פשטידת קישואיםאני כאן ואני משם - אופה ציונית במדינה צבעונית

פשטידת קישואים

הפעם הפוסט יהיה הפוך. כמו לתת את המתכון לחברה עוד לפני שהיא טעמה מהאוכל. למה? כי אם הייתם טועמים, הייתם
לא מתנצלת, אני מנצלתאני כאן ואני משם - אופה ציונית במדינה צבעונית

לא מתנצלת, אני מנצלת

שאריות. ממחזרת, כן. אחד הדברים הנהדרים בהולנד בפרט ובאירופה בכלל זה נושא המחזור. אני זוכרת את עצמי עוד כנערה בביקור
אקזוטיקה טבעוניתאני כאן ואני משם - אופה ציונית במדינה צבעונית

אקזוטיקה טבעונית

אני בטוחה שאחרי שנה כבר הבנתם מי נמצאת מאחורי המילים. טיפוס לא ממש ספונטני (רשימות רשימות), חם וביתי (משפחה לא
הא לחמא עניאאני כאן ואני משם - אופה ציונית במדינה צבעונית

הא לחמא עניא

לחם, לפני שהגעתי להולנד כמעט ולא אכלתי לחם. לא כי לא אהבתי, פשוט הוא לא היה חלק משמעותי מהתפריט שלי. סלטים
שמכל הלילות, הלילה הזה הוא שליהבלוגיה

שמכל הלילות, הלילה הזה הוא שלי

ימים אחרונים של קרירות אמיתית, אולם אפשר להרגיש שמאור היום המתארך, שהגלגל לא מפסיק לזוז ושהזמן ממשיך קדימה. זו תקופה
לצאת מהקופסאאני כאן ואני משם - אופה ציונית במדינה צבעונית

לצאת מהקופסא

אז כמה בנאלי זה דווקא בפורים לתת בבלוג שעוסק באוכל, פוסט על אוזני המן? ולא שלא חשבתי על זה, אבל
מתכונים לחנוכה- ברגע האחרוןאני כאן ואני משם - אופה ציונית במדינה צבעונית

מתכונים לחנוכה- ברגע האחרון

חנוכה בעיצומו. ערב ערב מתאספים סביב החנוכייה, מדליקים את הנרות ומנשנשים. לכבוד הנר השמיני מיטל בויום -למל מגישה לפניכם שני
לכבוש את הארץ השטוחהאני כאן ואני משם - אופה ציונית במדינה צבעונית

לכבוש את הארץ השטוחה

אז למה אתם מתגעגעים הכי? פתיתים? קפה שחור /נמס של עלית? במבה? קרוטונים ושקדי מרק? אני הכי הכי מתגעגעת למלפפון
אצל אלה בגינההבלוגיה

אצל אלה בגינה

אחד האלמנטים הקשים לנו כישראלים בהולנד הוא הניתוק והריחוק מהבית, מהמוכר, מהמשפחה, מהטעמים והאוכל. השורשים לנו כישראלים בגולה מתבססים הרבה
פוסט טראומה מבושלתאני כאן ואני משם - אופה ציונית במדינה צבעונית

פוסט טראומה מבושלת

איפה התנור? אין מקפיא? איך מכניסים סיר למיני בר הזה? ולמה החלון במטבח לא נפתח, אף אחד לא מטגן כאן???