"בכתיבה אני מרגיש ישראלי לגמרי"

במיוחד ליום השפה העברית מורן אביב דביר, במסגרת מדור "עושים קונצים", נפגשת עם עם סופר הילדים שלום צוקרמן, ירושלמי שחי באמסטרדם לרגל צאת ספרו החדש ״ דברים שאין״.

״על כף היד גרגר אחד של חול

כל כך קטן, גם הוא כמעט דבר שאין

אבל הדוד שלי יודע – הוא יכול להיות הכל

לכן הוא מתבונן ומתבונן ״

(מתוך ״דברים שאין״, שלום צוקרמן)

שלום צוקרמן ואני נפגשנו בבוקר קר של כריסמס, בחוץ מינוס שלוש מעלות, ובפנים כוס תה חמימה מקושטת וערימה של ספרי ילדים מחורזים בעברית, כולם מפרי עטו. בראש הערימה מונח ספרו החדש והמסקרן ״דברים שאין״, שנכתב בהשראת דודו, הפסל מיכה אולמן. כששמעתי את הפרט המלהיב הזה, ובמיוחד כשיום השפה העברית הלך והתקרב, ידעתי שאני רוצה לשוחח איתו על הכתיבה בעברית כמהגר בהולנד. ובין השורות, גם על דודו הפסל, שאת יצירתו ״מים״ המוצבת בירושלים, המחברת ברגישות בין מערב העיר למזרחה, אני נושאת עימי כהשראה גם כאן בהולנד.

צוקרמן הוא אחד מוותיקי צוות הכותבים והעורכים של דאצ׳טאון, וזו הזדמנות מיוחדת להפוך לרגע את היוצרות להאיר את הזרקור על היצירה שלו בעברית, על השפה שהוא בוחר בה, ועל העולמות המעסיקים אותו.

מי ומאיפה?  

"אני בן 58, אבא לשלוש בנות – נועה (28), מאיה (25) ויעל (21) שנולדו שלושתן בהולנד, ובשש השנים האחרונות בן זוג של שרון האמסטרדמית.

גדלתי בירושלים בשכונת בית הכרם ולאחר מכן באזור קטמון הישן, ליד מנזר סן סימון. אחרי הצבא עברתי לתל אביב שם למדתי באוניברסיטה. בזמן הלימודים עבדתי כגנן בגן ילדים. 

הכתיבה עבורי היא תחביב שהתחיל לתפוס יותר תאוצה בשנים האחרונות. אני עובד כמרצה וחוקר בתחום הפסיכו-בלשנות באוניברסיטת אוטרכט. בשנים האחרונות התחלתי לכתוב ספרי ילדים ושלושה מהם התפרסמו בארץ בהוצאת מ. מזרחי ובספריית פיג'מה. בשנים האחרונות כתבתי וערכתי בדאצ'טאון והתחלתי לכתוב, בעיקר סיפורים לילדים אבל גם כמה (שלא התפרסמו) למבוגרים ואפילו מחזה."

אולי יעניין אותך גם:

הבית של יעל, סניף הולנד
ינואר בהולנד: מכוניות מיוחדות, צבעוניים, סרטים אילמיים, וויסקי
דאצ'טאון מסכמת שנה של עשייה וחיבורים

חיבה לחרוזים

מתי ולמה הגעת להולנד?

"אני גר בהולנד משנת 1997 ובשלוש השנים האחרונות באמסטרדם. הגעתי להולנד בעקבות אשתי לשעבר ואם בנותי, שנפטרה ב-2016. היא הייתה הולנדית, הכרנו, התחתנו וחיינו בארץ ארבע שנים לפני שעברנו להולנד. למדתי תואר ראשון ושני באוניברסיטת תל אביב (פילוסופיה ופסיכולוגיה קוגניטיבית) וכשעברנו התחלתי מיד דוקטורט באוניברסיטת חרונינגן בתחום של התפתחות שפה אצל ילדים."

האם פעלת בישראל ככותב?  

"תמיד אהבתי לכתוב ותמיד הייתה לי חיבה לחרוזים, אבל לא עשיתי זאת אף פעם באופן מקצועי או עם שאיפות אומנותיות. אני חושב שחששתי, או שפשוט חלומות אחרים קיבלו עדיפות. כתבתי הרבה חמשירים לספר המחזור של התיכון ושל הצופים, וגם את ספר הפלוגה בצבא, ואפילו כתבתי מחזה לסוף המסלול שאני זוכר כחוויה נפלאה וגם ערכתי וכתבתי את העלון של גרעין הנחל – גם שם היו הרבה שירים וחרוזים. תמיד התרוצצו לי בראש רעיונות לסיפורים מכל הסוגים אבל מעולם לא ניסיתי באמת לפרסם משהו."

האם הזהות הישראלית ו/או היהודית היא חלק מהיצירה שלך? באיזה אופן?  

