שוב הגיע הקיץ, ואיתו הגשם, המעלות הלא גבוהות במיוחד והכמיהה לחום… יחד עם זה מגיעות כמובן התלונות ממעבר לים, תלונות
אצלנו במשפחה יש מחנות. מחנה מלפפון ומחנה עגבנייה. אני במחנה מלפפון. יחד עם בני הקטן. ומה זה אומר בעצם? אם
פסח עבר, בקרוב שבועות, ורק חלף לו יום השיחרור של הולנד יחד עם יום הזיכרון, יום העצמאות ה-68 של ישראל
עוגיות של פסח… זוכרים את אלה עם בוטנים? ההן שזה מרגיש כאילו מישהו כבר לעס אותן קודם? או הקוקוס שמרגיש
הפעם הפוסט יהיה הפוך. כמו לתת את המתכון לחברה עוד לפני שהיא טעמה מהאוכל. למה? כי אם הייתם טועמים, הייתם
עדין חורף. הימים אומנם התארכו במעט, ניתן לראות את השמש עולה עוד לפני שמגיעים לבית ספר, אך עדיין קר וגשום ואפור
דצמבר – החודש הכי עמוס בשנה אצלנו בבית. האמת זה מתחיל כבר בסוף נובמבר עם סינטרקלאס ושגעת המתנות/ממתקים/רשימות שהוא מביא
הסתיו כמעט נגמר, הלילות מתארכים והימים מתקצרים – החורף לא מגיע, הוא כבר כאן. בלא מעט מן החגים בתקופה זו,
שוב נובמבר וסתיו, שוב קר וערפילי בחוץ, לאט לאט נוטשים את האוכל הקל, הפשוט, הקר ועוברים למשהו שיחמם אותנו גם
לאחר הקמת האיחוד האירופאי, נבחרה העיר שטרסבורג במחוז אלזס הצרפתי כ"בירת אירופה", והוקמו בה מוסדות רבים של האיחוד האירופאי. הסיבה