יש לי תלתלים. לפעמים ההולנדיות אוהבות אותם יותר ממני. "זה מיוחד, זה שונה, זה קופצני ויש להם אישיות משל עצמם"
סוף סוף מתחילים להרגיש קצת חורף, הטמפרטורות מחליטות מדי פעם לצלול מתחת לאפס, יש אפילו שלג פה ושם – מה
אני במטוס. או כמו שבייבי חן אומרת מטול. אין לה עוד ס' אז היא אומרת ל' במקום, מטול. ולפעמים כשאני
אספר לכם משהו אישי. משהו שקשור להחלטה גדולה אחת מיני רבות הדומה להחלטות שרובכם קיבלתם, אך מה שחשוב הוא לא
ערב השנה החדשה באייבורג (ijburg), האי המלאכותי שנוצר כפרבר של אמסטרדם… משקיף על האופק המכוסה מקצה לקצה בזיקוקי דינור… הירח
אז איפה הייתי? אה, כן, חורף. דיברתי עליו וכנראה עוד אמשיך לפחות עד מאי, אז עימכם הסליחה. חורף אצלנו (בהולנד
אני לא מכירה הורה שלא משתוקק לשמוע מה הילד או הילדה שלו עשו היום בגן. אנחנו רוצים לדעת שטוב להם
חמישה סירופים ביתיים , טעימים וקלים להכנה שיכולים להרגיע גרון כואב ושיעול. הסירופ יכול להשמר לאורך זמן בצנצנת וניתן גם
הסיפור מתחיל באימא שלי. היא שולחת חבילות. זאת מסורת כזאת שהתחילה כשהייתי בצבא. כדי לפצות על חוסר בקשר יומיומי ולעיתים
חנוכה בעיצומו. ערב ערב מתאספים סביב החנוכייה, מדליקים את הנרות ומנשנשים. לכבוד הנר השמיני מיטל בויום -למל מגישה לפניכם שני