תחושת הבלוז של החורף ומאפינס חמאת בוטנים

אני לא יודעת אם זה עניין ישראלי, פולני, או אולי רק אצלי במשפחה, אבל בתקופת החורף, לפני כל תכנון נסיעה לחו"ל, יש איזשהו פחד לא רציונלי אצלי בנושא הקור. בעיקר בכל הקשור בילדים. אי אפשר בינואר לטוס לצפון אירופה. קר מידי. בטח לא לפני סוף מרץ או אפריל, אחרת זה ממש מסובך והילדים יסבלו וחבל. כאילו במהלך החודשים האלה כל מי שגר באותן מדינות, כמו הציפורים, נודד גם הוא דרומה. אולי אני מרגישה כך כיוון שבאנו ממדינה כל כך חמה? 

מאיה עטופה בהמון שכבות – אתונה 2014

"השם ישמור, יש עכשיו 0 מעלות שם, את לא נורמלית. ככה תסעי עם הילדים?" ואני בכלל תמיד אהבתי את החורף, הישראלי כמובן. אפילו ייחלתי ליותר…יותר גשם, יותר קר ובאופן כללי שיהיה יותר זמן חורף במדינה החמה שלנו. אבל הפחד הלא רציונלי הזה לגבי הקור, הושרש עמוק בשורשיי האמהיים היהודיים הפולניים, וכך יצא, כשתכננו את הנסיעה המשפחתית הראשונה שלנו כשמאיה בתנו הייתה בת 9 חודשים, טסנו לאתונה בינואר. נכון ינואר, אך קרוב לישראל ומזג אוויר דומה לשלנו חשבתי. כמובן מה שקרה, כי כזה הוא מרפי, הייתה שם מכת קור באותה שנה ורוב הזמן הטמפרטורה הייתה 0 מעלות. שרדנו כדי לספר על החוויה.  

כשהחלטנו לעבור להולנד, ניר ואני, כבר התחילו לדבר איתנו בסגנון סיפורי האימה, כמה קר יהיה לנו וכמה נצטרך להלביש את הילדים וזה שונה לגמרי ממה שאנו מכירים ומה יהיה ומה נעשה.

 הגענו במרץ להולנד. איזה מזל היה לכם להגיע בדיוק אחרי הקור הרציני. עכשיו אתם ב"שאריות".  אכן זה לא היה נורא (מה נסגר עם הרוחות אבל?). ממוצע הטמפרטורות היה בערך 8-10 מעלות רוב הזמן, הימים כבר החלו להתארך לאט לאט ואותנו העסיקה יותר העובדה שהרגע עשינו רילוקיישן ויש להתארגן ופחות חשבנו האם קר או לא קר. מה גם שבאמת מתרגלים והתרגלנו לקור הזה יחסית מהר. בינתיים שמענו רק את האזהרות העתידיות – חכו לחורף האמיתי. אתם לא יודעים איך זה פה בחורף. 

בפועל, הקור פה בהולנד ממש לא נורא (וכן, שמעתי שזה חורף מיוחד יחסית והוא נחשב החם ביותר מזה הרבה זמן). והיה לי מצחיק לקרוא ולראות תמונות ותיאורים של החברים והמשפחה בישראל של החורף שם, מכוסים בחרמוניות כשבסך הכל בחוץ 12-14 מעלות (ביום קר במיוחד) או לשמוע אמהות שמתלבטות אם זה תקין שצוות הגן הוציא את הילדים לגינה ביום קר שכזה. קול פנימי אמר – לא. הקור הזה לגמרי נסבל. גם בערבים כשמדובר כבר ב 3-4 מעלות, אפשר לשרוד. לא צריך לנדוד דרומה. 

אך מה כן קשה? החושך והאפור הזה. וכשלא חשוך, כשהשמש כבר הואילה בטובה לזרוח באמצע היום, היא לא באמת בשמיים. כלומר היא כן, אבל לא רואים אותה. אז גם כשלא חשוך זה אפור. עם גשם, בלי גשם, בתכלס פה זה לא ממש משנה. שחור ואז אפור, יוצאת השמש לדקה שתיים, ונדמה לרגע שכולם עוצרים פתאום את כל מלאכתם כדי לספוג קרן UV אחת, או שתיים אם התמזל מזלם. וזהו. העננים חוזרים להסתיר אותה ושוב אפור. 

שמונה בבוקר – הרחוב עוד חשוך

בהתחלה לא הרגשתי שזה כזה נורא. ממשיכים עסקים כרגיל. קמים להתארגן לבית הספר ולגן, רק במקום שיהיה אור דרך החלון, יש את מנורות הרחוב. כשנוסעים באוטו, נוסעים בחושך. ואז יש גשם ואז לא. הכל כרגיל. 

