"אז למה לחיות לא חוגגים יום הולדת?", "ומה, כל עץ נולד ביום אחר, איך זה שיש יום אחד לכולם?". אלו רק חלק מהשאלות ששאלו אותי במתיקות הילדים בפעילויות ט"ו בשבט שערכנו בעבר. אם גם לכם צצו שאלות כאלו או דומות לאלו, ואתם לא ממש סגורים על העניין, אולי כדאי שנעשה סדר ורק אז נפזם שירי אילן ונטעם פירות יבשים. ויש גם מתכון שמשלב את שבעת המינים!
מוכנים לטפס על העץ? בואו נתחיל!
מהו "ראש השנה לאילנות"? למה עצים צריכים ראש השנה?
בתחום החקלאות קיימות מהתורה מצוות לגבי יבול שצמח בתחומי ארץ ישראל. מצוות אלו תלויות במחזור היבול השנתי ויש חשיבות רבה לשאלה היכן מתחילה והיכן מסתיימת השנה החקלאית. התאריך ט"ו בשבט מציין למעשה את "ראש השנה החקלאית", כעין שנתון של העצים עבור ספירה לענייני תרומות, מעשרות ומצוות נוספות שנעשות עם פירות ארץ ישראל.
אולי יעניין אותך גם:
כך הולכים השותלים – סיפורו של יער אמסטרדם
עיצוב, טבע ואנחנו
בישול בריא וידידותי לחשבון הגז שלכם
דה וויס הולנד יורדת מהאויר בגלל הטרדות מיניות מרובות
למה דווקא בתאריך ט"ו בשבט?
אם היו שואלים אותי, הייתי בוחרת בתחילת האביב כ"ראש השנה לאילנות", או לכל הפחות בקיץ כשהכל ירוק. יודעים מה? אפילו הסתיו יכול להיות אופציה, אבל החורף? ממש לא! הכל אפור, העצים ערומים, אין שום פריחה באופק. מסתבר שחכמינו בחרו דווקא בתאריך זה, בשל העובדה שבארץ ישראל, עונת הגשמים מתחילה בתקופת חג הסוכות. בדרך כלל, עד ט"ו בשבט יורדים רוב הגשמים השנתיים והאדמה ספגה לתוכה כמות מים מספקת עבור העצים. "ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה". כך שגם אם לא נראית פריחה כלפי חוץ, בבטן האדמה היא כבר קיימת.
למה לחגוג חג של עצים?
למרות שהחג בעצם הוא 'חג לאילנות', יש לו משמעות עצומה עבורנו, בני האדם. קודם כל, זו הזדמנות נהדרת לעצור ולומר תודה על השפע הקיים סביבנו. על טבע, עצים, פרחים ופירות. מעבר לכך, אם נעיין קצת בדברים נגלה מכנה משותף רחב מאד בין האדם לבין עולם הצומח ובפרט לעצים, כנאמר: "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה".
מהי הסיבה לאכילת פירות יבשים בט"ו בשבט?
האמת היא שאין טעם כלל לאכול פירות יבשים, יש עניין לאכול פירות מארץ ישראל. אלא שבעבר לא היתה דרך להעביר לקהילות היהודיות בתפוצות את פירות הארץ, אלא ליבשם, וכך כשהחלו העליות ותקומת הארץ הביאו איתם העולים את המנהג לאכול פירות יבשים כפי שהורגלו. רצוי וכדאי לאכול מפירות האילן ובמיוחד משבעת המינים בהם נשתבחה ארץ ישראל (חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר).
הגענו לצמרת
אז אחרי שטיפסנו בזריזות, אולי ננסה להמשיך מעט ולהגיע לצמרת. כשנגיע נשב שם בנחת ונשאל אותו, את האילן, מה הוא רואה שם מלמעלה? איך נראים לו בני האדם? ומה היה רוצה לומר להם?
או אז, היה העץ נמתח קמעה, מניע את ענפיו ואומר בענווה: "בני האדם, אתם יצור נפלא, אולי חסרה אצלכם לעיתים רק קצת נתינה. פחות חיכוך, יותר פרגון. פחות גאווה, יותר ענווה. כי אני, מה יש לי? כל כולי עבורכם. אפילו הפירות העסיסיים והיפים, אלו שכל כך חיכיתי שיגדלו, נתתי לכם, אין לי אפילו מושג מה הטעם שלהם. תנו גם אתם משלכם, אל תחסכו להעניק מהפירות שלכם!"
ושם, בצמרת העירומה מעלים אך מלאה בחכמת חיים, היינו מבינים עד כמה דרכנו עוד ארוכה להגיע לרמה כזו של נתינה, לתת מעצמך ממש כמו העץ, לתת בשביל לתת.
שיהיה ט"ו בשבט שמח ומלא במשמעות!
חטיף בריאות שבעת המינים
גלית האן עם מתכון מושלם לחג, שמשלב את שבעת המינים בהם התברכה הארץ.
הכמויות הם ל-12 חטיפים מוארכים, אפשר להכפיל בקלות. ניתן גם לחתוך לקוביות קטנות לקבלת עוגיות.
1 כוס פתיתי חיטה, tarwe vlokken
1 כוס פתיתי שעורה, gerst vlokken
1 כוס תמרים רכים, מגולענים וקצוצים
1 כוס תאנים מיובשות, קצוצות
½ כוס צימוקים
¼ כוס שמן זית עדין
2 כפות סירופ רימונים
- מחממים את התנור ל-160 מעלות.
- מרפדים תבנית אפיה מרובעת, בערך 25×25 ס"מ בנייר אפיה, כך שהוא יהיה בולט משולי התבנית..
- מערבבים את כל החומרים בקערה ולשים בידיים לקבלת עיסה דביקה.
- מעבירים לתבנית, משטחים ומהדקים היא בעזרת ידיים רטובות.
- אופים בתנור המחומם כ-15-20 דקות עד שהמאפה משחים מעט.
- שולפים מהתבנית ע"י החזקת שולי נייר האפייה ומעבירים למשטח חיתוך.
- לאחר שהמאפה התקרר, חותכים לגודל הרצוי בעזרת סכין חדה.
- מאחסנים בכלי אטום.
