לפני חודשיים החלטתי שזהו, נמאס לי לחכות. בין וריאנטים חדשים לחיסונים מדשדשים, נדמה ש"אחרי הקורונה" רק הולך ומתרחק. אז אחרי
מחר ליל סדר. לצערנו, הקורונה גרמה ללא מעט אנשים להסב לשולחן סדר יחיד. נשמע נורא, נכון? גם לי יצא לחוות ליל
בתור ילד, חשבתי שלסיפור מגדל בבל בתנ"ך היה סוף מבאס. היתה שם הזדמנות שלא עלתה יפה ולא מומשה לאותו חיבור
מביקור במקום, דרך לחיות את המקום ועד לצמוח מהמקום הולנד ארץ קסומה ויקרה, לפני עידן הקורונה היית יעד חם למשפחות
לציון יום האישה הבינלאומי 2021, פנינו לארבע נשים שהקימו עסק עצמאי בהולנד. הן שמחו לחלוק מניסיונן ולתת עצות לעצמאיות המתחילות.
רוכבת על אופניי, בדרך לעבודה. עד לפני שנה – כשהעולם היה יותר פיזי ופחות וירטואלי – הדרך הזו יכלה להיקרא
הגענו לחדר עם הלוקרים, ופתאום דאטצ’י התחיל להתפשט. "מה, פה באמצע?! לא נלך למלתחות?!", חצי יצאתי עליו בטון ישראלי. הוא
מתי מתחיל אצלכם הקיץ? אצלנו במרץ. זה לא שנלך פה בהולנד עם חולצה קצרה במרץ. גם לא נפסיק לחמם את
כשחזרזיר שאל את פו הדוב האם הם יהיו חברים לנצח, באיזו שפה הוא שאל את זה? האם בשפת החזרזירים? בשפת
לא חשבתי שזה מה שאגלה. לא תיארתי לעצמי שאהיה מופתעת מעומק התופעה. אם בכתבה הקודמת נגעתי בסכנות הרילוקיישן באופן כללי,
