האם ילדים דו-לשוניים הם יצירתיים יותר? התשובה במהופך בכתב סתרים בעמוד ט"ג

משימת פתיחה – צייר לי חייזר. לפני שאתם מתחילים לקרוא, קבלו משימה: קחו דף ניר ועט ובמשך שתי דקות בדיוק ציירו חייזר. נסו להיות כמה שיותר יצירתיים בציור שלכם. אחרי שתי דקות בדיוק, הניחו את העט וחיזרו לקרוא.

יתרונות הדו-לשוניות

דו-לשוניות, כלומר היכולת לדבר ולהבין שתי שפות, הפכה לפופולרית יותר ויותר ב-50 השנים האחרונות. חוקרי דו-לשוניות מדברים כיום על כך שיותר ממחצית מתושבי העולם הם דו-לשוניים. ילדים רבים גדלים בסביבה דו-לשונית אם מתוך בחירה מודעת של ההורים לחשוף את הילדים לשפה נוספת מגיל צעיר, ואם מכורח נסיבות כמו רילוקיישן או הגירה למדינה אחרת. דו-לשוניות נושאת איתה יתרון אחד ברור: היכולת להשתמש בשפה נוספת מעשירה את העולם התרבותי ויוצרת אפשרויות חדשות שאינן קיימות עבור מי שדובר שפה אחת בלבד. אך יש הטוענים כי דוברים דו-לשוניים נהנים מיתרונות נוספים שאינם קשורים בהכרח לדו-לשוניות עצמה וחלקם אף אינם קשורים לשפה בכלל.

בין השאר, חוקרים רבים טוענים כי לדו-לשוניים יש יכולות קוגניטיביות גבוהות יותר, בעיקר בתחומים של ניהול משימות קוגניטיביות, כמו מעבר מהיר בין משימות שונות או יכולת ריכוז טובה יותר במשימה אחת תוך התעלמות מאחרת. החוקרת הקנדית אלן ביאליסטוק טוענת כי דו-לשוניים נהנים מ'יתרון קוגניטיבי' (Cognitive Advantage), אשר נובע לדעתה מכך ששימוש יומיומי בשתי שפות מאמן באופן אינטנסיבי חלקים מסוימים במוח. הדובר הדו-לשוני לומד ללהטט במיומנות בשתי השפות שלו, ומיומנות זו עוזרת לו גם במשימות שאינן כרוכות בשפה.

בנוסף ליתרון הקוגניטיבי, טוענת ביאליסטוק כי דו לשוניות אקטיבית משמשת הגנה מפני דמנציה ואלצהיימר. מחקריה מראים כי דו לשוניים מאובחנים במחלות אלה כארבע שנים בממוצע מאוחר יותר, בהשוואה לאנשים הדוברים שפה אחת בלבד.

חוקרים אחרים מדברים על יתרונות אחרים של הדו-לשוניות, כמו מודעות גבוהה יותר למרכיבי השפה ויכולת גבוהה יותר ללמוד שפה נוספת, יכולות אורייניות (קריאה וכתיבה) גבוהות יותר, פתיחות גדולה יותר לשונה וקבלה טובה יותר של 'האחר', ואפילו נטייה גבוהה יותר של נימוס ושל עזרה לזולת. אבל היום נדבר על תכונה נוספת ומפתיעה יותר אשר חוקרים מסויימים מייחסים לדו-לשוניים – יצירתיות.

אולי יעניין אותך גם:

יש על מי לסמוך בהולנד
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים
דאצ'ניוז: דו-לשוניות בהולנד – מתי כדאי להתחיל?

יצירתיות – הגביע הקדוש של זמננו

יצירתיות (creativity) ואחותה הקרובה חדשנות (innovation), הן התכונות החמות של המאה העשרים ואחד. כל חברה אשר מגייסת עובדים חדשים מחפשת את התכונות האלה, כל תכנית לימודים טוענת שהיא מעניקה אותן, וכל משחק מחשב או משחק קופסה מתיימרים לחזק אותן. מובן מאליו לכן, שגם כל אם יהודייה רוצה אותן עבור ילדיה. האם אחת הדרכים להגיע ליצירתיות היא דו-לשוניות?

מהי יצירתיות, ואיך מודדים אותה?

כדי לענות על השאלה האם דו-לשוניים הם יצירתיים יותר, אנו צריכים קודם כל לענות על השאלה, איך מודדים יצירתיות? אם יהיו לנו מבחנים מהימנים למדידת יצירתיות נוכל לבדוק האם ילדים ומבוגרים דו לשוניים אכן מקבלים תוצאות טובות יותר במבחנים אלה. אך לפני שנוכל לפתח מבחנים כאלה, שכאמור חברות רבות, בתי ספר רבים, ואימהות יהודיות רבות ישמחו מאד לקבל אותם, עלינו להגדיר מהי יצירתיות. מבחינה אינטואיטיבית יכולה להיות לנו דעה די ברורה לגבי מיהו אדם יצירתי בעינינו – הסופר אתגר קרת, הצייר רנה מגריט, מייסד אפל סטיב ג'ובס, והשף איל שני, הן דוגמאות לאנשים שרבים יסכימו להעניק להם את התואר הנכסף. אבל אם אנו רוצים לגשת אל השאלה הזאת באופן מדעי ומסודר, עלינו לנסות ולהגדיר את התכונה הזאת ולפרק אותה למאפיינים.

