בקליפת אגוז: הנה הנה אפשר להרגיש קצת יותר בבית. מכנסיים קצרים, כפכפים, שמלה מתנפנפת, אבטיח קר ונוטף, דשא, חברים, מזיעים,
נכון חג השבועות היה לפני כשבועיים, אך ניחוחות החג עדיין נוכחים איתי, והקונדיטורית שבי לא יכולה להתעלם מהעוגות ומטוב המטעמים,
גם אתם כבר מרגישים את זה? תחושת הקלה כזו שאנחנו מתקרבים לסוף, או לכל הפחות למצב שניתן לשהות בו ולחיות
בקליפת אגוז: חשוב לאכול את כל הצבעים אבל מה מיוחד כל כך בצבע הירוק? קורונה או לא קורונה, האביב כבר
נראה שלכולם יש משהו להגיד על הקורונה ,נכון? כן צריך הסגר, לא צריך הסגר. זה מוגזם. זה הכרחי. ולכולם יש
בדיוק בין ההיפוך החורפי "winter solstice" והשוויון האביבי "spring equinox", בעיצומו של החורף ובתזמון מתואם להפליא, מתרחשת עונת הקרנבלים חובקת עולם. מקרנבל
אני לא יודעת אם זה עניין ישראלי, פולני, או אולי רק אצלי במשפחה, אבל בתקופת החורף, לפני כל תכנון נסיעה
בקליפת אגוז: עם תחילת השנה החדשה רבים מציבים לעצמם מטרות בתחום התזונה הבריאה. עכשיו, להציב מטרות זה דבר אחד וליישם אותן
בארץ קיים הביטוי הזה – אחרי החגים. התקופה הזו של ספטמבר/אוקטובר שיש בה בבת אחת המון חגים, אירועים, ארוחות משפחתיות,
בקליפת אגוז: חנוכה זה אחלה חג אבל מאכלי החג המסורתיים הם לא בדיוק התגשמות של אוכל בריא אז איך כן