מאמי או schatje

כישראלים דוברי עברית שחיים בהולנד באיזה שפה אנחנו משתמשים כדי להביע רגש? באיזה שפה ניתן שמות חיבה לאנשים? באיזו שפה תשתרבב לה פתאום איזו "ברכה" עסיסית כשמישהו פתאום חותך אותנו בכביש (או סביר יותר באופניים…) הולנדית? אנגלית? או שאולי שם פתאום קופצת העברית? ומה כל זה קשור לילדים דו לשוניים?

להתחיל מההתחלה
כקלינאית תקשורת (לוגופדיסט לאלו שגרים בהולנד מספר שנים) ואמא בעתיד הקרוב (שבוע 38, נו מתי הוא יגיע?) אני כמובן עסוקה מאד בנושא השפה ובמיוחד – דו לשוניות אצל ילדים.
לפני שהתחלתי להתעמק בנושא דו לשוניות אצל ילדים ורק הגעתי להולנד, לא להאמין אבל עברו כבר שנתיים … התחלתי להתייחס לעצמי כמושא מחקר. איך אני מגיבה לשפה החדשה, מה עוזר לי, מה כמעט שובר אותי ומה מיד מרומם את רוחי. גיליתי שהרבה מאד מההמלצות שהמלצתי למטופלים אחרי ארוע מוחי וגם לחרשים והמשפחות שלהם, מאד עוזרים גם לי להבין את השפה טוב יותר, והנה כמה מהם:
קצב הדיבור- איטי – לא למרוח כל מילה: ששששששללללללום אאאאאנננננני מממממוררררררן
אלא: הפסקות בין המילים: שלום —- אני —- מורן .
שיחה אחד על אחד/שיחה בקבוצה- פתאום בקבוצה לא מבינים כלום כאשר בשיחה בשניים הכל ברור.
רעשי רקע- ברחוב רועש, כאשר הטלויזה דולקת או כל מסיח אחר נמצא בסביבה, לא מצליחים להבין גם מסרים פשוטים.
התנהגות שותף השיחה- כאשר שותף השיחה שומר על קשר עין ומשתמש בג'סטות מתאימות, כל כך יותר קל לקלוט את המסר עד סופו.

babymutsjes_schatje_1388054349_original_1

יחסי עם השפה העברית בתקופה ההיא (ואולי עד היום)
הדהים אותי לגלות מה קורה לי אחרי יום שלם עם הולנדית בלבד מסביבי. בימים כאלה היה לי דחף חזק לשקט בראש. לא ידעתי איך להפסיק את השיחות והתרגולים בהולנדית שרצים לי בראש והייתי זקוקה להפסקה במלחמה ללימוד הולנדית, ואז פתאום כשהדלקתי את הרדיו בעברית ההרגשה הייתה כל כך טובה…כאילו שטבלתי באמבטיה חמה אחרי יום ארוך ומתיש.
גם בעלי ההולנדי גילה את השפעת העברית עלי… בכל פעם שאני כועסת/ חסרת מצב רוח וכדומה, הוא שולף את העברית שרכש: Mami rotsa te? Tiri mashehu, ze ma ze nexmat (מאמי רוצה תה? תראי משהו, זה מה זה נחמט/נחמד) תוך מאית השנייה ליבי נמס והכל נהיה יותר טוב.

ילדים דו לשוניים
כמובן שאם ההשפעה של שפת אמנו כל כך משמעותית נוכל להביע את עצמנו רגשית ולהתחבר רגשית אינטואיטיבית יותר בטבעיות בשפת אמנו.

נכון שאני נשואה להולנדי והתאהבתי באנגלית מה שאומר שאפשר להיקשר רגשית ולהתאהב גם לא בעברית, ואני לא מכחישה שיש לתקשורת באנגלית, שהיא הרבה פחות טעונת רגשות ורגישויות, גם יתרונות בשיח בין מבוגרים (אולי בפעם אחרת אסביר לאלו יתרונות אני מתכוונת) אבל גידול ילדים זה משהו אחר.

בתקשורת עם הילדים שלנו, אנחנו רוצים (ובצדק) להרגיש הכי טבעיים והכי קרובים וכמובן לקראת הגילאים הבוגרים יותר (סביב 3 שנים והלאה) לפתח גם שיחה או סוג של שיח איתם.
בעבר הלא רחוק, חשבו מומחים (ובניהם גם קלינאיות תקשורת) שעדיף לזנוח שפות קודמות ולחזק את השפה בה הילד חי ובעיקר מתחנך. היום הוכיחו מחקרית שהנחה זו היייתה שגויה.
חוקר בשם קאמינס מצא שיש תלות הדדית בין שתי השפות וליכולת של הילדים בשפת האם יש השפעה מכרעת על רכישה של שפות נוספות. שימור ושימוש של שפת האם, דווקא מאיץ השתלבות בשפות אחרות.
גם אונסק"ו מצאו שפעילויות חינוכיות בשפת האם מעודדות בין השאר התפתחות אינטלקטואלית, ולכן הכריזו על יום שפת האם המצויין בכל שנה ב 21/2.

shutterstock_78119401-500x475

איך מגדלים ילדים בשתי שפות?
יתרונות לילדים דו לשוניים שצלחו את הקשיים שבדרך הם רבים ומעניינים (עוד נושא שאשמח להרחיב עליו בהזדמנות הבאה) אבל איך צולחים את הקשיים שבדרך?
כמה כללי אצבע (על רגל אחת) להורים המעורבים:
עקביות– ההמלצה הכי בסיסית היא שכל הורה ישתמש בשפת אמו עם ילדיו. חשוב מאד להקפיד על כך. כלומר הורה הולנדי משתמש בהולנדית, הורה ישראלי בעברית. במידה ואחד ההורים דו לשוני בעצמו, וההורים מעונינים בהקניית שפה שלישית במקביל, אפשר לבחור סיטואציות בהם משתמשים בשפה השלישית (לדוגמא: תמיד בארוחת ערב מדברים רוסית, במקלחת מדברים רק ספרדית/אנגלית…) בהתאם לצרכים של המשפחה.
הפרדה– כאשר השפה הנוספת (ההולנדית שלנו הישראלים) שגורה כבר בפינו, יש לכולנו נטייה לערבב בין השפות בתוך אותו המשפט- {אתה רוצה קאאס בלחם או פינדה קאאס?}. חשוב מאד להלחם בנטייה הזו (זה לא קל). ערבוב בין השפות מקשה מאד על בניית שפה אחת שלמה במח ויקשה על רכישת השפות.
חשיפה – המחשבה שילדים לומדים שפה לבד מתוך עצמם היא מעט נאיבית. ילדים לומדים מתוך חשיפה לשפה. הם צריכים לשמוע להרגיש ולחוות בשפה כדי שהיא תשתרש ותתפתח.
במחקר אורך על ילדים בני עולים מרוסיה בארץ, שלא קיבלו מעבר לגן הילדים חשיפה לשפה העברית נמצא שרק בגיל 10 הצטמצמו הפערים בינם לבין בני גילם הצברים בשפה העברית.
השימוש בשפת האם הוא חשוב והתקשורת שלנו עם ילדינו היא אחד המרכיבים החשובים בחיינו (לפחות לדעתי) . משימת גידול ילדים דו לשוניים היא משימה מורכבת אך ישנם כמה כללי אצבע שיכולים להכניס קצת סדר בבלאגן. לגבי חשיפה ודרכי העשרה ארחיב בפעם אחרת.
עד הפעם הבאה.

 

השאר תגובה דרך פייסבוק

השאר תגובה