מיהו יצירתי?

 

הפסיכולוג האמריקאי ג'וי פול גילפורד נחשב למי שהציע את ההגדרה הקולעת ביותר ליצירתיות. גילפורד הגדיר חשיבה יצירתית כשילוב של שתי צורות חשיבה שהן לכאורה מנוגדות. הראשונה היא 'חשיבה רב כיוונית/מתרחבת או מסתעפת' (divergent thinking) והשניה היא חשיבה חד-כוונית או מתכנסת (convergent thinking). חשיבה מתרחבת היא היכולת לחשוב על מושגים, רעיונות, או פתרונות שרק מעטים מעלים אותם בדעתם, כמו אלה שעונים "קירגיסטן" כשהם מתבקשים לתת ארץ באות 'ק'. אם נתאר לעצמנו את כל המושגים והרעיונות שאנו מסוגלים לדמיין כשדה גדול שבו אנחנו מתחילים בנקודה מסוימת ומתקדמים לעבר נקודה אחרת שעדיין אינה ידועה לנו, אזי החשיבה המתרחבת לוקחת אותנו רחוק יותר בשדה הזה, ועושה שימוש במסלולים פחות מוכרים. גילפורד טען כי חשיבה מתרחבת, שהיא המרכיב העיקרי ביצירתיות, מתאפיינת בארבעה דברים: היכולת לחשוב על הרבה פתרונות שונים לאותה שאלה, היכולת לחשוב על רעיונות מקוריים שאחרים לא חושבים עליהם, היכולת לא 'להיתקע' על כיוון מסוים אלא לחשוב על רעיונות שבעצמם שונים מאד זה מזה, והיכולת לתאר את הרעיונות בצורה מפורטת ולא רק בצורה כללית.

חשיבה מתכנסת, לעומת זאת היא חשיבה אשר מובילה לרעיון או פתרון אחד ויחיד. זוהי החשיבה שמצפים מאיתנו בדרך כלל להפגין במבחני אינטיליגנציה שונים. לכאורה החשיבה המתכנסת היא ההיפך המוחלט מיצירתיות, אך גילפורד טען, ורבים בעקבותיו – כי השילוב בין החשיבה המתרחבת והמתכנסת, נותן את ההגדרה האמיתית ליצירתיות. אחרי הכל, אם הדרישה היחידה היא לחשוב על רעיון, לצייר ציור, או להמציא מתכון שאף אחד לא חשב עליו לפני כן, הרי שזה לא כל כך מסובך. אנחנו בכל זאת דורשים מהיצירה שתהיה יפה/בעלת משמעות/טעימה ולא אך ורק מקורית.

גילפורד הציע מבחנים רבים ליצירתיות, בניהם למשל מבחן השימושים המרובים. הנבחן מקבל אובייקט (מקל כביסה, לבנת בניין, סיכת ביטחון, וכדו') וצריך להציע בתוך פרק זמן מוגבל כמה שיותר שימושים לאובייקט הזה. התשובות נמדדות על פי ארבעת המדדים לחשיבה מתרחבת: על כמה שימושים חשבתם, האם הצעתם שימושים שמעט נבדקים אחרים הציעו, האם השימושים שהצעתם מספיק שונים זה מזה, והאם ההצעות מפורטות. אך השימושים צריכים כמובן להיות אפשריים, ולא למשל לאכול את מקל הכביסה או להשתמש בסיכת הביטחון כמו משוט של סירה.

מבחן נוסף ליצירתיות הוא מבחן ציור החייזר, שעשיתם בעצמכם בתחילת הכתבה. כדי לתת לעצמכם ציון על היצירתיות שלכם – תנו לעצמכם קודם כל עשר נקודות, ולאחר מכן הפחיתו נקודה אם עניתם ב 'כן' לגבי כל אחת מהשאלות הבאות: האם החייזר שלכם דומה לאדם? האם הוא סימטרי? האם יש לו שתי עיניים? האם העיניים שלו גדולות? האם יש לו שתי רגליים? האם יש לו אף ופה (ורק אחד מכל אחד מהם)? האם הוא דומה לחיה הקיימת על כדור הארץ? האם הוא דומה לחייזרים מסרטים או סדרות טלוויזיה?

