מה יש לומר, 2020 הייתה שנה עם פוטנציאל לא ממומש ותיפקוד גרוע.
והקורונה, מה עוד אפשר לומר על הקורונה שעוד לא נאמר. כל דבר שייאמר ירגיש כמו קלישאה מיותרת ומכובסת. על איך כדאי להפוך את הלימון והלימונדה, על ההבדלים בין ישראל להולנד בטיפול במשבר, על איפה יותר טוב עכשיו, על היתרונות היחסיים של המצב.
שיהיה כבר חיסון, שיפתחו כבר את השמיים, שנפגוש כבר את סבא וסבתא. די קורונה עופי כבר לכולם ממך נשבר.
ובפיתחה של השנה האזרחית הלא סימטרית 2021, אני מדמיינת אותה כמושלמת. ובגלל שאני לא יודעת מה זה באמת אומר ׳שנה מושלמת׳, אסתפק גם בסתם שנה טובה. שנה סבירה, נורמלית. רגילה כזו. שנה רגילה, כן. שתהיה שנה רגילה!
אולי יעניין אותך גם…
ביתי הוא מבצרי
לדבר גלויות: נוער, מיניות והדרך ההולנדית
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים
את הפוסט הזה – האחרון לשנת 2020 והאחרון שלי בדאצ׳טאון לעת עתה, אני כותבת במעט חגיגיות של סגירת מעגל, למרות האפרוריות והקור שבחלון ובעולם. לפני שנתיים וקצת בדיוק – בחנוכה 2018, כתבתי את הפוסט הראשון שלי כאן, ומאז, מים רבים זרמו באמסטל.
בפוסט ההוא הופיעה סקירה חגיגית של אירועי חנוכה באמסטרדם, ביניהם הופעת חנוכה בבניין הקונצרט חבאו (Concertgebouw), מסיבות חנוכה בבית הספר היהודי ראש פינה, וגם המסע המשפחתי שלנו להכנת חנוכייה וסופגנייה. זה היה החנוכה הראשון שלנו בהולנד ועוד לא ידענו מאיפה משיגים אותן, את הסופגניה, את החנוכיה. היינו ממש טריים, עוד לא אפויים. בלילת סופגנייה כזו.
עברו שנתיים וקצת. איזה חנוכה זה היה הפעם, כמה מכונס ובלתי צפוף, ועם זאת – חם ומואר כל כך. והנה אנחנו כבר קצת ותיקים פה, כבר שייכים לפלוגה ב׳, כבר הרבה אחרי הטירונות.
אפויים וטיפה יותר שמנמנים. מדברים קצת הולנדית, מכירים מקומות טובים לטייל, מתגעגעים – אבל אחרת, וגם – קורונה.
אנחנו עדיין מטבילים כלים בתעלה ליד הבית, אבל מאז – אף אחד לא נפל למים. דווקא זה היה מצחיק. איבדנו כלב ואימצנו אחד משלנו, חיפשנו ארונות קבורה באיקאה (אין באמת באיקאה ארונות קבורה), ומצאנו הרבה דברים שאנחנו אוהבים אצל ההולנדים.
היום בו נתקעה המעלית היה יום קשוח במיוחד, וכמה תקריות תרבות – מהן משעשעות מהן עצובות יותר, ליוו ועדיין מלוות את חיינו כאן מדי יום ביומו.
אני מודה לצוות דאצ׳טאון על הבמה שניתנה לי בשנתיים האחרונות – להכיר את הולנד ואת הישראלים ההולנדים המתגוררים בה, את נקודות המבט וצורות החיים השונות, וקודם כל – להכיר את עצמי.
אני מעודדת כל ישראלית וישראלי לכתוב כאן מדי פעם, ולספר לכולנו דרך דאצ׳טאון על הולנד שלכם, על ישראל שלכם, ועל מי שאתם – בין לבין. כתבו, אני מבטיחה לקרוא.
ולצוות דאצ׳טאון היקר, תודה על כל מה שאתן עושות כאן בהולנד, עבור כולנו. על היצירתיות, על החשיבה המעמיקה, על הביצוע המדויק, על הרצון להיטיב ולשפר. תודה שאתן כאן!
אז שתהיה לנו שנה אזרחית בסדר, נורמלית, סבירה, רגילה, טובה, מצוינת.
Happy New Year!
יולי
