אני חייבת לומר שעוד בארץ לפני המעבר, הייתי בטוחה שהבדלי התרבויות בין הולנד לישראל לא כאלה גדולים, ושהכל יהיה מה
אם הייתם אומרים לי לפני כמה שנים שאני אתהלך בדרכי הביתה ,בשש מעלות, דרך פארק קסום עם ברבורים, כשמעליי נושרים
מאיפה אני, אתם שואלים, ואיך הגעתי לכאן, ומי אני בכלל…?! אני משם. הוריי הולידו אותי במקום אחד ונסיבות חיי הובילו
כל מי שחי בהולנד, ולא משנה כמה זמן, כנראה נחשף לתופעה ששמה מסיבת מעגל הולנדית, ומי שטרם חווה זאת ייתקל
ארבעה חודשים חלפו להם מהר והגיע זמני להיפרד מהולנד, לפחות לעת עתה. איזו מדינה… אני מרגישה שפיתחתי סוג של מערכת
כמעט חורף. כשרק הגענו להולנד אחד הדברים המופלאים שנתקלנו בהם היו פטריות. בכל מקום אחרי הגשם הם צצו, ממש כמו..פטריות.
הגיע הזמן לכתוב קצת על האוניברסיטה, הרי לשם כך הגעתי, לא? האמת, נראה שלא ממש. לוח הזמנים שלי די פנוי,
הזמן עובר מהר ואני כבר כמעט חודשיים כאן. החודש האחרון, שכלל את תקופת החגים, היה קצת מוזר ולא מאוד קל.
עכשיו אפשר להתחיל. אני מציינת כבר שלושה שבועות בעיר ליידן, מקום שבאמת הפתיע אותי ביופיו ובקסמיו. ואיך אפשר שלא? אחרי
ראש השנה כבר כאן וסינטרקלאס מעבר לפינה, ומשמעות הדבר היא ארוחות חג עם המשפחה שלא בחרנו. העיתון NRC נותן לנו
