בין חצרות בהולנד ובירושלים

אתם מכירים את זה שאתם שמים לב למכונית מסוימת בכביש ופתאום נראה שיש ממנה הרבה מבעבר? או שאתם מתעניינים בנושא מסויים ופתאום מופיעה אינפורמציה בנושא מכל מיני כיוונים לא צפויים?

כך קרה לי בנושא מגורי החצרות. בכל פינה התגלו עוד ועוד פנינות אשר הרחיבו את עיני וליבי.  

חצר ירושלמית

לאחר פירסום הכתבה הקודמת, אצלנו בחצר – סוד הגן הקסוםהתחלתי לקרוא את הספר ״חבלים״ מאת חיים באר. בספר מציין באר כי סבתו בת השמונים התגוררה בירושלים בבית אונגרין: ״בשעות אחרי-הצהריים היתה סבתא מעמידה את כיסאה לפתח ביתה, לנוכח חצר האבן הארוכה והצרה, הכלואה בין שני הטורים של בתי האונגרין, וכל חברותיה, זקנות וקשות-יום מן ״הישוב הישן״, היו מגיחות מדירותיהן, אשה וכיסאה בידה, יושבות סביבה והיא היתה מספרת להן, כמספר השבט, את המשל של בן המלך שדימה יום אחד שהוא תרנגול….״ 

קורונה בהולנד: כל העדכונים והמספרים
הייטק בהולנד: המדבריך למהגרי ידע 
"יהודים צריכים ללכת גאים עם כיפה באמסטרדם" – ראשת אמסטרדם במיפגש עם הקהילה היהודית

מיד הלכתי ובדקתי מה הם אותם בתי אונגרין הנשמעים ממש כמו אותם hofjes עליהם כתבתי, וזה מה שמצאתי: בתי אוּנגָרִין פירושם "בתי הונגריה", שכונה שנוסדה בשנת 1891 מחוץ לחומות והיוותה חלק מתנופת ההתפשטות הרחבה שאפיינה את העיר באותה העת כחלק ממגמת היציאה מהחומות שיועדה ליהודים עניים יוצאי הונגריה.

זהו מתחם הבנוי בצורת משולש אשר שתי צלעותיו הם בנייני מגורים ארוכים בני ארבע קומות הבנויים לאורך כ-65 מטרים. הבסיס למשולש הוא בית מדרש המשמש כמקום של לימוד ובית כנסת. בתווך, בין צלעות המשולש – חצר גדולה ומרוצפת, רוחשת חיים, בה עוברים תושבי השכונה, ילדים משחקים, חבלי כביסה נמתחים לאורכה. פתחי הדירות בבניינים פונים אל החצר הפנימית וכך גם המעבר ביניהן נבנה עם מעקה הפונה לחצר.

מסתבר שבתי האונגרין הם לא מקרה בודד ושגם אצלנו, בישראל יש hofjes. הצורה העיקרית שעל פיה נבנו השכונות היהודיות מחוץ לחומות ירושלים בסוף המאה ה- 19 ובתחילת המאה ה- 20 היו שכונות חצר. שכונת חצר מתאפיינת גם היא בחצר פנימית, בדרך כלל מרובעת, אשר סביבה נבנו דירות ה"שכונה". דירות אלה נבנו צמודות זו לזו לכדי מבנה אחד היקפי, ושערים, שמספרם משתנה בהתאם לגודל השכונה וצרכיה, מובילים פנימה אל החצר. באופן זה שימשו הדירות כחומה ויתרו את הצורך בבניית חומה נפרדת. אפשר שהריכוז סביב חצר משותפת נבע משיקול הלכתי והוא יצירת רשות אחת בה אפשר לטלטל בשבת מבית לבית. 

שכונת חצר בנחלאות דוגמא לקיבוץ של חצרות (ויקיפדיה)

כמו ב hof גם בחצר הפנימית המשותפת עמדו בדרך כלל המתקנים המשותפים ובהם בור המים, בית הכנסת, המקווה הציבורי והתנור השכונתי. מאחר שרוב השכונות מחוץ לחומה נבנו מכספי כולל משותף, אפשרה מתכונת זו לגבש את הקהילה סביב המתקנים המשותפים ולחסוך בהוצאות.

