המטבח בימי קורונה

נראה שלכולם יש משהו להגיד על הקורונה ,נכון?

כן צריך הסגר, לא צריך הסגר. זה מוגזם. זה הכרחי. ולכולם יש מה לשתף. בין אם זה אמיתי ובין אם fake. ואתה קורא וקורא וקורא, כי מה עוד יש כבר לעשות? אתה גם ככה בבית. איזו תקופה הזויה שאנחנו חיים בה היום. מי היה מאמין שנחיה פרק מתח שכזה מתוך סדרה עתידנית? והכל קורה כל כך מהר. הנחיות משתנות תוך יום, הן משפיעות על סדרי עולם שמשתנים ומשפיעים על כולנו. 

קורונה בהולנד: כל העדכונים
אהבה בימי קורונה – חיזוק מערכת החיסון באמצעות תזונה
לערוץ היוטיוב של דאצ׳טאון

חתונת הקורונה

אחי היה אמור להתחתן ערב לפני ליל הסדר. בהתחלה עוד האמנו שנסתדר, שינינו תאריכי טיסה כדי להספיק להיות בבידוד שבועיים לפני החתונה, אפילו הצלחתי לקבל אישור יציאה מבי"ס למאיה, בתי. יומיים לאחר מכן כבר נאסרה התקהלות של מעל ל- 100 איש ובוטלה החתונה. יום למחרת ניתנו ההנחיות על שמירת המרחק ואיסור התקהלות גם בהולנד, ויום אחרי כבר נסגרו מסעדות וחדרי כושר. בום. בתחילת השבוע עוד הייתי בטוחה שאטוס בסוף השבוע לישראל ובסוף השבוע כבר נסגרו גם בתי הספר והגנים בהולנד. הכל קרה תוך ימים ספורים. 

 קשה להאמין שמה שנראה כל כך כאן, מאז ומתמיד,  התחיל בפועל רק לפני חודש וחצי-חודשיים. ואנחנו? מסתגלים. 

הורים לילדים  במיוחד צעירים, מוצפים בהצעות וברעיונות במה להעסיק את הילדים בתקופה הזו. לא קל להיות ביחד בחוסר שגרה, אבל אין ברירה, חייבים הרבה אורך רוח וטונות של סבלנות. בסך הכל זה עובד לי יחסית טוב. גיליתי שכשאני פשוט שוהה במחיצת הילדים, זה לרוב מספיק. הם משחקים ביניהם, משתפים אותי פה ושם ובעיקר נהנים מהנוכחות שלי. אז אני לא חייבת להשתגע בהפעלות מסביב לשעון. אפשר גם להיות יצירתיים ולהפעיל את הילדים, ואפשר גם להמשיך בשלנו, כשהם בקרבתנו.

אל דאגה, אני לא הולכת להטיף על היתרונות שבקורונה ומה היא מנסה להגיד לנו. האמת שקצת מתחשק לי להעיף סטירה (או לפחות להסיר מרשימת החברים שלי) את אותם האנשים שמשתפים הודעות ניו אייג'יות בסגנון הזה. מה הקורונה מנסה לספר לנו? כלום. זה וירוס. ואנחנו בעיצומה של מגפה עולמית. אני כן דואגת להישאר חיובית ככל האפשר וסבלנית עד כמה שניתן. להנות מהזמן שלי עם הילדים ולקבל את השהות המרוכזת של בני הבית כעובדה מוגמרת כדי לא להתבאס ממנה (או להתבאס פחות). מה שעוזר לי בחשיבה הזו, פשוט ההסתכלות על המצב באור חיובי. זה מה יש ועם זה ננצח. 

בילוי במטבח שלוש פעמים ביום 

מה שכן, דבר אחד מאוד משמעותי שלא לקחתי בחשבון כשהכנתי את עצמי נפשית להתמודדות בבידוד המשפחתי, הוא כמות האוכל. כולם דיברו על ההיסטריה סביב הסופרים. איך רוקנו כמעט כל מדף אפשרי מהפחד של ההסגר, אבל לפחות נכון לכתיבת שורות אלה, לא נראה שאיסור הגעה לסופרים עומד על הפרק. ובכל זאת הקניות "הרגילות" הפכו להרבה יותר גדולות, כי כולם אוכלים בבית, כל היום, ואת כל הארוחות.. והתוצאה, עבורי – שעות מרובות במטבח. 

