על מיתוסים ו"דו לשוניים"

מי לא שמע מיתוסים בנושא ילדים דו לשוניים כמו למשל, ש"ילדים דו לשוניים לומדים מאוחר יותר לדבר"? או שהם "איטיים יותר"?
אבל האם זה באמת נכון?

כאמא לתינוק דו לשוני וכקלינאית תקשורת, קיבצתי מספר מיתוסים מול אמיתות מבוססות מחקרית שכדאי וחשוב לדעת.

נתחיל מההתחלה – מי הוא אדם דו לשוני?
אדם דו לשוני הוא אדם שמשתמש ביותר משפה אחת בחיי היומיום שלו עם אנשים שונים ובמצבים שונים. יתכן שלאדם זה, שפה אחת הינה חזקה ומשמעותית יותר. בחלוקה גסה (ויש חלוקות עדינות מדקדקות ומעמיקות יותר) ישנם שני סוגים מרכזיים של דו לשוניות :
1. דו לשוניות סימולטנית– כששתי השפות נרכשות במקביל או לפני גיל שנתיים או שלוש.
2. דו לשוניות עוקבת– שפה אחת נרכשה אחרי גיל שלוש.

bilingualLead-420x0לאחר שהבנו את בסיס ההגדרות המרכזיות, הנה רשימת 5 המיתוסים הפופולאריים ביותר שאספתי עבורכם, ההורים לדו לשוניים . מיתוסים ,שסביר להניח שכבר נתקלתם בהם.

* דו לשוניות היא תופעה נדירה– ממש לא ! 66% מילדי העולם חיים בסביבה דו לשונית.

* דו לשוניות תעכב רכישת שפה והתפתחות דיבור– מיתוס נפוץ שהשתרש באמצע המאה העשרים וטעות נפוצה ורווחת גם בקרב אנשי מקצוע (!!!). מחקרים רבים מראים שתהליך רכישה של שתי שפות במקביל עשוי להיות שונה מרכישת שפה אחת אך לא נמצא כי התהליך איטי יותר! דו לשוניות טבעית לילדים כמו חד לשוניות ואינה גורמת עיכוב בדיבור.

* כאשר השפה המדוברת בבית שונה מהשפה בבית הספר, תהיה השפעה שלילית על רכישת השפה השניה (הכוונה עברית בבית תשפיע לרעה על ההולנדית) – טעות ! למעשה, שפת הבית משמשת כבסיס לשוני לרכישת היבטים של השפה אחרת ומעבר לכך חיבור לשני עולמות שונים ושתי תרבויות שונות.

* ילדים דו לשוניים תמיד יערבבו את שתי השפות – טעות ! ילדים מערבבים שפות בסיטואציות מסויימות. כאשר הם נמצאים בסיטואציה חד לשונית (סבתא שמדברת רק הולנדית) הם ילמדו מהר לא לדבר בשפה הנוספת (לא ידברו איתה בעברית) אך לא במצב שבו הורה דו לשוני מעמיד פנים שאינו יודע את השפה אחרת); ילדים יעשו מאמץ לדבר בשפה אחת בלבד, אם הם מרגישים שזה חיוני לתקשורת.

* כאשר ישנם קשיים שפתיים עדיף לדבר שפה אחת – טעות חמורה ! דו לשוניות מהווה פיצוי ונותנת יתרון לילדים עם קשיי שפה. מחקרים שהשוו לקויי שפה דו לשוניים עם לקויי שפה חד לשונים מצאו כי לדו לשוניים יתרונות על החד לשוניים (ועל כך ארחיב בפוסט הבא).

 

ועוד דבר אחד קטן נוסף.

הידעתם?

"לקות שפה" היא בעצם עיכוב בהתפתחות השפה של שנה לפחות בהשוואה לגיל הכרונולוגי שאינו מוסבר ע"י מנת משכל נמוכה, לקות שמיעה, אוטיזם או לקות נוירולוגית התפתחותית והיא נפוצה בקרב 7%-10% מהאוכלוסיה.
עד לפעם הבאה, שנה טובה, שמשית ומלאה בעברית לכולנו.

מורן ברנס-ינסן, קלינאית תקשורת 06.33.20.50.09

"הורים דוברי עברית בהולנד"

moranbaranesnl@gmail.com

7 Responses

  1. עמית רבין at |

    מעניין וחשוב, מחכה בכיליון עיניים למאמר הבא.

    Reply
    1. מורן at |

      תודה רבה עמית!

