מישראל להולנד בשעה

לפני חודשיים החלטתי שזהו, נמאס לי לחכות. בין וריאנטים חדשים לחיסונים מדשדשים, נדמה ש"אחרי הקורונה" רק הולך ומתרחק. אז אחרי יותר משנה בלי ביקור בארץ נכנעתי – אני אעשה 3-5 בדיקות קורונה, אשב במטוס מלא באנשים שיורידו את המסכה יחדיו כדי לאכול, בלי אנדרהאלבמייטר, אחר כך אשב בבידוד 10-14 ימים, כל זאת כדי לבלות שבועיים וחצי עם המשפחה והחברים, רגע לפני שאחזור למטוס ובידוד נוספים. הרגשתי טוב עם ההחלטה, סיפרתי למשפחה ולחברים, וכולנו התרגשנו. יומיים. ואז סגרו את נתב"ג.

אולי יענייין אותך גם:

״המוזיקה משפרת אותנו״, בני נוער לומדים מוזיקה באמסטרדם
כך באתי מהולנד והתחסנתי נגד קורונה בישראל
על רילוקיישן הולנדי וחילופי עונות
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים

עכשיו, כמו ישראלים רבים אחרים אני מנסה שוב. אלא שאחרי הסיבוב הזה ברכבת הרים, זה קצת פחות מרגש ויותר מלחיץ, אבל בסדר, זו הכנה טובה לסטרס-לנד. לחלקנו עדיין אין את הפריבילגיה לטוס לארץ, ועד שימציאו את הטלפורט ונוכל לשגר את עצמנו לארוחת שישי אצל ההורים (נו כבר!), האמצעי המהיר ביותר להשתגר למקום אחר הוא מוזיקה. לכן, הכנתי לנו פלייליסט מהגרים שיעביר אותנו בין ישראל להולנד בשעה אחת בלבד.

המסע ממריא – איך לא – מהמולדת, ועובר מייד לאמסטרדם, מקום מושבם של רובנו. לאורך הדרך האקלקטית לחלוטין מבחינה מוזיקלית, מתווספים אספקטים שונים של חיינו: געגועים לשפה ולבית מול משיכה אל הזר והלא-מוכר, טחנות רוח ואהובים רחוקים, וכמובן, אי אפשר בלי אלמנט ההגירה הנוכח ביותר בחיינו: מזג האוויר החורפי. כמו שאומרים, "כל זאת ועוד" בשעה שמתחילה רגוע ומסתיימת במסיבה.

עם השיר "אנאבל" של הנס די בוי יש לי סיפור אישי. זה השיר ההולנדי הראשון שלי, ושמעתי אותו אינספור פעמים מאז שהגעתי לכאן. עוד לפני שעברתי, במהלך סופשבוע אצל חבר באמסטרדם, אחד מהחבר'ה שאל אותי אם אני מכירה אותו. לשמע תגובתי השלילית, מייד עלה השיר על מסך היוטיוב, וכל חבורת ההולנדים פצחה בשירת ליווי שלא היתה מביישת אצטדיון. מאז כבר התרגלתי לשמוע את המשפט "מכירה את השיר?" רגע אחרי שאני מציגה את עצמי.

שני שירים ישראליים מופיעים פה בגרסאות כיסוי: "קשר הירח", במקור של קורין אלאל, בביצוע מקסים של מירי מסיקה, ו"רוח רוח" מאת מרים ילן-שטקליס בביצוע כיפי של ברי סחרוף ומארש דונדורמה. התגנבו לכאן גם שתי זכיות של הולנד בתחרות האירוויזיון, שביחד עם ליגת הכדורגל האירופית גרמו לנו להרגיש חלק מאירופה עוד בישראל. הראשונה היא Een beetje של טדי סכולטן משנת 1959 והשנייה היא Ding-A-Dong של Teach-In, שזכה במקום הראשון באירוויזיון של 1975. אלא שבמקום את גרסת המקור באנגלית, תמצאו פה את גרסת הקאבר של להקת הבנות 4Girlz בהולנדית. השיר, שנכתב במקור בהולנדית, תורגם והושר באנגלית בתחרות, עושה פליק-פלאק לאחור וחוזר בהפוך על הפוך למקורותיו כ-Dinge-Dong.

