אחרי החגים

בארץ קיים הביטוי הזה – אחרי החגים. התקופה הזו של ספטמבר/אוקטובר שיש בה בבת אחת המון חגים, אירועים, ארוחות משפחתיות, טיסות לחו"ל וחופשים בבתי הספר והגנים. זו תקופה לא קלה. זו תקופה מאוד משפחתית וחמה וביחד כזו מצד אחד, ומצד שני מביאה איתה המון משימות ומטלות ולחץ נפשי ופיזי. אז מחכים ל"אחרי החגים": נדבר אחרי החגים, ניפגש אחרי החגים, אני אתחיל דיאטה אחרי החגים…

כשהכל נגמר, והשגרה חוזרת, יש אנחת רווחה שכזו. פיו, איזה כיף שהגעת שגרה מבורכת שכמוך, כשמאחור נשארת איזושהי תחושת נוסטלגיה קלה ואהבה לשירים, לאוכל, לביחד (למה חיכיתי לאחרי החגים בכלל?).

ואני חשבתי לתומי, שכשאעבור למדינה אחרת, לא אעבור את התקופה הזו. לא אצטרך להשתמש בביטוי הכל כך שגור בפי כל ישראלי מצוי. 

אבל כאן בהולנד יש קהילה ישראלית חיה ובועטת. אפשר לקרוא לה ישראל טאון (על תקן צ'יינה טאון כן?). היא פחות מוגבלת לאזור ספציפי, למרות שיש בסיס מאוד חזק באמסטרדם, ויש מצב שדיי השתלטנו על העיר אמסטלפיין, אבל הקהילה הזו חולשת על כל הולנד. ולכן, אחרי החגים עוד קיים. 

מי טס ארצה בחגים? מי בא לבקר אתכם? אתם מתארחים אצל מישהו בחג? רוצים להתארח אצלנו? ופתאום, למרות שאין חדשות ערוץ 12, 13 או כאן11, מרגישים את החג באוויר. לא כמו בארץ כמובן, אבל מרגישים. ומרגישים גם את אחרי החגים, את השגרה החוזרת מחד ואת ירידת המתח מאידך. המשפחה שחזרה ארצה, או אנחנו שחזרנו לכאן, היעדר החגיגות וכו'. העצבות שנשארת קצת אחרי החגים. 

ואז הגיע דצמבר, האורות, השווקים והאווירה, מריחים את הכריסמס בכל פינה. בכל אירופה. כולם דרוכים. כולם נערכים לקניות, קניות, קניות, קניות. מתנה לזה ומתנה להוא. תקופה של בזבוזים. מה זה בזבוזים?!  מלא כסף! מרגיש קצת כמו בהלת החגים של ישראל. עגלות הקניות בסופר מפוצצות כאילו לא יפתחו את הסופר בעוד יומיים. מסתבר שגם ההולנדים יודעים למלא עגלות… ופתאום אני שומעת גם מהם את אותן השאלות של איפה אתם בחג? אתם מתארחים אצל מישהו? מגיעים אליכם? ואני, אני מצאתי את עצמי חוזרת שוב ושוב על הביטוי "אחרי החגים".

האורות, השווקים והאווירה. מריחים את כריסמס בכל פינה

הנה הוא הגיע גם הפעם, אחרי החגים. שוב אני בתחושה של מצד אחד – הילדים שוב במסגרות, אני יכולה לחזור לשגרה, לעבודה, לעצמי. מצד שני, חזרה לשגרה גם אומרת פרידה מההורים שלי שאני כל כך קשורה אליהם. אנשים מתחילים להוריד את הנורות הצבעוניות שמקשטות את כניסת בתיהם, וירידי החורף נסגרים אט אט. וקצת שקט, וקצת עצוב, והרבה חושך, שאמנם היה גם בתקופת החגים עצמה, אבל אני לא צריכה לצרף לכם לינקים למאמרים כדי להוכיח לכם  שהחושך הזה תורם לא מעט לתחושת הדכדוך שמסתובבת פה. שמעתי שגם ההולנדים "לוקים" בדכדוך הזה. שבינואר ההולנדים נוטים יותר לדיכאונות. אולי גם אצלם יש את העצבות הזו של אחרי החגים. נגמר סנט מרטין, נגמר הסינטר קלאס, נגמרה תקופת הכריסמס. נגמרו החגיגות, האורות, המשפחתיות לכרגע. נשאר החושך. 

