קפסולה שקשה לבלוע – יומולדת דאצ׳י סטייל

בעוד כמה ימים נחגוג לי יום הולדת.

על אף ניסיונותיי הרבים להתכחש לו, יום הולדת 34 מחכה לי מעבר לפינה. 

וזה באמת לא הוגן, שהרי את רוב השנה העברתי בבית או תחת הנחיות קורונה כאלה ואחרות. אני מוחה בתוקף ודורשת להיות שוב בת 33!

בתחילת הסגר, כשנשארנו כולנו בבית, ילידי אמצע מרץ ואפריל היו נורא מסכנים. הם היו הראשונים "לחגוג" יום הולדת בתקופת הקורונה, עוד כשחשבנו שהיא עתידה להסתיים ממש בקרוב. בהתחלה ניסינו להמציא את הגלגל מחדש. למאיה, ביתי, ארגנתי "חפש את המטמון" ברחבי הבית עם המון מתנות קטנות ורמזים למציאתם. העיקר שלא תרגיש לבד. אפילו לחברתי הילה ארגנו "יומולדת קורונה" (קרדיט אדיר ליולי שחשבה על הרעיון והפיקה אותו). הגענו לפתח ביתה, אחת אחרי השניה, רקדנו לה היום יום הולדת ונסענו הביתה.

בינתיים הקורונה עוד כאן ומסתמן שכולנו נחגוג לפחות יום הולדת ״קפסולה״ אחד. 

כשחושבים על זה, נראה לי שההולנדים המציאו את הקפסולה כבר מזמן. קחו לדוגמא את ימי ההולדת ההולנדיים (האמיתיים, כן?). שמים וארץ מימי ההולדת שהכרתי בישראל. לי אישית עוד לא הזדמן לחזות במופע באופן אישי, מאחר וחבריי כאן הם ישראלים, אבל השמועה אומרת שהאירוע שונה לחלוטין. 

כולנו מכירים את הנהוג בישראל. חוגגים בקבוצה גדולה, לפחות חצי יום אם לא יותר, אוכלים ארוחה מלאה או "מסתפקים" בשולחן עמוס של פירות, פיצוחים, סנדוויצ'ים ועוגות. כאן בהולנד כללי המשחק אחרים. 

• איך לשרוד מסיבת יום הולדת בהולנד 
• מסיבת יומולדת לילדים שאוהבים לגו 
• בקרוב על המסך: תכונית אקטואליה משפטית 
• קורונה בהולנד: עדכונים יומיים 

ההולנדים נוהגים להזמין את האורחים שלא בשעת הארוחות המסודרות (שכידוע הן 12 לצהרים ושש לערב). ישנו דגש רב על כך. ההזמנה שתתקבל תהיה תמיד לשעות מוגדרות. בדרך כלל בין 14:00-17:00. מפתיע, אה? כן, כן יש טווח שעות בדיוק כמו שעות פתיחה של סופר. כיאה להולנדים אף אחד גם לא יגיע לפני או ישאר אחרי. מאחר וכך, אין באמת צורך להגיש ארוחה. 

לרוב הכיבוד יוגש על ידי המארח עצמו. הוא ישאל מה תרצה לשתות (תה/קפה/לפעמים בירה), ויציע פרוסת עוגת תפוחים או עוגת קצפת (בדרך כלל מ Hema). יתכן וגם תכובד בחתיכת בגט עם גבינה צהובה. לרב המשפחה המורחבת תגיע ותשאר יותר, אך האורחים יגיעו לשעה וילכו. אז אם לא קבעת מראש עם חבר בשעה מסוימת יש סיכוי שאפילו תפספס אותו ״במסיבה״. קפסולה כזאת קשה לישראלים לבלוע. 

ימי הולדת בבית הספר כאן מוזרים לא פחות לישראלי המצוי שמגיע מתרבות ה"שופוני". בשנים האחרונות בישראל הוחלפה לה עוגת יום ההולדת המוכרת (הלוא היא עוגת השוקולד עם סוכריות צבעוניות כמובן) בעוגות יום הולדת גבוהות, עשירות בקצפת צמחית, מזולפות לעילא ולעילא, ועם כמה שיותר אלמנטים. 

המסיבות הכיתתיות כוללות כמובן את כל הכיתה והפעלה מושקעת. מה זה הפעלה? הפקה! לסגור מקום מיוחד, להזמין  מפעיל ומאפרת, לדאוג לאוכל (וכשאני אומרת אוכל אני מתכוונת לארוחה) לילדים, אוכל להורים אם מגיעים, תלבושות, הפתעות בסוף האירוע. ממש מיני חתונה. 

