זן ואמנות הרכבת הסלט

בקליפת אגוז: הולנד ניחנה בשדות ירוקים, הנמתחים אל האופק. מנוקדים בכבשים, פרות, סוסים, שדרות עצים סימטריות, אין ספור תעלות ואגמים, יערות קסומים, כפרים ציוריים, ערים עתיקות, שווקים שופעים, חנויות לכל דבר ועניין ובתי קפה עם אווירה כמו שאין בשום מקום אחר. אם חשקה נפשי בקפה ועוגת תפוחים, יופי, בבקשה! אבל אם בסלט עסקינן, או, פה יש לנו כבר בעיה!

למה ההולנדים מקבלים אצלי ציון נכשל באגף הסלט ואיך להתגבר על הבעיה ועל המוניטין המפוקפק שיצא לענף קולינרי שלם העונה להגדרה – סלט.

אחד מספרי הילדים האהובים עלי הוא ’סלט טוב טרי‘ של מיריק שניר. הילדים שלי גדלו עליו וידעו לדקלם בעל פה כמעט את כולו. הקראתי אותו אינספור פעמים עד שדפיו התפוררו והחלו נושרים.

“סבתא נחמה יושבת בבית, רוצה קצת סלט עם מעט שמן זית” סבתא נחמה רוצה להכין לעצמה סלט ירקות קטן, אך הדלת נפתחת ובזה אחר זה נכנסים לבית: זוג אורחים, זוג שכנים, נכד ונכדה. לכולם מציעה סבתא להצטרף ל”סלט טוב טרי”, אבל כל ירק שהיא מוציאה מהסל וחותכת בשביל הסלט, לא מתאים לאחד מהיושבים. “לא טעים לי, לא מתאים לי, לא אצלי בכלי, בסלט שלי” הסבתא לא מתייאשת ומבטיחה לכל אחד, להכין סלט טעים גם ללא הירק הזה, עד שלא נותר לה שום ירק בסל. “שותקת הסבתא, אחר נאנחת, ואז היא, הקשיבו, בנחת, בנחת…” סבתא נחמה מחליטה לערבב את כל הירקות שחתכה, לטבל ולאכול בעצמה. “שכנה מהססת, אפשר לנסות? לוחש לה שכן, תלמדי לעשות.” בזה אחר זה מצטרפים היושבים לאכילת הסלט ומודים שהוא “סלט מלכים“”

הרעיון שעומד מאחורי הסיפור הוא שכל ירק בפני עצמו אולי לא טעים לזה או לזו אבל כשמערבבים את כולם ומטבלים היטב נוצר הקסם. שילוב בלתי צפוי ומלא עניין והנאה חדשים. ממש כמו שאקורד מוסיקלי הינו הרבה יותר מסך התווים המרכיבים אותו, גם הסלט הוא חוויה של טעמים, מירקמים, צבעים וריחות הרבה יותר מסך מרכיביו.

סלט הגרסה ההולנדית

כמעט בכל תפריט בבית קפה הולנדי ממוצע מופיע, מה שאני מכנה ’השילוש הקדוש‘: סלט עם גבינת עיזים, סלט עם סלמון מעושן או סלט עם עוף. זהו. רחוב ללא מוצא. עד לכאן מגיע הדימיון והחדשנות ההולנדית בכל מה שנופל תחת ההגדרה ’סלט‘. אז אולי תתקדמו קצת אני חושבת לעצמי, למה החדשנות והמקוריות ההולנדית בעיצוב ואדריכלות לא מגיעה גם לצלחת???

ההגדרה המילונית למונח סלט היא: תערובֶת של ירקות או פירות חתוכים למאכל המוגשת כמנה ראשונה, תוספת או מנה עיקרית. טוב, ההגדרה הזו היא כללית ורחבה מאד אבל אם לחזור לרוח הספר הנ“ל הקסם שבסלט הוא שילוב הטעמים והמירקמים. אולי כל מרכיב בודד הוא לא מספיק מעניין בפני עצמו אבל הערך הוא, ללא ספק, הרבה יותר מסך חלקיו. זה קסם הסלט. כמו במוסיקה המורכבת משמונה תוייום בלבד, גם בהרכבת סלט ישנן אין ספור אפשרויות ואפס מגבלות. צריך רק לתת לדימיון לעבוד, לא לפחד ליצור שילובים מענינים ולדעת שיש חיים מעבר לחסה/ עגבניה/ מלפפון.

אולי יעניין אותך גם:

עושים קונצים – קרן אור על שרון מינילו
צאו מהמסך – פעילות קיץ למתבגרים בהולנד
לקנות או לא לקנות

הנה כמה עקרונות שיעזרו לכם להפוך כל סלט לחגיגה

איכות המרכיבים: כדי ליצור הרמוניה של טעמים חשוב להקפיד על כל אחד מהמכיבים: חסות פריכות ורעננות, ירקות עם טעם, עשבי תיבול, שמן זית איכותי וכו‘ הם התחלה טובה.
לבחור כיוון: לאו דוקא כל המרבה הרי זה משובח. צרך להזהר מעומס יתר. החליטו על כיוון ופרופיל טעם, איזה סוג של סלט ותיבול בא לכם: ים תיכוני, אסיאתי, צרפתי וכו‘ ובחרו את המרכיבים והתיבול בהתאם. עם זה סלט כמנה ראשונה או תוספת, לכו על מתכון קליל ומינימליסטי יותר מאשר סלט עשיר כמנה עיקרית
הרמוניה של ניגודים: כדי שיהיה עניין, בחרו טעמים שונים: מריר/ חמוץ/ מתקתק/ מלוח. מירקמים מנוגדים: ירקות טריים ופריכים, ירקות צלויים נימוחים. אגוזים או זרעים מתפצחים וכו‘ ניגודי צבעוניות ועוד.
הגשה נאה: סלט זה לא סתם לזרוק כמה דברים לקערה ולערבב. סדרו את הסלט בכלי הגשה נאים ומתאימים שידגישו את הצבעים והמרקמים של המרכיבים השונים.
רוטב טוב: מה שמרים או מפיל סלט (מעבר לאיכות הירקות) זה רוטב טוב. השקיעו והכינו רוטב לסלט שיתן את הטון הסופי ויאחד את כל המרכיבים לכדי יצירה מושלמת, ראו מתכונים במשך.