ויהי אור – איך מכניסים יותר אור הביתה

מבלים עם המשפחה בחגים

במהלך תקופת העומס הזו של "לפני החגים", העברתי מספר סדנאות אפיה, שתיים מהן היו לעוגות שמרים. יש משהו בריח הזה של עוגת שמרים הנאפית בתנור שעושה לנו, הישראלים, תחושה של בית. שמעתי שמתווכים דואגים להכניס עוגת שמרים לתנור במעמד "בית פתוח" כדי שריח העוגה ימלא את הבית ובכך ישכנע את הקונים הפוטנציאלים לקנות את הבית. נכון לעכשיו לא צפויה לנו תקופת חגים גדולה כזו נוספת, אז כדי להרגיש קצת בית, קצת חגיגה, אני מצרפת לכם כאן מתכון לבצק שמרים שאיתו תוכלו להכין עוגת שמרים נהדרת שתמלא את המטבח בריחות נעימים של בית ומשפחה, עד לפעם הבאה שתפגשו את המשפחה המורחבת או שתשבו סביב שולחן לארוחה חגיגית.

המתכון כתוב גם בגרמים וגם בכוסות/כפות. המלצה שלי: להשקיע באופן חד פעמי במשקל פשוט שאפשר למצוא בפחות מ- 20 יורו ולהכין מתכונים בצורה מדויקת יותר. קונדיטוריה היא לא בישול ויש לדייק כמה שניתן בכמויות.

מומלץ להשקיע במשקל פשוט, קונדיטוריה היא לא בישול ויש לדייק כמה שניתן בכמויות

בצק קראנץ' ודניש 

2 עוגות אינגליש "ישראליות" / 3 עוגות אינגליש "הולנדיות"
(גם אתם שמתם לב שאין להשיג תבניות אינגליש קייק הפשוטות הישראליות ופה הן רחבות וקטנות יותר?)  

לבצק (מכינים ערב לפני האפייה):

375 ג' קמח לבן  | 2.5 כוסות + 2 כפות

19 ג' שמרים טריים/ 6 ג' יבשים  | שקית שמרים יבשים

75 ג' ביצים | ביצה וחצי 

כפית תמצית ווניל 

גרידת לימון מלימון שלם

113 ג' חלב  | חצי כוס

58 ג' סוכר | 6 כפות

6 ג' מלח  | כפית

150 ג' חמאה רכה

אופן ההכנה

  • בקערת המיקסר מערבבים את השמרים, החלב והסוכר בעזרת מטרפה ידנית עד לקבלת נוזל אחיד. 
  • מוסיפים את הקמח, המלח, הביצים, תמצית הווניל וגרידת הלימון ולשים בעזרת וו לישה עד קבלת בצק הומוגני ואלסטי (בערך 5-8 דקות). מוסיפים את החמאה ולשים עד שכל החמאה נטמעת בבצק ומתקבלת מסה הומוגנית (עוד כ5-10 דקות). ככל שהמיקסר יעבוד יותר, הבצק יהיה אלסטי ונוח יותר לעבודה למחרת. מכניסים למקרר להתפחה למשך הלילה, את הבצק ניתן לשמור עד יומיים במקרר.
  • מחלקים את הבצק ל- 2 חלקים, מרדדים כל חתיכה למלבן, ומורחים עליו ממרח שאוהבים. לא, לא חייבים להשתגע ולהכין ממרח בעצמנו. מבטיחה לכם שאם תמרחו כ- 200 גרם (חצי צנצנת) נוטלה או לוטוס ותעצבו לעוגה, בני המשפחה שלכם ילקקו את השפתיים. 

