פסח עבר, בקרוב שבועות, ורק חלף לו יום השיחרור של הולנד יחד עם יום הזיכרון, יום העצמאות ה-68 של ישראל
עדין חורף. הימים אומנם התארכו במעט, ניתן לראות את השמש עולה עוד לפני שמגיעים לבית ספר, אך עדיין קר וגשום ואפור
משפחה חורפית שכזאת. כן גם אני וגם הילדים, מצווה עלינו לחגוג בחגיגות שדורשות לוקיישן, אין לצאת לפארק או לחצר ולפתוח שולחן
שאריות. ממחזרת, כן. אחד הדברים הנהדרים בהולנד בפרט ובאירופה בכלל זה נושא המחזור. אני זוכרת את עצמי עוד כנערה בביקור
החזרה ארצה לאחר תקופה של רילוקיישן בחו"ל טומנת בחובה את כל האלמנטים של הגירה, על ריגושיה וקשייה. נעה ברום קיבצה
אתם בטח מכירים את זה – הייתם בביקור בארץ, פגשתם חברים ומשפחה, נהניתם, אכלתם… וכשחזרתם לבית שכאן נתקפתם דכדוך. נעה
זה לקח לי 15 דקות. כל דבר פה לוקח לי 15 דקות. גם המרחקים הארוכים יסתכמו ב-15 דקות. ואז מסתבר
מאת: גילי גוראל ומורן יהלי-זליקוביץ לראשונה הגיעה השנה להולנד קומונת מתנדבי שנת שירות מטעם הסוכנות היהודית. רגע לפני פעילויות הקיץ
נשארו לי 10% בלפטופ והם לאט לאט יורדים. אני נזכרת בפעם ההיא שנגמר לי הדלק והחלטתי לבחון כמה היפנים מדוייקים
בדרך כלל אני מדבר על אוכל ומטבחים שונים מהעולם… אולם לקראת ימי הזכרון והעצמאות, אעשה אתנחתא קצרה ואכתוב על משהו
