בואו נדבר על יתרונות

כל כך הרבה דאגות ושאלות מטרידות אותנו בגידול ילדים דו-לשוניים כיצד רצוי לשמר את אוצר המילים, כיצד והאם ללמד קריאה וכתיבה? כיצד להתמודד עם בושה? באיזו שפה רצוי לדבר בסיטואציות בהן חלק מהמשתתפים אינם דוברים עברית?

בעבר הלא רחוק חשבו שדו-לשוניות משפיעה לרעה על השתלבות הפרט בחברה. בישראל למשל רק בסוף שנות ה-90 שונתה מדיניות "כור ההיתוך" (כולם חייבים לדבר רק עברית בכל מקום), למדיניות מטפחת שפות אם שונות ומגוונות. השינוי נעשה תוך הבנת יתרונותיהם של תלמידים דו-לשוניים, ובעיקר כי הובנו החסרונות הרבים הנובעים מחיסול תרבות ושפת ארץ המוצא, השינוי הזה הוא תהליך מתמשך של כ-30 שנה בעולם המערבי שעם חלוף השנים מעמיד את הפרט במרכז, ולא את הקולקטיב כפי שהיה מקובל בעבר (ראו גם מאמר "מיתוסים בגידול ילדים דו לשוניים").

היום נדבר על יתרונות! למה? כי חשוב לדעת מהו השכר של המאמץ שלנו לאורך זמן וחשוב לדעת שלדבר בשפת אימנו עם ילדינו זו השקעה לטווח ארוך שתניב פירות בשלל רבדים.

חלק מהיתרונות נכונים גם לרכישת שפה שנייה שהיא תהליך פחות טבעי הדורש יותר מאמץ והשקעה (תהליך שיכול להמשך בין 2-7 שנים אפילו אצל ילדים מהגרים שמתגוררים וחיים בסביבת השפה החדשה)

אדבר על היתרונות בסדר החשיבות שבו אני, כקלינאית תקשורת התפתחותית, רואה את הדברים:

אינטראקציה טבעית, רגשית ועשירה עם ההורה בשפה בה הוא מרגיש הכי בנוח:

שפת האם שלנו היא השפה העשירה ביותר שלנו. עשירה במה? באוצר מילים, בחוויות, בתרבות, בזכרונות וברגשות. בשפה הזו קל לנו להביע רגשות בדרך הטבעית ביותר ולחוש הזדהות והתרגשות. על הנושא הזה בלבד אפשר לדבר ולדון שעות וימים.

יכולת לפתח קשר ולהיות ביחסים עם בני המשפחה המורחבת החד לשוניים:

(סבא, סבתא, דודים ובני-דודים), גם אם נרצה להשתקע מחוץ לארץ בה נולדנו ולחיות בשפה שונה משפת אמנו תמיד נרצה לשמור על קשר עם המשפחה והשורשים שלנו. עם ההורים שלנו שרוצים לפתח יחסים עם הנכדים הרחוקים עם בני-הדודים וכל מי שחשוב לנו.

חשיפה לשתי תרבויות ויכולת לתפקד בשתיהן:

חשיפה לשתי תרבויות מאפשרת ראיה רחבה של התנהגויות אנושיות ויחסים בין אנשים, חשיבה פחות סטריאוטיפית, יותר מעמיקה ויותר מקבלת, פתוחה וסובלנית. הרבה נושאים שנתקלנו בהם לראשונה כשנחשפנו לעומק בתרבות חדשה והיינו המומים, כועסים ושיפוטיים. עם הזמן, הבנו מאיפה הדברים מגיעים ולמדנו גם להעריך דברים ששונים ממה שהיה מקובל בתרבות שלנו (לדגומא: ניהול זמן, אוכל, סבלנות).

הזדמנויות רבות יותר בתחום הלימודי החברתי ובהמשך גם התעסוקתי:

בגילאים בוגרים יותר, ככל שעולמך וכישוריך רחבים יותר העולם פתוח יותר בעבורך (ואת זה אנחנו חווים על בשרנו). שפה היא לא יכולת שנלמדת בקורס או שניים אלא השקעה מתמשכת ולכן מוערכת מאד ושווה הרבה.

