנחנו גם מכירים את נפש שכנינו ההולנדים - שחיבוקים הם לא הצד החזק שלה.
איפה מתחיל הבית ונגמר החו"ל? האם ניתן לצאת לחו"ל כשאתה כבר שם? אולי אנחנו כבר בחופש? אפרת גומא מנסה לעשות
לכבוד יום הידידות הבין-לאומי שלום מהַגֵג על האפשרות להכיר חברי אמת חדשים בגיל מאוחר ובארץ חדשה. האם העובדה שהשארנו חברים
אפרת גילתה להפתעתה שגברים הולנדים לא מפחדים מקשר. רבים עוברים הליך של קשירת צינורית הזרע כאמצעי למניעת הריון. היא מהרהרת
הם התקשרו בשבת בערב. תשע, שעון ישראל. רצו לשמוע איך לנו בהולנד, אם זה קשה שאין במבה בסופר, עד כמה
הארץ גועשת סביב תכניות הממשלה בישראל להפיכה משטרית, ואנחנו הישראלים בהולנד מביטים ומתלבטים. האם ראוי/מותר/כדאי/חובה להפגין ולהביע את דעתנו גם
למה כל הרחובות והבתים בהולנד נראים זהים? האם זה בגלל שההולנדים חסרי מעוף, או שאולי אלה אנחנו שמתעלמים מניואנסים? אפרת
איך מחליטים איפה לגור? עכשיו, כששוב נפתחות בפניה אפשרויות חדשות, אפרת חוזרת לשאלה הבסיסית והחשובה הזו. האדם הוא יצור סגור
באמת שלא הבנתי בשביל מה המגב הקטן הזה, במקלחת. המקלחון המותקן בבית ההולנדי שהתארחתי בו סיפק רמז. אך לא עבה