הא לחמא עניאאני כאן ואני משם - אופה ציונית במדינה צבעונית

הא לחמא עניא

לחם, לפני שהגעתי להולנד כמעט ולא אכלתי לחם. לא כי לא אהבתי, פשוט הוא לא היה חלק משמעותי מהתפריט שלי. סלטים
שמכל הלילות, הלילה הזה הוא שליהבלוגיה

שמכל הלילות, הלילה הזה הוא שלי

ימים אחרונים של קרירות אמיתית, אולם אפשר להרגיש שמאור היום המתארך, שהגלגל לא מפסיק לזוז ושהזמן ממשיך קדימה. זו תקופה
לצאת מהקופסאאני כאן ואני משם - אופה ציונית במדינה צבעונית

לצאת מהקופסא

אז כמה בנאלי זה דווקא בפורים לתת בבלוג שעוסק באוכל, פוסט על אוזני המן? ולא שלא חשבתי על זה, אבל
מתכונים לחנוכה- ברגע האחרוןאני כאן ואני משם - אופה ציונית במדינה צבעונית

מתכונים לחנוכה- ברגע האחרון

חנוכה בעיצומו. ערב ערב מתאספים סביב החנוכייה, מדליקים את הנרות ומנשנשים. לכבוד הנר השמיני מיטל בויום -למל מגישה לפניכם שני
לכבוש את הארץ השטוחהאני כאן ואני משם - אופה ציונית במדינה צבעונית

לכבוש את הארץ השטוחה

אז למה אתם מתגעגעים הכי? פתיתים? קפה שחור /נמס של עלית? במבה? קרוטונים ושקדי מרק? אני הכי הכי מתגעגעת למלפפון
אצל אלה בגינההבלוגיה

אצל אלה בגינה

אחד האלמנטים הקשים לנו כישראלים בהולנד הוא הניתוק והריחוק מהבית, מהמוכר, מהמשפחה, מהטעמים והאוכל. השורשים לנו כישראלים בגולה מתבססים הרבה
פוסט טרואמה מבושלתאני כאן ואני משם - אופה ציונית במדינה צבעונית

פוסט טרואמה מבושלת

איפה התנור? אין מקפיא? איך מכניסים סיר למיני בר הזה? ולמה החלון במטבח לא נפתח, אף אחד לא מטגן כאן???