תהליכי חשיבה:

יכולת חשיבה על שפה (מטא לינגוויסטיקה) היכולת לנתח מילים ולחשוב על דרכי הבעה. תקשורת טובה לעיתים חשובה יותר מהכשרונות החבויים בנו אם נדע לנתח את הדרכים בהן אנחנו מביעים את עצמנו, כיצד הן נתפסות בסביבות החיים השונות והשלכתם עלינו- הרווחנו!

גמישות מחשבתית- היכולת לעבור ממטלה למטלה מרעיון לרעיון נמצאה טובה יותר אצל דו-לשוניים בהשוואה לחד-לשוניים, מחקר ישראלי מאוניברסיטת חיפה משנת 2006 מצא שיתרון זה מוגבר אצל דו לשוניים שמחליפים בתדירות את השפה בה הם משתמשים במהלך היום (דו-תרבותיים)

יכולת טובה לחשוב בצורה מופשטת- דווקא ריבוי המילים משפות שונות המקושרות לאותו רפרנט (האובייקט/המשמעות שהמילה מיצגת) נמצאו כמועילות יותר לתהליכי חשיבה מורכבים שאינם תלויים במילים.

בגיל המבוגר:

אולי קצת מוקדם בהקשר של ילדים אבל הידעתם כי דמנציה (הדרדרות קוגניטיבית שמופיעה למשל במחלת האלצהיימר) תופיע בקבוצות הסיכון כ 4-5 ש' מאוחר יותר אצל דו-לשוניים בהשוואה לחד-לשוניים וכמו כן שהתסמינים יהיו מוחלשים יותר באוכלוסיה הדו-לשונית (מחקר קנדי משנת 2006 ומשנת 2011). כדי להגביר את החסינות מומלץ ללמוד שפות חדשות גם בגילאים המבוגרים.

השפעה מורפולוגית על המח:

זהו אחד המחקרים המעניינים שמקשרים בין היתרונות שנמצאו לבין מה שקורה במוח. והנה שיעור נוירואנטומיה קצרצר: המוח שלנו מורכב מתאי עצב רבים המקושרים זה לזה. תאי העצב מורכבים מראש –דנדריט וגוף -אקסון (מעין ראש וזנב מזכירים מעט תא זרע). האקסון מצופה בחומר לבן הנקרא מיאלין. תאי עצב מעבירים מידע בינם ע"י זרם חשמלי שעובר באקסון המוביל לשחרור של חומר כימי הגורם לתוצאות שונות. המחקר האחרון בנושא מאנגליה ינואר 2015 מצא ש :

לדו-לשוניים ריבוי מיאלין, בהשוואה לחד לשוניים.

מיאלין? מיאלין הוא שומן, חומר המצפה את האקסון בו עובר המתח החשמלי. דמיינו חוטי חשמל, ככל שהבידוד טוב יותר כך חל פחות בזבוז אנרגיה ומכאן תהליכי חשיבה יעילים יותר.

מדהים איך המח שלנו עובד ומשתפר, בעצם עומס המידע מוביל להתיעלות העבודה.

משפט אחרון לסיום: אם נשים את הקשר שלנו עם הילדים במרכז ההחלטה באיזו שפה לדבר, ניצור בסיס טוב לילדינו בעתיד. גם ביצירת קשרים וגם ביכולת ללמוד שפות נוספות.

לכל הכתבות של מורן

הצטרפו לרשימת התפוצה של דאצ'טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

מורן ברנס-ינסן היא קלינאית תקשורת המתגוררת בהולנד, מומחית בתחום התפתחות הילד. בארץ עבדה בין היתר בבית חולים תל השומר בשיקום שפתי למבוגרים לאחר אירוע מוחי ובמכון להתפתחות הילד, במגוון תחומים: גמגום, העשרה שפתית, קשיי היגוי, עיכובי שפה, אוטיזם, בליעה ,הפרעות קול… ניסיונה כולל איבחון קשיים בשפה, מתן יעוץ והדרכה להורים, מתן טיפול לילדים ולמבוגרים והעברת קבוצות לטיפול בילדים בגיל הרך עם עיכובי התפתחות וקשיי שפה ותקשורת. בעקבות המעבר להולנד והתרחבות המשפחה, התפתח מאד הטיפול, המחקר והעיסוק ברכישת שפה שנייה ודו לשוניות. מתוך מודעות לאתגרים הכרוכים בגידול ילדים דו לשוניים פתחה את הפורום "הורים דוברי עברית בהולנד" במטרה לשמש מרכז מידע בנושאים: התפתחות שפה, שימור וטיפוח שפת אם, דו לשוניות, אורינות שפתית וקשיים בשפה. להצטרפות:https://www.facebook.com/groups/ivritbeholand/