      Reply
  2. נינה at |

    תודה על הכתבה, מורן.
    אני תוהה האם יש מחקרים גם לגבי יותר מ 2 שפות- הכוונה לאנשים שמדברים 3 שפות או יותר?

    Reply
    1. מורן at |

      נינה שלום, כן כמובן. היום מדברים יותר על "רב לשוניות" ומתכוונים לשתי שפות ויותר, בחרתי בשם דו לשוניות כי הוא המוכר יותר. כל הנאמר תקף גם לרב לשוניים. החשוב ביותר בהקניה של יותר משפה אחת ע"י אותו ההורה היא עקביות והפרדה. לדוגמא: כאשר ההורה בעצמו הוא דו לשוני- רוסית /עברית והאבא דובר הולנדית, ניתן להקנות את שלוש השפות כאשר מומלץ מאד, לא לערבב בין השפות ולהפריד מתי מדברים באיזה שפה- האבא מדבר רק הולנדית והאמא למשל תדבר רוסית בארוחת הערב, עברית במקלחת וכו'… ובמיוחד לא לקפוץ משפה לשפה באמצע השיחה או המשפט. גם כשיש קשיים בשפה עדיין לא רצוי לוותר על הקניית שפת האם של ההורים.

      Reply
  3. yaron ostrovski at |

    יש לי הרבה מאוד מה לומר בעניין, אך אקצר, כי איני יודע אם פורום/ אתר זה, עדיין פעיל ואת בכלל מעוניינת או יכולה להגיב. הקניית יכולת רב לשונית לילדים נושאת יתרונות כה רבים לטווח ארוך, עד שקשה למצוא מאיפה להתחיל. אך כגודל היתרונות גם גודל ההבלים הנאמרים למרבה הצער ע"י המתנגדים, כולל כאלו המתגדרים בתואר "מומחים". כנאמר בעניין אחר: "גרוע מפשע, זו טיפשות" לוותר על יתרון כה גדול המסוגל להירכש חינם, בקלות, ובמהירות יחסית; כל שצריך הוא לדבר ואת זה רוב האנשים עושים ממילא, אך מקדישים את רוב הדיבור לשטויות. בהצלחה.

    Reply
    1. גילי גוראל
      גילי גוראל at |

      שלום ירון, כפי שתוכל לראות מביקור בדף הבית או בעמוד הפייסבוק שלנו, האתר עדיין פעיל ואתה מוזמן להגיב בהרחבה.

