חשבת שהשמיים יפלו. כבר הרבה זמן המחשבות על מה יהיה ואיך זה עובד בכלל, מנקרות בראש ומקפיאות לך את הלב.
אחד הזמרים הישראלים האהובים עליי ביותר הוא אריק איינשטין ז״ל. אני אוהבת כמעט את כל השירים שלו. כשמערכת דאצ'טאון ביקשה ממני
בואו נדבר על זה רגע, מהו מפלס האושר הזוגי שלך כרגע? אפילו שצעדנו צעד גדול בעשורים האחרונים וגירושין הם כבר
המשך ישיר לבלוג הקודם, אשר עסק בנושא תחילתה של אדריכלות פנים, אתמקד הפעם בנושא היחסים הבין אישיים, בין האדריכלית/ מעצבת
הקיץ הזה היה אמור להיראות אחרת. היינו אמורים לאכול אבטיח במרפסת אצל ההורים ולשחק מטקות בעברית בחוף דור. אכזבה מרה.
באחד מימי הקורונה הלכתי לקנות מסכות. נכנסתי לבית המרקחת השכונתי והבטתי סביב. מוכר יחידי עמד מאחורי הדלפק ומלבדו ומלבדי, לא
בהולנד נחתנו בתחילת חודש מרץ 2018. את פנינו קיבל קור הולנדי, שאריות מהחורף הקשה שבדיוק פספסנו שעמד על כך שנבין
בקליפת אגוז: הנה הנה אפשר להרגיש קצת יותר בבית. מכנסיים קצרים, כפכפים, שמלה מתנפנפת, אבטיח קר ונוטף, דשא, חברים, מזיעים,
משחר ההיסטוריה, מאז שאנשים הפסיקו לנדוד והתיישבו במקום אחד, הם התחילו לבנות בניינים. הבניה השתכללה עם השנים וממבני בוץ וקש
פולי הגיע בשעה אחת אחרי הצהריים וכעבור שעתיים נעלם. זה היה היום האחרון של השנה האזרחית ובחוץ רעמו הזיקוקים. חגיגות