כידוע אני אוהבת את המטבח, אבל להכין יום יום צהריים וערב, לגוון במאכלים, לבשל בריא (עד כמה שניתן) וטעים לבררני הבית… זה לא פשוט. במיוחד כי אני וילדיי צמחוניים ואני צריכה למצוא רעיונות לתחליפים שיתנו להם בעיקר את מה שהגוף צריך. על כל זה תוסיפו כמובן את העובדה שמדובר במטבח הולנדי. על כל חסרונותיו. המטבח ההולנדי הפיזי, כלומר המטבח שלי קטן מאד, כדרכם של רוב המטבחים ההולנדים. וגם הטעמים של המטבח ההולנדי, אפעס, לא משהו: התבלינים שלהם עדינים יותר, אין את אותו היצע הישראלי הטעים והוא פשוט לוקה בחסר מבחינתי. ואני מתנצלת מראש בפני מי שמחובר כבר לגישה, אבל קשה לי לקבל סנדוויצ'ים כארוחת צהריים. גם אם זה אומר השקעה מרובה יותר במטבח. 

טיפים גדולים למטבח הולנדי קטן

כניסיון להקל על עצמי, התחלתי להקפיא קטניות. זה מגוון ומזרז לי מאכלים שונים. יש לי שקיות של עדשים ירוקות שהנבטתי (השריתי לילה במים, למחרת העברתי למסננת ליומיים ושטפתי מידי פעם) ואז חילקתי למספר שקיות ושלחתי אותן למקפיא. גם את חומוס השריתי לילה ולמחרת בישלתי כשעה וחצי ולאחר שהתקרר הקפאתי בשקיות כמו את העדשים. ניתן לעשות כך עם רוב סוגי הקטניות כמובן. 

כך, כשאני רוצה להכין אורז עם עדשים למשל, או קציצות עם חומוס, אני פשוט שולפת מהמקפיא שקית ונותנת לה להפשיר מעט. 

בנוסף אני גם קונה ירקות קפואים סטייל סנפרוסט של הארץ (שעועית ירוקה, אפונה, אדממה) ומוסיפה לארוחה. הרבה ירקות טריים שמתווספים לארוחה, מגדילים אותה ומוסיפים עוד ויטמינים שכל כך נחוצים בשל  היעדר השמש והגבלות היציאה מהבית.

ומה לגביי אפייה? אפייה מבחינתי, לפחות נכון לרגע זה, היא עוד עיסוק שאפשר להפעיל בו את הילדים. מאחר שהזמנות האפייה לא ממהרות להגיע וסדנאות האפיה שלי אינן רלוונטיות כרגע, אני מנצלת את האהבה שלי לאפייה, להפעלות הילדים. אני מוצאת זמן וסבלנות (כבר הזכרתי ?) ואז עושה הסבה של המטבח לאזור מלחמה – אפייה עם הילדים! אני מכינה  איתם מאפים די פשוטים, עוגיות בעיקר, גם מאפינס. מאפים שכל מה שצריך זה להכניס הכל למיקסר, עם סדר מסוים או בלי, לערבב ולהכניס לתנור.

לומדת לשחרר

ודבר אחרון וחשוב שאני ממש משתדלת לעשות – זה לשחרר. מה זה לשחרר? זה המון.

אני משתדלת כמה שיותר לשחרר – מביקורת עצמית בין היתר. אז מה אם החברה פרסמה בוואטסאפ סרטון שלה עם ילדיה בפזצט"א בתוך אוהל מעשה ידיה, ואני רק בניתי איתם מגדל קוביות הבוקר?! אז מה אם נתתי לילדים קצת יותר זמן מסך היום? אז מה אם היא לא אהבה את המנה שרציתי כל כך שתאכל כי יש בה מלא חלבון? שבכל זאת התרגזתי עליהם הערב למרות שממש השתדלתי שלא. אני אמא טובה דיה. גם אם הם יסיימו את התקופה הזו עם קצת יותר סוכר במדדים, קצת יותר זמן מסכים ברקורד שלהם, אבל התקופה הזו גדושה בהרבה יותר זמן איכות איכותי עם אמאבא.