  • יוליה
    24/02/2015 at 21:31

    האם יש המלצה לגבי יותר משתי שפות? אני דוברת עברית ורוסית ברמת שפת אם. בעלי דובר אנגלית. אנחנו חיים בארה״ב והבת שלנו בת 3 חודשים. אני מדברת איתה בשתי השפות אבל לא בטוחה שזה נכון ולא יודעת איך לעשות את זה נכון

  • טל
    25/02/2015 at 07:02

    בעלי נולד בקנדה וגר בה עד גיל 10, אך בבית דיבר עם בני המשפחה תמיד בעברית. נוצר מצב שעל אף שליטה גבוהה מאוד בשפה האנגלית (ברמת שפת אם) הרבה יותר נוח לו להביע את עצמו מבחינה רגשית בעברית. האם יש מניעה שידבר עם ילדינו אנגלית? כלומר האם מצב זה עשוי ליצור בעיה? הייתי רוצה להעניק להם את היתרון של שפה נוספת… אני כמובן מדברת איתם עברית וכך גם הסביבה…

  • מורן ברנס-ינסן
    03/03/2015 at 10:17

    יוליה וטל שלום,
    הקניית שתי שפות ע"י אותו ההורה היא דבר אפשרי ורצוי כאשר ההורה בעצמו הוא דו לשוני ברמת שפת אם בשתי השפות. חבל יהיה לוותר על אחת השפות. עם זאת חשוב לעשות זאת בצורה מאורגנת. החשוב ביותר בהקניה של יותר משפה אחת ע"י אותו ההורה היא עקביות והפרדה. לדוגמא: כאשר ההורה בעצמו הוא דו לשוני- רוסית /עברית וההורה השני דובר הולנדית, ניתן להקנות את שלוש השפות כאשר מומלץ מאד, לא לערבב בין השפות ולהפריד מתי מדברים באיזה שפה- האבא מדבר רק הולנדית והאמא למשל תדבר רוסית בארוחת הערב, עברית במקלחת וכו'… ובמיוחד לא לקפוץ משפה לשפה באמצע השיחה או המשפט. גם כשיש קשיים בשפה עדיין לא רצוי לוותר על הקניית שפת האם של ההורים.
    הדבר נכון לשתי השאלות רק בדגש לטל- אם בעלך מרגיש נוח יותר/מורכב רגשית יותר בעברית עדיף לתת לתקשורת באנגלית מקום תחום יותר. למשל- הקראת ספרים גם באנגלית/בישול ביחד באנגלית, ולא להחליף את העברית לחלוטין באנגלית.

    • יוליה
      05/03/2015 at 19:57

      תודה! מה לגבי קריאת ספרים, צפיה בסרטים מצוירים וכו׳. הייתי רוצה לקרוא לה גם בעברית וגם ברוסית. כיצד לעשות זאת נכון?

      • מורן ברנס-ינסן
        08/03/2015 at 12:11

        קריאת ספרים בשתי השפות חשובה להתפתחות השפתית המוקדמת והמאוחרת של הילדים.
        כמו בתגובה הקודמת הדגש הוא על הפרדה- כאשר את קוראת ברוסית אז גם השיחה סביב הספר ברוסית ואותו הדבר לגבי העברית.
        רצוי גם להקריא בזמנים שונים בשפות שונות.
        לגבי צפייה בסרטים, כדאי להפוך לחוויה אקטיבית לשבת יחד, לדבר על מה שצופים ולקשר לחוויות נוספות סביב הנושא. בדרך זו יוכלו הילדים גם להשתמש במידע החדש שהם רוכשים באופן פעיל.
        באופן כללי סרטים הם דרך פחות יעילה ומומלצת ללמידה בהשוואה לפעילות משותפת במיוחד לילדים בגילאים הרכים.

אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.