"בכתיבה אני מרגיש ישראלי לגמרי. אני כותב רק בעברית, והולנד או הזהות ההולנדית שלי לא באה בכלל לידי ביטוי ככל שאני רואה או מרגיש. אני לא חושב שהייתי כותב אחרת אם הייתי חי בארץ. אחד הספרים שלי ״יוסף איש חלם הולך לורשה״ הוא גרסה חדשה לסיפור של חכמי חלם ומציעה מבט קצת יותר רך ונגיש, מהסיפור המקורי, המותאם לילדים וילדות."

האם יש נושאים שחוזרים על עצמם ומעסיקים אותך בכתיבה לילדים? 

"אני חושב שמשפחה זה מוטיב חזק אצלי. ויש לי נטיה לרעיונות פילוסופיים יותר – שיהיה משהו מעבר לסיפור העלילתי עצמו. בסיפור ״יוליה אוספת עלים״ העסיק אותי הביטוי ״סמוי מהעין״ והרעיון שלא צריך למהר ושהצלחה או חוויה משמעותית מגיעות הרבה פעמים ממקום אחר מזה שציפינו. ניסיתי להעביר את המחשבה הזו כך שגם ילדים יוכלו להתחבר אליה, מתוך עולמם. הסיפור, שמתרחש בגינה של הסבא של יוליה, מוקדש לסבא שלי שלמה אולמן."

פתאום הבנתי שאני מבין

איך התבשל ונרקם הספר החדש שלך ״דברים שאין״ שמספר על היצירה של הדוד שלך, הפסל מיכה אולמן? 

"תמיד אהבתי את האמנות של מיכה אולמן, והייתי גאה בקרבה המשפחתית. בעיקר התרגשתי כשביקרתי בספרייה הריקה בברלין. זוהי היצירה המפורסמת ביותר שלו שנמצאת בכיכר Bebelplatz. זוהי אנדרטה לאירוע של שריפת הספרים באותו מקום בשנת 1933. גם את העבודה החדשה יחסית שלו – אותיות האור ברחבת הספריה הלאומית בירושלים אהבתי מאד והייתי בהרבה תערוכות שלו. אבל תמיד התייחסתי לעבודות כיצירות נפרדות.

לפני שנתיים בערך, כשהייתי בביקור בארץ, הייתי בסיור שהוא עשה בתערוכה נפלאה שלו ברמת השרון, וכמה ימים לאחר בסיור נוסף באותיות האור בירושלים. בסיור הזה הייתי גם הנהג שלו. אספתי אותו מרמת השרון ונסענו יחד לירושלים ואחר כך גם בחזרה. כל הדרך דיברנו ולאחר מכן הרגשתי פתאום שאני מבין את המשותף לעבודות שלו – את הרעיון שעומד מאחוריהן. זו היתה ממש הרגשה של הארה שזכרתי מלימודי הפילוסופיה שלי, כשפתאום מבינים משהו מופשט. 

באותו זמן חשבתי, יחד עם העורכת שלי דבורה בושרי, על רעיונות לספר הילדים הבא שלי, ואז זה היה לי פתאום ברור. התחלתי לקרוא על מיכה אולמן ועל העבודות שלו, ולהאזין לראיונות איתו ולפודקאסטים עליו. אחרי כל זה החלק של הכתיבה והחרוזים בא לי כבר די בקלות. הספר יצא בנובמבר 2025 בהוצאת מ. מזרחי, וייצא בקרוב גם בספריית פיג׳מה. ספריית פיג'מה היא פרוייקט נפלא שבמסגרתו ספרים נבחרים מודפסים במעל 100 אלף עותקים ומחולקים בגני ילדים ובתי ספר. הרעיון מאחורי הפרויקט הזה הוא להעניק ספרים לכל הילדים בישראל ובכך לעודד קריאה."

יש חלק בספר שאהוב עלייך במיוחד? 

"יש הרבה קטעים שאני אוהב אבל הבית המשמעותי ביותר בעיני ש-'חושף את הסוד' ומעביר את צורת המחשבה והראיה הייחודית של מיכה אולמן הוא הבית שמופיע לקראת סוף הסיפור:

הַכֹּל מַתְחִיל מִכַּמָּה נְקֻדּוֹת

אוֹ קֻבִּיּוֹת אוֹ אוֹתִיּוֹת אוֹ גַּרְגְּרִים

הַדּוֹד שֶׁלִּי רוֹאֶה אֶת הַיְּסוֹדוֹת

דְּבָרִים פְּשׁוּטִים הַמִּתְחַבְּרִים וּמִתְחַבְּרִים.

כששומעים את מיכה אולמן מדבר על האמנות שלו, אפשר לראות שכל העבודות וההסברים שלו, והתשובות שהוא נותן לשאלות, מגיעים ממקור אחד. שיש איזה אתגר ענק שמושך אותו. אני חושב שזה הדבר: החיפוש אחר היסודות."

