שפת אימנו, שפתינו ושפת ילדינו

יום שפת האם הבינלאומי חל מדי שנה ב-21 בפברואר. כישראליות בכלל וכישראלים בהולנד בפרט, הנושא של שפת אם פוגש אותנו בהיבטים רבים של חיינו. באנו ממדינה שבה שפת האם שלנו היא לא בהכרח שפת האם של ההורים שלנו. היום אנחנו חיים במדינה ששפתה אינה שפתנו. גם כשאנו מסתכלים לעבר הדור הבא, לא תמיד ברור לנו מהי שפת האם של הילדים שלנו. 

שפת אם היא כמו טלסקופ

לשפות יש השפעה על זהות, תקשורת, אינטגרציה חברתית, חינוך ופיתוח. הן מכתיבות כיצד אנו רואים את העולם כפי שטלסקופ מגדיר לנו מהו היקום. לשפת אם יש השפעות מרחיקות לכת גם על דברים שלכאורה נראים לא קשורים. כשאנחנו נכנסים לחלל מוזיאלי, שפת האם היא זו שקובעת לאיזה כיוון נפנה. מי ששפת אימו היא עברית יפנה ימינה, כי זה הסדר ההגיוני – מימין לשמאל. ההולנדים יפנו שמאלה, בדיוק מאותה סיבה. כשאוצרים בונים חלל תערוכה, וקובעים איזו עבודה להציב איפה, הם צריכים לקחת את העובדה הזו בחשבון. זאת למרות שהם בתחום שעוסק בדימויים ולא בטקסטים.

שפת האם שלנו מכתיבה גם מה אנחנו שומעים. עברית היא שפה מבוססת עיצורים. אין לנו ממש אותיות ניקוד ואנחנו די גמישים בהגיית תנועות. רובנו לא מתרגשים אם מישהו אומר שהוא מֵגִּיעַ או שהוא מַגִּיעַ בעוד 5 דקות. חלקנו אף לא יודעים מהי צורת ההגייה הנכונה. כיוון שזו שפת האם שלנו, אנחנו שומעים בעיקר את העיצורים גם בשפות אחרות. כך, כישראלים נתבלבל בין licht ו-lucht או בין keuken, kuiken ו-koken, כי המילים האלה נשמעות לנו דומות. אולם לאנשים שונים מילים שונות נשמעות דומות. עבור ההולנדי הממוצע, המילים leeuw, meeuw ו-spreeuw הרבה יותר דומות, כי ההבדל היחיד ביניהם מתבטא בעיצור(ים) – החלק הפחות משמעותי.

אולי יעניין אותך גם:

נפלת מהמדרגות? ביטויים בהולנדית לכבוד יום העברית
כבר מזמן לא רק עומד על הרגליים
האם ילדים דו-לשוניים הם יצירתיים יותר? התשובה במהופך בכתב סתרים בעמוד ט"ג

שפת אם וטכנולוגיה

הנושא שנבחר ללוות את יום שפת האם השנה הוא "שימוש בטכנולוגיה ללימוד רב-לשוניות: אתגרים והזדמנויות". כיום, ל-40% מאוכלוסיית העולם אין גישה לחינוך בשפה שהם מדברים או מבינים. לכן החליטו באונסק"ו להקדיש מאמץ ומשאבים לקידום חינוך רב-לשוני מבוסס שפת אם (של התלמיד/ה), בייחוד בגיל הצעיר. בין הפאנלים, שיתקיימו אונליין כמובן, מתוכנן גם וובינר על הולנדית. התוכנית תעסוק בשימוש בהולנדית בחינוך בהולנד, בלגיה וסורינאם, ותבחן כיצד ניתן לשלב לימוד בשפות שונות בבית הספר. השנה גם נפתח עשור השפות הילידיות הבינלאומי 2022-2032 (International Decade of Indigenous Languages). מטרתו לשמר ולהגן על אלפי שפות ילידיות ברחבי העולם. 