אבל זה לא באמת נכון. בחודש האחרון הבנתי, הדכדוך הזה שנפל עליי, זה שגורם לי לרצות להתבטט על הספה (מלשון בטטה, יעני couch potato) ורק לראות טלוויזיה, זה שגורם לי לעמוד מול רשימת המטלות האינסופית שלי ולהתעלם ממנה, קשור לחושך ולאפור הזה. ואז מאיה הגאונה הזו שלי, שעוד אין לה 6, הודיעה לי היום, שלדעתה הסיבה שהיא בוכה בבוקר כשאני נפרדת ממנה בבית הספר (למרות שהיא נהנית מאוד שם), היא בגלל "שיש הרבה עננים אפורים וכמעט לא רואים שמש". וואללה, נראה לי שהיא צודקת. אז זה כן משפיע, וזה מדכדך טיפה ויש פחות חשק ופחות אנרגיה ופחות רצון. כל כך קל לשקוע בעצבות הזו או סתם בחוסר החשק. 

תשע בבוקר – תחילתה של זריחה

ינואר היה באמת ברובו קצת כזה. קצת חוסר חשק, חוסר תזוזה וחוסר. פשוט חוסר. כשהבנתי שאני שם (גם להכיר בעובדה הזו לוקח זמן) החלטתי שאני יוצאת מזה, כי בתכלס, זו הדרך היחידה לצאת מדכדוך – להכיר בו ופשוט להחליט. קשה, קצת מכאני ומזוייף, אבל אחרי שמתחילים להניע ואז ממשיכים בתנועה, היא ממשיכה מאליה, כמו כוח האינרציה. 

 

 הכנת הדברים הפשוטים

אז חזרתי למטבח. אני אוהבת את המטבח. אני הכי אוהבת לאפות מן הסתם, אבל גם לבשל אני אוהבת. אני רק צריכה את המוזה הזו שתגיע כדי לתת לי את המוטיבציה להיכנס למסכת הבישולים. להכין כמה קופסאות למקרר שיהיה אוכל חם בבית. אז זהו, זוכרים כמה קיטרתי על המקרר הקטן והמטבח הפיצי עם ס"מ על ס"מ בערך של מקום לעבוד בו? אז נכון שכבר קיטרתי, אבל הרשו לי רגע לקטר שוב. באמת רואים שההולנדים לא אנשים של סירים גדולים ובישולים ומזווה ופתיחת שולחן. וזה לא קל לבשל ככה ועל אחת כמה וכמה לאפות. אני צריכה שטח שאוכל לרדד עליו, שאוכל להניח את כל הרכיבים ולשפוך לפי הסדר למיקסר. אבל כרגע, זה מה שיש וכדי לאושש את עצמי התחלתי בחיפוש אחר דברים שקל לעשות. דברים שלא דורשים הרבה עבודה במטבח, שלא "יברח" לי החשק. 

איך להכניס אור גם בימי החורף החשוכים

בתחום הבישול, קניתי שקית של עדשים והנבטתי את כולה. (ההנבטה מעלה את הערכים התזונתיים של העדשים, גורמת לספיגה טובה יותר שלהם בגוף, מקלה על העיכול ומזרזת את זמן הבישול). לאחר יומיים חילקתי את כל הכמות לשקיות סנדוויץ' והכנסתי להקפאה. עכשיו יש לי עדשים מונבטים לשליפה אם אני רוצה להכין מג'דרה למשל שהילדים אוהבים. שולפת מהמקפיא, מטגנת קלות, מוסיפה את האורז והתיבול, מים וזהו. זו כל ההכנה הפיזית שיש לי לעשות.  

גם בעולם האפייה יש את הדברים הפשוטים שאפשר לעשות. מאפינס חמאת בוטנים למשל. קליל להכנה, טעים למבוגרים ולילדים ואפילו בריא יחסית. אין בו קמח, יש בו שומן בריא, יש בו סוכר טבעי ומעט ממנו, בננות בשלות במיוחד וביצים. אחרי שתכינו אותו, תוכלו לשנות את הטעם. את חמאת הבוטנים תוכלו להחליף בטחינה או בחמאת אגוזים אחרת שתרצו והתוצאה תהיה אחרת לגמרי. 

אחרי כל ההקדמה הארוכה הזו, אסיים את הבלוג במתכון המפורט.

