הימים הקשים האלה הציפו ברבים מאיתנו חוויות של זרות וגם ניכור מסויים במפגשים עם מקומיים שלא הביעו עניין בנעשה או
שנים חשבנו על הרגע הזה שבו נפתח איתם בשיחה פתוחה ונאורה על מיניות, על סקס, על עצמנו כשהיינו בגילם. ואז
חשבת שהשמיים יפלו. כבר הרבה זמן המחשבות על מה יהיה ואיך זה עובד בכלל, מנקרות בראש ומקפיאות לך את הלב.
בואו נדבר על זה רגע, מהו מפלס האושר הזוגי שלך כרגע? אפילו שצעדנו צעד גדול בעשורים האחרונים וגירושין הם כבר
הקיץ הזה היה אמור להיראות אחרת. היינו אמורים לאכול אבטיח במרפסת אצל ההורים ולשחק מטקות בעברית בחוף דור. אכזבה מרה.
ממש מזמן, כשהיינו קטנים, כפופים להנחיות הורינו, היה לנו ברור שיש דברים שהם פוסקים בנחרצות אבל תכלס לא ממש מתיישבים
זה לא הרגע שייחלת לו. הכוונה הייתה אחרת. רצית להאמין שזה כן יחזיק מעמד, שתחלצו מהמשבר. וזה לא שלא ניסיתם.
אחת החזיתות של משבר הקורונה, שפחות נוח לדבר עליה ברבים (וחבל) היא החזית הזוגית. ברור שהזוגיות היתה גם לפני משבר
מניסיוני כאימא לילדים דו-לשוניים וכמי שעוסקת בתחום של שימור עברית, בבית החינוך של "קהילה" ובמסגרות אחרות, יש חשיבות עליונה לשאלה
את המחשבה על המאמר הזה התחלתי בחדר ההמתנה המקסים (באמת) של בית חולים הולנדי, כשאימא שלי נמצאת כמה מטרים בהמשך