בהולנד לעומת זאת, שומרים על אירוע מצומצם. בפועל הקיצוניות היא לצד השני. ימי ההולדת בעצם אינם מוגדרים כיתתים כמו בארץ. הם ימי הולדת לחברים וזהו. ובינינו, איזה ילד אנחנו מכירים שחבר של כל הילדים בכיתה? ולכן לא כל ילדי הכיתה מוזמנים. עם הגישה הזו קצת קשה לי להשלים מאחר ולתחושתי, לרוב יהיו אותם ילדים שלא מוזמנים. 

אז איך זה עובד כאן? מזמינים 8-10 ילדים, כאשר בבית הספר שלנו גם נפתחת קבוצת וואטסאפ, בה הורי הילד מעדכנים מראש מה הוא מבקש כמתנה ושאר ההורים אוספים יחד כסף וקונים במשותף. האירוע לוקח כשעתיים (כשזמני ההגעה והסיום כמובן ידועים ומעודכנים מראש, כבר נשמע מוכר?) ובדרך כלל בתחום הקולינריה תוכלו למצוא צ׳יפס או פנקייק.

כמו כל דבר בשתי התרבויות הכה שונות שלנו – הישראלית וההולנדית, אני בוחרת לי בפינצטה את מה שאני אוהבת פה ומה שאני אוהבת שם ומנסה לשלב. אז ליום ההולדת הכיתתי של מאיה (זוכרים שהיא לא חגגה בגלל הקורונה?) כן הכנתי עוגה מעוצבת לבקשתה, ואפילו הוספתי קישוטים אכילים. לא הזמנתי את כל הכיתה (כי קורונה ובבית אין מקום), אבל כן דאגתי להזמין את כל הבנות לפחות כדי לנסות שלא לבאס שום ילדה. למזלנו הכיתות בבית הספר שלנו קטנות יחסית, אז הצלחתי להכניס את כל הבנות אלינו הביתה. 

אני דאגתי להפעלה (יומולדת שכולו הכנת מתוקים) אך גם עדכנתי מראש לגבי מתנה ״מומלצת״ וההורים התאגדו וקנו לה בית בובות ענק כמו שרצתה. זהו, יום ההולדת נגמר בתחנונים ליום הולדת נוסף, אז כנראה שעשיתי משהו מוצלח.

ויום ההולדת שלי? ובכן, כנראה שנחגוג ממש בקטן, עם ניר והילדים ובהמשך גם חברה או שתיים, ואולי נסמן לנו בצד ביומן, לחגוג יחד ביום שאחרי.

מה שבטוח, עוגה תהיה 😊

אני משאירה אתכם דווקא עם בראוניז ולא עם עוגת יום הולדת, כי הם לא סתם בראוניז. הם פאדג'ים כאלה, לא אפויים עד הסוף בשביל מרקם לח שכזה בכל ביס, וכדי להפוך את הכל לעוד יותר מושחת וטעים – יש בהם שוקולד לבן. הרבה ממנו. נכון עוגיות ואן סטאפל? אז זה יותר טעים. בחיי. אה, ואפשר להכין את הכל בקערה אחת!

בראוניז מפנקים בקערה אחת (לתבנית בגודל של 25*25)

רכיבים:

250 גרם שוקולד מריר
250 גרם חמאה (ללא מלח)
4 ביצים גדולות או 5 בינוניות
250 סוכר (כוס+ 5 כפות)
60 גרם קקאו (6 כפות)
150 גרם קמח לבן
½ כפית מלח
200 גרם שוקולד לבן

הוראות הכנה:

• מחממים את התנור ל180 מעלות.
• בקערה המתאימה למיקרוגל ממיסים את השוקולד עם החמאה.
• מוסיפים את הסוכר והמלח ומערבבים לאיחוד התערובת.
• מוסיפים את הביצים אחת אחת ומערבבים.
• מוסיפים את הקקאו והקמח ומערבבים רק עד לאיחוד התערובת.
• מוסיפים את השוקולד הלבן ומערבבים קלות
• יוצקים לתבנית אפייה משומנת ומכניסים לתנור לכעשרים דקות*. 

*חשוב לזכור. לכל תנור זמן אפייה שונה ולכן יש להוציא את הבראוניז כשהשוליים נאפו והתייצבו אך המרכז עדיין רך יחסית. אם נכניס סכין הוא יצא עם פירורים לחים ולא יבש.

מצננים לחלוטין לפני החיתוך. 

למי שלא אוהב שוקולד לבן (למה??? איך אתם לא אוהבים שוקולד לבן????) ניתן להחליף בכל סוג של אגוזים שתרצו.

לכל הפוסטים בבלוג של נגה 

הדפסה