      Reply
  4. yaron ostrovski at |

    היי גילי. תודה על תגובתך המהירה והעניינית. רק היום שמתי לב אליה ואנסה להוסיף עוד משהו לטובת המתעניינים. זו גם תהיה הזדמנות אחרונה עבורי עד סוף שבוע הבא, לרגל נסיעה. אחת האוניברסיטאות המובילות בבריטניה (דומני אוקספורד או קיימברידג', ערכה מחקר גדול במשך 20 שנה על ילדים בסביבה רב- לשונית שהקיף עשרות אלפי נבדקים! (ודאי שרק למוסד עשיר מאוד יש יכולת למחקר כה ארוך ומקיף). התוצאות היו היו ברורות, חשובות ומעניינות; נערך בין ילדי מהגרים (מטבע הדברים הם קבוצה אופיינית הכי חשופה לשתי שפות ויותר). הוברר שאלו שהיו חשופים מלידה לאורך התבגרותם, לעוד שפה אחת לפחות, זכו ברמת משכל ממוצעת גבוהה יותר בעוד 3 – 7 נקודות. ככל שחשיפה לשתי שפות או יותר, החלה מוקדם יותר, כך גם עלתה רמת המשכל הממוצעת. התועלת הגדולה ביותר הושגה עד גיל שמונה. משם נחלשה בהדרגה עד גיל 13, אחריו ניכרה התועלת הקטנה ביותר (כלומר לא כל אחד זוכה לחשיפה מגיל 0. יש שזכו לה יותר מאוחר, כי לא נולדו בבריטניה למשפחה דוברת שפה זרה, אלא הגיעו עם משפחתם כילדי מהגרים עם שפה מגובשת אחת). יש לי שתי הערות על הנ"ל: ראשית, זה אכן נשמע מעט, אך לדעתי, השפעת תוספת צנועה זו יכולה להיות הרבה יותר דרמטית, כמובן על בסיס פרטני. נקודות מעטות אלו יכולות לקבוע אם מישהו יצליח או לא – להתקבל, לסיים או להצטיין אח"כ בקריירה אותה בחר. פרט לזה, לדעתי האישית, חוץ מהמספר הסתמי של עוד כמה נקודות I.Q. יש לכך עוד תוצאות חיוביות כמו אישיות יותר קומוניקטיבית ובעלת כישורי הסתגלות שלא מתבטאות במבחן אינטליגנציה רגיל. שנית, מסקנות המחקר ותוצאות מבחני רמת משכל של כל נבחן לגופו הנן רק ביטוי סטטיסטי לתוצאות המחקר. כלומר, לא ניתן לדעת מראש איזו תועלת תצמח לפעוט פלוני כתוצאה מגידול בסביבה רב לשונית (דו לשונית ויותר) או לחלופין לא ניתן לדעת בדיעבד איזו רמת משכל יכלה להיות למישהו אילו גודל בסביבה כזו. המחקר בדק את רמת המשכל של קבוצת המחקר (שגדלו כרב לשוניים) ומולם את קבוצת הביקורת (אלו שגודלו רק בשפה אחת) לכן למסקנות יש ערך סטטיסטי ולא אינדיבידואלי, אך סטטיסטית המסקנה ברורה לטובת גידול בסביבה רב לשונית. אגב, לפי המחקר, התועלת הגדולה ביותר היא ראשית כל בחינוך דו- לשוני. בחינוך תלת לשוני, תוספת האינטלקט כבר הייתה קטנה, ומארבע שפות ויותר כבר כמעט לא הורגשה. כלומר לא מזיק שפעוט ילמד גם 3 שפות או יותר אך התועלת המוחשית ביותר באה עם השפה הנוספת הראשונה. מה שאומר שאם במשפחה רגילה ניתן להוסיף רק שפה זרה אחת (כי איש מההורים לא מדבר שפה שלישית) אין צורך "להשתגע" כדי להשיג עוד דובר/ת שיישב עם התינוק וילמד אותו עוד שפה, כי כאמור התועלת הגדולה והדרמטית ביותר באה בגידול וחינוך דו לשוני. היש הבדל בתועלת בין שפות שונות? למיטב ידיעתי לא. לרמת המשכל לא משנה אם התמריץ השכלי מושג מעברית, גרמנית, הולנדית, ערבית או גרוזינית. השיקולים העיקריים הם שניים: מהי השפה בה שולטים ההורים באופן הטוב ביותר ואם השליטה בשפה זהה, אזי איזו שפה תביא תועלת מרבית. לדוגמה באירופה, גרמנית יותר חשובה מהולנדית או שפה סקנדינבית. ברוסיה, רוסית יותר חשובה מלטבית, תורכית, סרבית או אוקראינית. וסינית היא אולי שפת העתיד. כך שכל משפחה תעשה את שיקוליה בהתאם לעתיד הנראה לעין אותו מתכננים לפעוט/ה ואם חשוב או לא, שהפעוט יוכל בעתיד לדבר עם הסבתא שנמצאת במקום מסוים (בהולנד, קווקז, ישראל וכדו'). ותוספת לא פחות חשובה פרי מחקרי הצנוע: העם היהודי הנו רב לשוני מזה אלפי שנים וזו אחת הסיבות ליתרונו השכלי על שכניו. פעם בא"י: ארמית ועברית. אח"כ נוספה גם יוונית. אח"כ באירופה יידיש, שפת המקום ועברית מספרי הקודש. במזה"ת ערבית, להג ערב- יהודי ועברית מהכתבים. בתורכיה והבלקן עברית מהכתבים, לדינו ותורכית וכן הלאה. כיוון שזו לא תכונה תורשתית אלא נרכשת, צריך לבנותה כל פעם מחדש בדרכים שפורטו להלן. כך מי שאין לו היכולת, אז אין לו. אבל מי שיש לו הידע והיכולת, יהיה לטעמי גם שוטה וגם פושע אם לא ישתמש בה להקניית לפחות עוד שפה אחת לתינוקו הנולד. בסך הכל צריך לדבר ואת זה אנו עושים בכל מקרה כשצריך או לא צריך. הערבים אמרו "כָּלָאם פָאדַי" (דיבור ריק) וגם "אל חַכִּי מָעוּש ג'וּמרוּכּ" (לדיבור אין מֶכֶס) והרי אנו מדברים ממילא בלי הפסקה לעניין ולא לעניין. אז הבה ננצל זאת כמוצר לוואי להביא תועלת לדור הבא; מהיר, חינם ובעל תועלת מוכחת.

    Reply

Leave a Reply