ואז תפחיתו נקודה נוספת אם התשובה היא 'לא' לכל אחת מהשאלות הבאות: האם הוא מפורט (כלומר לא סתם עיגול, ריבוע, או קו בודד), האם מי שיביט בתמונה יסכים שזהו חייזר?

צורת הניקוד הזו אמורה לשקף את רמת החשיבה המתרחבת והחשיבה המתכנסת של הנבדק.

חייזרים יצירתיים מן הסרט 'המפגש'

 

כיום קיימים מבחנים רשמיים ליצירתיות, שהמפורסם בהם הוא מבחן טורנס לחשיבה יצירתית (TTCT), אשר כוללים מרכיבים שונים הדומים למבחן השימושים המרובים ומבחן ציור החייזר, יחד עם מבחנים רבים נוספים כמו השלמת ציורים, מציאת מכנה משותף, מילים נרדפות וכו'.

אז האם דו-לשוניים מצליחים יותר במבחני יצירתיות. התשובה אינה חד משמעית אולם חוקרים רבים טוענים שהדבר אכן כך. מחקרים הראו שילדים דו-לשוניים מצליחים יותר במבחנים אלה, או לפחות בחלקים מסויימים מהם, בהשוואה לילדים הדוברים שפה אחת בלבד. כמו כן נטען שדו-לשוניים השולטים היטב בשתי השפות מצליחים יותר במבחנים אלה מאשר דוברי שתי שפות שאצלם שפה אחת דומיננטית הרבה יותר מהשנייה, וגם שדו-לשוניים מגיל צעיר התגלו כיצירתיים יותר מאשר כאלה שלמדו את שפתם השנייה בגיל מאוחר. חשוב לציין עם זאת כי יש גם רבים החולקים על הטענה הזאת או טוענים  שהממצאים אינם ברורים לגמרי.

שאלה חשובה לא פחות, היא האם יש בכלל סיבה לחשוב שדו-לשוניות קשורה ליצירתיות ואפילו מחזקת אותה. יש הטוענים כי הקשר הוא עקיף – ילדים דו לשוניים מכירים יותר תרבויות ומנהגים, שומעים סיפורים ממקורות שונים ואולי גם מטיילים יותר בעולם. כלומר, זוהי אינה הדו-לשוניות עצמה אשר הופכת אותם ליצירתיים, אלא דברים הקשורים אליה או דברים שהיא מאפשרת.

אבל ייתכן שזוהי באמת החשיפה לשתי שפות שגורמת לילדינו לראות דברים שילדים אחרים לא רואים – ילד שמדבר רק עברית מקשר את הקשת בענן לצורתה הקשתית, אבל אם הוא יודע גם הולנדית (או אנגלית), הוא יקשר אותה גם לגשם! וילד שיודע רק הולנדית אולי אף פעם לא יחשוב על זה שבהונות הן בעצם האצבעות של הרגליים! ורק ילד שמדבר גם עברית וגם הולנדית יודע שכפפות הן בעצם הנעליים של הידיים, ושלמשולש יש לא רק שלוש צלעות אלא גם שלוש זוויות. הדוגמאות האלה יכולות להמחיש אולי כיצד דו-לשוניות באמת פותחת דלתות חדשות, באמצעות השפה, למקומות שדוברי שפה אחת בלבד יתקשו להגיע אליהם.

לכל הכתבות של שלום

 

הצטרפו לרשימת התפוצה של דאצ'טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

 

ד"ר שלום צוקרמן גר באיזור אוטרכט ועובד כמרצה וכחוקר באוניברסיטת אוטרכט בתחום הפסיכולוגיה של השפה (פסיכו-בלשנות). הוא למד פילוסופיה ופסיכולוגיה קוגניטיבית בתל אביב, ועשה דוקטורט בנושא התפתחות שפה אצל ילדים, באוניברסיטת חרונינגן שבהולנד.
שלום תמיד אהב לכתוב ולערוך, החל מספר המחזור של בית הספר התיכון , דרך עלון גרעין הנח"ל וספר הפלוגה בצבא ועד שירים, ספרי ילדים וסיפורים שכתב למגרתו האהובה (היא מעולם לא כתבה לו בחזרה...). ספר ילדים ראשון שלו עומד להתפרסם בקרוב בישראל בספריית פיג'מה. הוא הצטרף לצוות דאצ'טאון באמצע שנת 2020 ומשמש כעורך וכותב.

  • Sharon oranje
    12/04/2021 at 16:50

    מאוד מעניין,אני דוברת 5 שפות

  • משה
    13/04/2021 at 19:25

    אלון, תודה רבה על הכתבה המעניינת

  • יפתח
    14/04/2021 at 19:41

    תודה, שלום, כתבה נהדרת!

  • איריס
    07/05/2021 at 07:46

    כתבה מאד מעניינת! פוקחת עיניים לגבי הדרך לבחון יצירתיות וההקשר שלה לדו לשוניות

אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.