אך שלא כמו ה hofjes הדיירים היו משפחות ולא נשים בודדות, מה שמראה שצורה כזו של מגורים מתאימה גם לאוכלוסיה מעורבת. כמו כן, הם נבנו מחוץ לחומות העיר, ותפקדו כרשויות בפני עצמן עם כל השירותים בתוך השכונה. 

בכתבה הקודמת העלתי רעיון של קיבוץ חצרות, כרעיון שיוכל להוביל לשילוב בין אוכלוסיות שונות וליצירת קשרים שכנראה לא היו נוצרים בדרך אחרת.  והנה מתברר ששכונת נחלאות הירושלמית בנויה אף היא על בסיס אותו רעיון של קיבוץ חצרות. 

נשאלת השאלה מאיפה נלקח הרעיון של חצרות אלו: ייתכן שצורת החאנים – מלונות הדרכים שנבנו על הדרכים הראשיות – השפיעה על הבחירה במתכונת שכונות החצר.

אני תוהה אם המקור האמיתי של שכונות החצר בארץ לא בקהילות היהודים בארצות ערב שנהגו גם הם לגור בשכונות חצר. 

דוגמאות נוספות לקונספט החצר בהולנד

הודות לאפרת גומא (כותבת נוספת בדאצ'טאון) למדתי להכיר את centraal wonen ובעברית מגורים מרכזיים. אף הם צורת מגורים חלופית בה קבוצת דיירים בבתים שונים עושה שימוש במתקנים משותפים כמו חדר אוכל, חדר ישיבות, חדר כביסה, בית מלאכה וגינה. 

כל אחד עוזר בהתאם ליכולתו ורצונו

דוגמא מקסימה נוספת לשיכון אנשים עם אלצהיימר הוא הקונספט של vivium, הבונה שכונות אמיתיות עם רחובות, כיכרות, סמטאות, פארק ובתים. בכל בית מתגוררים יחדיו שישה עד שבעה קשישים עם צוות קבוע של מטפלים. הבתים מנהלים משק בית עצמאי לחלוטין שלא קשור לחיים בבית אבות מסורתי. חיים נורמליים כוללים גם פעילויות יומיומיות כמו בישול, קיפול הכביסה או יציאה החוצה ושליחויות, כל אחד עוזר בהתאם ליכולתו ורצונו.

כמו בכל שכונה המכבדת את עצמה יש גם תיאטרון, מסעדה, בית קפה, חנויות, קפה אינטרנט, מכון שיער ויופי. בנוסף לצוות הקבוע ולמשפחה, יש גם צוות מתנדבים שדואגים להמתיק את חיי הבדידות של הקשישים בפעילויות קטנות אך משמעותיות כמו אפיית עוגה יחד או טיול בפארק. 

לא מפתיע אותי לראות שגם שכונה זו בנויה בצורת חצר.

מגורים מן הסוג שהצגתי הם מגורים שהייתי מאחלת לכל אחד מאיתנו בהגיענו לגיל השלישי. בית שדואג לנו במגבלותינו, אך גם מאפשר לנו לחיות חיים עצמיים מלאי משמעות. סביבה בטוחה, מוכרת ומובנת (דבר שמאוד חשוב בעיקר לאנשים דמנטים). 

בנויה כמו Hogeweyk שכונת hof

לכל הכתבות של נופי

תמונה ראשית: שכונת חצר בבית דוד בירושלים (ויקיפדיה)

 

נופי ילוז

הגיעה להולנד בעקבות האהבה ועדיין פה בעקבותיה.
מאז 2001 בעלת תואר ראשון באדריכלות פנים ועיצוב רהיטים מאקדמיית אוטרכט.
ב16 שנים האחרונות גרה בהאג ועובדת כעצמאית.
יש לה בלוג באנגלית ועכשיו מנסה כוחה בכתיבה בעברית לעיתון דאצ׳טאון.
יש לה שתי בנות בנות 13 ו-11.
חברת ועד קהילת רוטרדם-האג-ברדה.
עזרה בהקמת קבוצת פעילות לנוער בני הקהילה בגילאים 11-14.
ב 2013 קיבלה תעודת הוראה ביוגה לילדים וכעת מעבירה שעורי יוגה פעם בשבועיים לקטנטנים בבית החינוך של הקהילה.
אתם מוזמנים לבקר באתר של נופי : www.noffi.nl

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.