    צמת השמרים אחרי הגלגול
  • מגלגלים את הבצק לגליל. מניחים את הגליל לאורך (שהקיפול כלפי מטה) וחותכים במרכז הגליל לכל אורכו. בשלב הזה נוצרו לנו שני חצאי עוגות. מניחים אותם אחד ליד השני כשהצד הפתוח כלפי מעלה. מניחים צד אחד מעל השני (כמו תחילתה של צמה) ולאחר מכן את הצד השני מעל הצד הראשון וחוזר חלילה עד שמגיעים לסוף העוגה. נוצרת לנו צמה יפה. מניחים בתבנית מתאימה. מתפיחים עוד כ- 40 דקות. מברישים בביצה ומכניסים לתנור שחומם מראש ל- 170-180 מעלות. אופים עד שהבצק מזהיב, ככחצי שעה. יש לבדוק את הבצק ולא להסתמך על זמנים. שהעוגה יוצאת מהתנור, שופכים מעט סירופ סוכר מעל. הסירופ מרטיב את העוגה קצת ומבריק אותה

    אפשר לעצב את העוגה בצורות נוספות
  • אם לא סיימתם את העוגה באותו היום ואתם אוהבים את עוגת השמרים שלכם לחה וחמה כמו ביום האפייה שלה, כדי להחזיר לה את הלחות והחום, פשוט החזירו אותה לעשר דקות לתנור ושפכו שוב מעט סירופ. 

לסירופ סוכר:

כוס סוכר

כוס מים

מרתיחים בסיר את הסוכר והמים עד שהתערובת רותחת. מכבים. ניתן לשמור את הסירופ במקרר כחודש (הסוכר משמש כחומר משמר)

זהו. תהנו!

 יש מאכל אחר שנותן לכם תחושה של בית ומשפחה וחגיגיות? אני אשמח לשמוע. 

שאלות לגביי המתכון? מעניין אתכם להגיע לאחת הסדנאות שלי?

מוזמנים לכתוב לי כאן או בקבוצת הפייסבוק שלי  

ורק כדי לסיים בנימה אופטימית יותר, עברנו את ה- 21 בדצמבר, הימים מתארכים. לאט, אבל מתארכים. תיכף תזרח קצת השמש ואיתה האור. אנחנו חיים בעידן טכנולוגי שבו שיחה עם המשפחה בישראל מתרחשת בלחיצת כפתור ולא עולה יותר מחיבור הגלישה של הנייד שלכם, ויש כאן קהילה! קהילה גדולה, מנחמת ומחזקת שזמינה בכל רגע שצריך. יאללה, חייכו קצת.

שמי נגה שרון (צ'רבוני אבל בואו לא נתעכב על זה). קונדיטורית ואוהבת מתוקים מוסמכת (טוב, לא באמת מוסמכת כי אין הסמכה כזו, אבל לו הייתה, מבטיחה לכם שהייתה לי גם תעודה כזו להראות לכם). אמא למאיה ותום ואשתו של ניר שהוא חובב אוכל ויין מוסמך (על ידי).
אחרי שסיימתי את לימודי הקונדיטוריה, עבדתי בבתי קפה ומסעדות ובהמשך כספקית קינוחים של קייטרינג מצליח במרכז הארץ. תקופה קצרה אחרי הלידה של מאיה החלטתי לעבור שינוי תזונתי בחיי שבו אני ממעטת באכילה של גלוטן וסוכר (כן, אני יודעת. הסנדלר וכל זה). מאז אני מנסה למצוא את השילוב של המקצוע שלי והכנת הדברים היפים, הטעימים, עתירי השומן והסוכר, לבין חקירת אפשרויות להכין מתוקים שהם גם בריאים על הדרך, בלי להתפשר על הטעם. אני מאמינה שאפשר לאזן ועכשיו אני מוסיפה את המטבח והסופר ההולנדים למערכה. מוזמנים לקרוא, להשתעשע ולקבל גם כמה רעיונות על הדרך.

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.