השיר "ברלין" של שממל אמנם לא בדיוק מוקדש להולנד, אבל למילותיו יכולים להתחבר בקלות גם רבים מהישראלנדים. מספר ערים בהולנד אף זכו לייצוג גאה בקליפ על ידי חלק מחברינו כאן, ומחברו התראיין לכתבה ממש פה בדאצ'טאון. את "פה זה לא אירופה" של מרגול וליין מסיבות הגייז אריסה לא הכרתי. נתקלתי בו במהלך הכנת הפלייליסט, וחשבתי שהוא כל כך אדיר ומצחיק, שמיד שלחתי למשפחה. אחותי אמרה בתגובה שכולם מכירים ושזה רק מעיד על כמה שנים אני כבר לא בארץ. שני השירים, המסיימים את הרשימה, יצאו בסוף שנת 2014. דרך מילות השירים, הלחנים ונכסי התרבות שהם מאזכרים, הם מהווים יחד שיעור מקיף בתרבות ההגירה ובענייני מזרח ומערב בחברה הישראלית. בעוד ש"ברלין" מבטא את הכמיהה לעזוב את ישראל, לתרבות אירופאית, לרווחה כלכלית, "פה זה לא אירופה" חוגג את התרבות המזרחית ואת החיבור למקום, ל"מזרח תיכון ישן".

שממל עושה שימוש ציני וביקורתי באזכורים מהיהדות ומהתנ"ך ("גם אם אשכח את יד ימין", "אפילו יעקב אבינו ירד למצריים"), משירי ארץ ישראל היפה ומהמנון המדינה ("רייכסטאג של שלום ושל יורו ושל אור", "אומרת כדאי שתעצום את העין הצופייה") ועושה כבוד לאריק איינשטיין. השיר משתמש בנכסי צאן ברזל של היהדות, הציונות והישראליות, כדי לבקר את המצב הכלכלי והפוליטי בישראל, יוקר המחיה, הכמיהה לחיים נוחים יותר והיחס למי שבוחר לעזוב. 

"פה זה לא אירופה" פונה ישירות לחבר'ה האלה ("גברת היפסטר, נו איך בברלין?") עם שיר מסיבות פופי שחוגג את המזרחיות בגאווה (תרתי-משמע. "כפרה, הופה, פה זה לא אירופה, פה זה בלגן, מזרח תיכון ישן"). הוא מתייחס לתרבויות וההשפעות הלא-אירופיות על פניה של ישראל ("אמריקאים עם כבוד של ערבים") וקורא לשממל וחבריו לשחרר כבר את אירופה ("פה זה ישראל, תתחיל להתרגל"). מוזיקלית, הוא עושה כבוד גדול למוזיקה מזרחית ולניגון החסידי "אני מאמין", שכבר מזמן הפך גם הוא להמנון מסיבות.

ואם צלחתם את כל זה, עוד בונוס אחרון למיטיבי לכת בני 40 ומעלה: "שלום לישראל", שיר התמיכה ששיגרה הולנד לישראל בימי מלחמת המפרץ. אני עדיין זוכרת איך התרגשתי מול ערוץ 1 כשההורים הסבירו שהולנד הכינה לנו שיר… למעשה, מדובר בהפקה רבת-משתתפים ביוזמתו ובבימויו של ה-ישראלנדי ראלף ענבר.

והנה הרשימה להאזנה בספוטיפיי: מישראל להולנד בשעה- הפייליסט!

האזנה נעימה!

 

הרשימה המלאה:

שיעור מולדת / כוורת

Amsterdam / Jacques Brel

Windmills of your mind / Noel Harrison

Een beetje / Teddy Scholten

שיר אהבה בדואי / צליל מכוון

Wild Is the Wind / David Bowie

ברקים ורעמים / דיוויד ברוזה

אמסטרדם / נוער שוליים

חולם בספרדית / שלמה יידוב

Annabel / Hans de Booij

קשר הירח / מירי מסיקה

רוח רוח / ברי סחרוף ומארש דונדורמה

Pack Up the Louie / Caro Emerald

Dinge-Dong / 4-Girlz

אמסטרדם / קוזמו

ברלין / שממל

פה זה לא אירופה / מרגלית צנעני ואריסה

אירופה / כוורת

 

לכל הכתבות של אנאבל

הצטרפו לרשימת התפוצה של דאצ'טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

אנאבל שמר

משתדלת לחיות כמה שיותר גלגולים עוד בגלגול הזה. גרה בחרונינגן מ-2018 בבית עץ מעשה ידי ההולנדי המתוק בעולם. אוהבת תרבות, שפות, לחשוב, לבלות, מתרגמת, כותבת, עורכת, לפעמים מצלמת. בגלגולים קודמים הייתי בין היתר אמנית פלסטית והייטקיסטית, גרתי בפריז ובתל אביב וצברתי אוסף תארים אקדמיים בנושאים לא קשורים.

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.