שפות בסכנת הכחדה

במציאות גלובלית יותר ויותר, שפות רבות נמצאות ב"סכנת הכחדה" ואף נעלמות. עם העלמות השפה, נעלמים גם היבטים אחרים שהיא נשאה איתה, כמו מורשת, זיכרון או צורות ביטוי וחשיבה ייחודיות. על פי נתונים של האו"ם, כ-43% מאלפי השפות המדוברות ברחבי העולם נמצאות בסכנת הכחדה. לעומתן, רק מאות אחדות נמצאות בשימוש שוטף בחינוך ובספרה הציבורית, ופחות ממאה בעולם הדיגיטלי. בכל שבועיים נעלמת שפה ביחד עם המורשת התרבותית והאינטלקטואלית שלה.

 

שפות אם מודחקות

כישראלים, הקשר בין שפה לתרבות וזהות עובר כחוט השני בהיסטוריה ובהווה של קיומנו. כיוון שהעברית נחשבה מרכיב מרכזי וחשוב ביצירת הזהות הישראלית החדשה, נדרש דור המייסדים להימנע מלדבר ב"שפת הגלות" או ב"שפת האויב". כלומר, נדרש ויתור על שפות האם המקוריות לטובת כור ההיתוך ויצירת "הישראלי החדש". עבור רוב הצברים, העברית היא שפת אם רק דור אחד או מקסימום שניים אחורה. סבא וסבתא אולי למדו אותה, אך היא לא הייתה השפה הראשונה שדוברה בביתם. 

אמירה הס כתבה בכתב העת "הו" על המלחמה הפנימית בין השפות המתחרות. באחד הימים היא גילתה קבוצת פייסבוק בשם "משמרים את השפה העיראקית" והצטרפה אליה. "כשאני כותבת [בקבוצה] את השפה העיראקית באותיות עבריות, אבל בשפה היהודית הבגדאדית, יוצאים ממני אופנים אחרים של ביטוי. אנחנו לא מפסיקים לצחוק בהיסטריה. הם תמהים בדיוק כמוני, מאין נובע אוצר המילים הזה שנדמה שמזמן מת יחד אתי. פתאום נובעים לי כל מיני סיפורים שאמי סיפרה באוזניי, אגדות על נסיכים וארמונות, שדים ורוחות, מנהגים של בני העדה. ואז קורה דבר מה כמו איזה בקע סורי־אפריקני, שלא מתאחה. משהו רעוע ביסודות של הרגש. משהו בוכה בי כל הזמן. לא מפסיק לבכות חרישית בלי הגה, כי אני בתוך הבקע. לא יכולה להפריד בין השפות, ולא יכולה לחבר את זהותי."

ביידיש זה יותר מצחיק?

הדור הצעיר אמנם עדיין יודע להגיד ש"ביידיש זה יותר מצחיק", אבל כבר לא יודע מילה ביידיש. בשנים האחרונות יש חזרה לשפות האם הדחויות האלה. ניתן לראות זאת לדוגמה בתחייה של שירה ותיאטרון ביידיש או בהוצאת ספרי פתגמים ומילון עברית-מרוקאית. גם בקרב הצברים של היום יש מי ששפת אימם אינה עברית או לפחות לא רק עברית. ערבים אזרחי ישראל או ילדים להורים יוצאי בריה"מ הם דוגמאות לאוכלוסיות שעדיין חוות את הדואליות הזו. ולמרבה האירוניה, כישראלים בהולנד, גם אנחנו, ומי שיש לו ילדים ביתר שאת.

עם התפתחות המדע ותחום הבלשנות גילינו הרבה על שפת אם, כמו לדוגמה שתינוקות מזהים את שפת-אימם כבר ברחם. אנחנו גם מבינים טוב יותר את תהליך רכישת שפה זרה ואת ההבדלים בינו לבין שפת אם. בניגוד למה שחשבו בזמנו, היום ככלל מכירים בכך שלאפשר לאנשים להתבטא וללמוד בשפת האם שלהם זה רק טוב, גם לחברה וגם לפרט. קיום מגוון של שפות ותרבויות גם מקדם סובלנות וכבוד לאחר.