מאפינס בננות וחמאת בוטנים (12 יחידות)

מצרכים:

2 בננות "עייפות" (לעולם אל תזרקו בננות בשלות מידי. אם אין לכם רעיון מה לעשות איתן, קלפו והקפיאו)

לא תזרקו עוד בננה אחת יותר בחייכם

6 כפות גדושות של חמאת בוטנים ללא תוספות (או טחינה גולמית או חמאת אגוזים אחרת)

3 כפות סירופ מייפל

2 ביצים L או 3 ביצים M

כפית גדושה אבקת אפייה

 

אופן ההכנה:

– מחממים תנור ל180 מעלות

מוסיפים 2 ביצים לבננות ומערבבים

– מועכים בעזרת מזלג את הבננות בקערה

– מוסיפים אליהן 2 ביצים ומערבבים

– מוסיפים את חמאת הבוטנים והמייפל, מערבבים. מוסיפים את אבקת האפייה ומערבבים לאיחוד של כל התערובת יחד.

– בתבנית מאפינס, מניחים מאנג'טים (כדי שלא נצטרך לשפשף את התבנית למוות אח"כ כדי להוריד את הפירורים שנדבקו) ושמים כף גלידה גדושה בכל מאנג'ט. כדאי לא למלא עד הסוף כי התערובת תופחת.

– אופים בערך כרבע שעה. זכרו, כל תנור עובד אחרת. זה יכול גם לקחת 20 דקות או יותר, תלוי בתנור. דאגו להציץ בתנור מידי פעם. המאפינס מוכנים אחרי שתפחו קלות, כשהם עדיין רכים אבל פיתחו קרום זהוב מלמעלה. זהירות, הם נשרפים מהר. 

מאפינס לפני האפייה (זכרו לא למלא עד הסוף)

– זה הכל. מוציאים ומחכים שהמאפינס יתקררו מעט כדי שיתייצבו כמו שצריך ואז משתדלים לא לטרוף הכל

יש לכם רעיונות משלכם למתכונים מהירים? או רעיונות להתמודדות עם הבלוז של החושך? אשמח לשמוע. 

מחכים שהמאפינס יתקררו מעט ואז משתדלים לא לטרוף הכל

אם אהבתם את מתכון המאפינס, והייתם רוצים לקבל מתכונים ורעיונות נוספים לאפייה מהירה,  ביום רביעי ה 05.03 תתקיים סדנה שלי שכולה בדיוק בנושא אפייה והכנת קינוחים מהירה (ומרשימה לא פחות). 

כנסו לעמוד שלי Noga Pastries להתעדכן.

נגה שרון

שמי נגה שרון (צ'רבוני אבל בואו לא נתעכב על זה). קונדיטורית ואוהבת מתוקים מוסמכת (טוב, לא באמת מוסמכת כי אין הסמכה כזו, אבל לו הייתה, מבטיחה לכם שהייתה לי גם תעודה כזו להראות לכם). אמא למאיה ותום ואשתו של ניר שהוא חובב אוכל ויין מוסמך (על ידי).
אחרי שסיימתי את לימודי הקונדיטוריה, עבדתי בבתי קפה ומסעדות ובהמשך כספקית קינוחים של קייטרינג מצליח במרכז הארץ. תקופה קצרה אחרי הלידה של מאיה החלטתי לעבור שינוי תזונתי בחיי שבו אני ממעטת באכילה של גלוטן וסוכר (כן, אני יודעת. הסנדלר וכל זה). מאז אני מנסה למצוא את השילוב של המקצוע שלי והכנת הדברים היפים, הטעימים, עתירי השומן והסוכר, לבין חקירת אפשרויות להכין מתוקים שהם גם בריאים על הדרך, בלי להתפשר על הטעם. אני מאמינה שאפשר לאזן ועכשיו אני מוסיפה את המטבח והסופר ההולנדים למערכה. מוזמנים לקרוא, להשתעשע ולקבל גם כמה רעיונות על הדרך.

  • Avatar
    Reut
    21/02/2020 at 09:39

    כתבת מעולה! והמתכון נראה מושלם , אני רצה להכין

  • Avatar
    גלית
    21/02/2020 at 12:38

    מאד יפה כתבת! אכן לא קל להסתגל לחורף פה, למרות החורף הקל והחם יחסית שעובר עלינו. שתי העיצות שלי הן: א- לקבל, להסתגל ולהנות מהורדת ההילוך וההתכנסות של החורף וב'- לקחת הרבה ויטמין די! חלק מדיכדוך החורך נובע מדילדול בויטמין הכה חשוב הזה כתוצאה ממחסור בשמש. מניסיון, זה מאד עוזר.המתכון נראה נהדר אני אנסה אותו.

אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.