אני משאירה אתכם עם רעיון נוסף מבין שלל הרעיונות שיש לכם כבר בוודאי בארסנל "הפעלות עם ילדים" – קישוט עוגיות. 

בשביל המתכון תצטרכו להכין עוגיות עם חותכנים בצורות שונות ורויאל אייסינג.  

הרויאל אייסינג הוא בעצם חלבונים מוקצפים עם אבקת סוכר. למי שפוחד מחלבונים טריים, ניתן למצוא בסופר חלבונים מפוסטרים במקררים, במדפי היוגורטים. 

הכינו עם הילדים את העוגיות עצמן, רדדו בעצמכם ותנו להם לקרוץ עוגיות עם החותכנים. 

את הרויאל אייסינג הכינו ערב קודם והכניסו לקירור. 

לעוגיות:

הוראות הכנה:

1. משתמשים במיקסר עם וו גיטרה. מכניסים למיקסר קמח, אבקת שקדים, אבקת סוכר ומלח ומערבבים כחצי דקה. 
2. מוסיפים את החמאה ומערבבים על מהירות בינונית, עד להיווצרות פירורים, בערך שתיים שלוש דקות. החמאה צריכה עדיין להישאר קרה יחסית. 
3. שוברים את הביצה לתוך כלי קטן ומערבבים. מכניסים ב- 2 פעמים אל המיקסר ומערבבים רק עד לאיחוד התערובת לבצק.
4. מוציאים את הבצק מהמיקסר, מאחדים מעט בעזרת הידיים לבצק מגובש, מחלקים אותו ל- 2 חתיכות, מעצבים לצורת ריבוע, מניילנים, ומכניסים לקירור של כמה שעות טובות.
5. לאחר שהבצק קר לחלוטין, מוציאים את אחת החתיכות ומרדדים לעובי בינוני. לא עבה מידי כי יותר מידי בצק בפה, זה לא טעים, אך גם לא דק מדי כדי שיהיה קל לעבוד איתן ולקשט אותן מבלי שישברו.
6. קורצים עוגיות חותכנים שיש בבית. את שאריות הבצק עוטפים ומקררים מחדש. בזמן שהוא מתקרר, עוברים לעבוד עם חתיכת הבצק השניה שניילנו. יש לעבוד אך ורק עם בצק קר.
7. מניחים על תבנית אפיה במרחק מה אחת מהשניה. את העוגיות ואופים ב- 180 מעלות לכ- 15-10 דקות.

רוייאל אייסינג

הוראות הכנה:

1. מקציפים במיקסר את החלבונים.
   

   

2. מוסיפים בהדרגה את אבקת הסוכר וממשיכים להקציף לקצף יציב כ- 5 דקות (או קצת יותר)
3. מחלקים ל- 4-6 קערות (תלוי בכמות הצבעים שאתם רוצים להכין), מטפטפים טיפה-שתיים של צבע מאכל לכל קערה, מערבבים ומעבירים לשקיות זילוף או אפילו שקיות סנדוויץ'. מכניסים למקרר עד שהעוגיות יתקררו ויהיו מוכנות לקישוט. 

זהו. אחרי שהעוגיות התקררו, חותכים את קצה כל אחת משקיות האייסינג (לא לפני שהצטיידנו בסינרים ומפות שולחן) ומציירים על העוגיות. קחו בחשבון שככל שמורחים יותר אייסינג על העוגיות, ייקח להן יותר זמן להתייבש. 

אז יאללה. שיעבור בקלות. בתקווה שהבלוג הבא כבר יהיה אחרי הבלאגן הגדול. 

ביי, נגה

הדפסה