 

מהי בעצם שפת האם שלנו?

בשנת 2018 קיים מכון ון ליר בירושלים יום עיון בנושא ישראלית או עברית: באיזו שפה אנחנו מדברים?. העברית, כידוע לנו, היא מקרה מיוחד של שפה שמתה וקמה לתחייה. כן, כן, ממש כמו ישו. היא הייתה שפה חיה ודוברה כשפת אם בתקופת התנ"ך. לאחר מכן, לא דוברה כשפת אם במשך 1,750 שנה. ואז, אחרי כמה קפיצות באמצע, הגיע אליעזר בן-יהודה, והשאר היסטוריה. 

הבלשן פרופ' גלעד צוקרמן (שמתארח בוובינר נוסף של אונסק"ו השנה) טוען שהישראלית, כלומר העברית שאנחנו מדברים היום, לא שאבה רק מהעברית התנכ"ית, אלא גם, ולפחות באותה מידה, משפת האם של מחייה – יידיש. כלומר, היא אינה המשך אבולוציוני ישיר של העברית, אלא היברידיזציה שלה עם היידיש (ושפות נוספות). רוביק רוזנטל חולק עליו. הוא טוען שבמשך אותם 1,750 שנה העברית כן חיה, בטקסטים, והעברית שאנו מדברים היום בישראל היא המשך שלה. היברידיזציה, לטענתו, נמצאת רק ברמת ההגייה, שהיא תולדה של התכת ההגייה הספרדית וההגייה האשכנזית.

בין אם שפת האם שלנו היא עברית ובין אם היא ישראלית, נדמה לי שליום הזה יש חשיבות גדולה עבורנו. בין סבתא שדיברה יידיש וסבא שדיבר לדינו, בן זוג שמדבר הולנדית וילדה שלומדת באנגלית, כדאי לזכור שעם כל הקשיים, הריבוי הזה טומן בחובו גם המון טוב.   

שיר האלף-בית של האמנית והמוזיקאית ויקטוריה חנה: 

לידתו של יום שפת האם

יום שפת האם נולד בשנת 1952 בבנגלדש. בסוף שנות ה-40 הכריז השלטון בפקיסטן על אורדו כשפה הרשמית היחידה במדינה. שפת האם של רוב תושבי מזרח פקיסטן (בנגלדש של היום) הייתה בנגלית והם דרשו להכיר גם בה כשפה רשמית. במסגרת אותו מאבק, מספר מפגינים נורו למוות על ידי המשטרה ומאות נפצעו בהפגנות של 1952. מאז מציינת בנגלדש במועד זה את יום שפת האם, לזכר אלה שהקריבו את חייהם עבורה. ההצעה לקיימו גלובלית הוכרזה על ידי אונסק"ו בשנת 1999, ומאז הוא מצוין ברחבי העולם.

לכל הכבתות של אנאבל

משתדלת לחיות כמה שיותר גלגולים עוד בגלגול הזה. גרה בחרונינגן מ-2018 בבית עץ מעשה ידי ההולנדי המתוק בעולם. אוהבת תרבות, שפות, לחשוב, לבלות, מתרגמת, כותבת, עורכת, לפעמים מצלמת. בגלגולים קודמים הייתי בין היתר אמנית פלסטית והייטקיסטית, גרתי בפריז ובתל אביב וצברתי אוסף תארים אקדמיים בנושאים לא קשורים.

  • Yaël
    21/02/2022 at 15:31

    איזה יופי של כתיבה, מחמם את הלב, מעורר מחשבה. תודה!

    • אנאבל
      22/02/2022 at 10:09

      תודה, יעל, כיף לשמוע.

  • אתי
    22/02/2022 at 14:03

    כתיבה רהוטה ומאמר מעניין ומעורר מחשבה

אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.