קרפ קצפת בננה

מאת: אלי טויל

שבת בלילה, נפרדתי מהחברים ביציאה מהפאב והתחלתי ללכת לכיון הבית,
השעה היתה 3:50, מחר עבודה אני חייב לישון חשבתי לעצמי, אבל לא לפני שאני דוחף איזה משהו מתוק.
נכנסתי לאחד מ-snack bar הרבים בסמטאות אמסטרדם,
בפנים היו מספר לקוחות, גברים ונשים רובם חיכו לצ׳יפס
עם מיונז, אבל אני דווקא שמתי עין
על הקרפ עם הנוטלה.
שילמתי מה שצריך והמתנתי בתור.
אחד אחד הוא מכין אותם הפועל
ולפניי היו 3 לקוחות.
הבחורה שעמדה לקבל את הקרפ
ביקשה גם קצפת עם בננה מעל,
המוכר הזכיר לה שהיא שילמה רק על קרפ ותוספת כזאת עולה 2€ , היא פשפשה בארנקה בעצבנות בזמן שהוא בחן אותה בעיניים רעבות, לא היה קשה לפספס שהבחורה שתתה ׳מעט׳ הערב ואולי זה גם מה שנתן לו אומץ להגיד לה ״תני לי נשיקה ואוותר לך על הכסף״ העניין הוא שהחנות היתה רועשת, רוב הלקוחות שיכורים קולניים ותאמינו או לא אסף אבידן התנגן ברקע עם one day הארור שלו.
בתכל'ס, המוכר בכלל סינן זאת בחצי קול,
אבל כאילו היקום התאחד נגדו והמוזיקה פסקה באחת, לא יודע אם זה היה נפילת מתח או תקלה בתחנת הרדיו,הרגע הקטן הזה של השקט עשה אפקט כזה גדול לדבריו של המוכר שכולם שמעו אותם.
נדרכתי בציפייה לראות מה תהיה התגובה של הבחורה השתויה.
בעיניי רוחי שמעתי כבר צעקות וקללות: ״סוטה, חצוף מה אני נראית לך זונה??״

הבחורה הרימה את הראש מהארנק במבט משועשע הסתכלה על המוכר ואמרה לו בשיא הקוליות:

״אני אומנם שיכורה, אבל לא מספיק
שיכורה בשביל לנשק אחד כמוך״

פרץ צחוק מטורף זיעזע את הרחוב אנשים
כמעט מתו מכאבי בטן, בחיים לא ראיתי שיימינג כזה טוב ועוד בלייב, הסתכלתי על הבחורה בהערצה ואמרתי למוכר המאדים מבושה עליי ה2€.
היא ניגשה אליי, נשקה לי קלות על הלחי, אמרה תודה, חזרה לקחת את ההזמנה שלה ויצאה.
חכי רגע יצאתי אחריה שוכח מהשעה המאוחרת ומיום העבודה שתכף מתחיל
״יש פאב לא רחוק מכאן שפתוח עד חמש…
בא לך לשבת איתי על בירה?״
היא קרצה אליי עם חיוך מתגרה ואמרה:
״אתה חמוד ואני שיכורה, מספיק שיכורה״, אמרה והלכה.

 

"כיבוי אורות זמן לישון" הכריזה אמא.
סגרתי את הספר, לא לפני שסימנתי היכן אני אוחז, ברגע ששמעתי את דלת החדר נסגרת, הוצאתי את הפנס שקיבלתי מסבא פליקס והמשכתי לקרוא מתחת לשמיכה.
”תולעת ספרים” קראו לי כולם.
בניגוד גמור, את שיעורי לשון,
לא סבלתי בעליל למעשה על
הבגרות בלשון קיבלתי 86
אחרי שמישהי עמדה מעליי
והכתיבה לי את התשובות הנכונות.
ניגודים זה דבר שמאפיין בחיי,
מילד שגדל בהתנחלויות,
דרך חינוך חרדי בבני ברק
ועד לסיום התיכון בתל אביב.
הגעתי לאמסטרדם במטרה לעבוד
בעגלות ומצאתי את עצמי ב-4
השנים האחרונות מנהל חנות פלאפל/שווארמה קטנה.
אני אוהב את השקט והשלווה
שאמסטרדם משרה עליי,
לצד התנועה הקולנית והבלתי פוסקת.
למדתי לחכות בתור בסבלנות,
למדתי תמיד להקדים בברכת שלום.
למדתי לקבל את השונה והאחר.
ולמדתי מה זה ׳חזלך׳
מקווה שזה מה שיהיה לכם
כשתקראו את הסיפורים.

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.