מרגיש שוב את האולמן שבי

איך הדוד שלך הגיב לספר שכתבת בעקבותיו? 

"היה לי חשוב מאד להראות לו את הסיפור ו"לקבל את ברכתו" לפני שהתקדמתי עם זה. שלחתי לו את הסיפור ואת התכנית שלי לנסות לפרסם אותו. הוא אהב ושמח על זווית הראיה החדשה לדבריו ואפילו כתב "עוד כישרון חדש ומפתיע במשפחה". זו הייתה ממש מחמאה נפלאה עבורי.

במשפחת אולמן המורחבת, מצד אימי, יש המון אמנים. לעומת זאת במשפחת צוקרמן, מצד אבי, יש המון אקדמאים. למרות שהיו לי בצעירותי נטיות לשני הכיוונים, בחרתי לצעוד בכיוון האקדמאי – הצוקרמני. אבל עם המחמאה הזאת ממיכה הרגשתי שאני מתקרב שוב לצד האומנותי ומרגיש שוב את האולמן שבי.

עם פרסום הספר מיכה נכנס אפילו יותר לעניין, ומשתתף בפעילויות וראיונות על הספר. הוא אומר שהוא מרוצה ומתרגש מאד מהזווית החדשה של ההנגשה של האמנות שלו לילדים. כשהספר יצא, התקיימה השקה חגיגית במוזיאון תל אביב עם הרבה פעילויות לילדים בהשראת הספר. מיכה השתתף והתרגש מאד לראות ילדים בגילאים של 4-12 יוצרים בהשראת האמנות שלו."

תוכל לספר על תהליך האיור של הספר ״דברים שאין״  

"בהתחלה סיפרתי למאיירת נועה קלנר על הרעיון והתהליך מאחורי הסיפור ועל הקשר עם מיכה אולמן. נועה בחרה לאייר את הסיפור מנקודת מבטו של הילד שמגיע מירושלים לתל אביב לבקר את הדוד שלו.

אהבתי מאד את הדרך שהיא בחרה להציג רפרנסים לעבודות אמיתיות של אולמן – כאילו הדוד עובד על היצירות בגינה שלו והילד חשוף לתהליך היצירה. מה שהיה לי חשוב מאוד שיבוא לידי ביטוי באיורים, זו פלֵטת הצבעים המאוד אופיינית למיכה אולמן: אדמת החמרה, האור התל אביבי החזק והצל. התוצאה מאד מוצלחת בעיני. זה בוודאי אתגר לא פשוט למאיירת להעביר לילדים את האמנות של אמן מפורסם שהיא למדה עליו בבצלאל והיא עמדה בו בהצלחה."

מה חסר לך / מתגעגע אליו בעולם האמנות והתרבות הישראלית? מהם לדעתך ההבדלים בין עולם התרבות של ישראל לזה של הולנד? 

"בהולנד יש המון בתי קולנוע נפלאים ותיאטראות קטנים עם אווירה מעולה ובית קפה/בר צמוד. בארץ יש מעט מאד כאלה, וכמובן המוזיאונים בהולנד ברמה אחרת.

גם בעולם ספרות הילדים יש מה ללמוד מההולנדים, לא ברמת הכשרון והתוכן – גם לנו יש ענקים כמו לאה גולדברג, ע. הלל וספרי הילדים הנפלאים של מאיר שלו ודוד גרוסמן – והאהובות עלי ביותר – פניה ברגשטיין וקדיה מולודובסקי. הם לא נופלים בכלום מהשמות ההולנדים הגדולים כמו Annie M.G. Schmidt ו Dick Bruna. אבל ברמת הארגון והתמיכה, ההרגשה היא שכאן בהולנד יש יותר הערכה לספרי ילדים. יש כאן את שבוע הספר לילדים ה-Kinderboekenweek, שכולם מכירים וילדים משתתפים בבחירת הזוכים, ויש חנויות רבות המיועדות רק לספרי ילדים."

מקום בהולנד שמעורר בך השראה? 

"אני אוהב לשוט בתעלות של אמסטרדם. ברגע שהטמפרטורה מאפשרת אני מתארגן על סירה ויוצא לשוט. אני מתכנן מתישהו גם לקנות לי סירה משלי."

מה היחסים שלך עם השפה ההולנדית? כתבת ספרים גם בהולנדית? הספרים שלך מתורגמים? 

"אני מדבר הולנדית טוב מאד ולמעשה חי בהולנדית וגם מלמד בהולנדית באוניברסיטה כבר הרבה שנים. כשאני מספר בדיחה או ממציא משחקי מילים בעצמי בהולנדית ומצליח להצחיק – אני גאה בעצמי במיוחד. עוד לא תורגמו ספרים שלי לשפות אחרות אבל אני עובד על זה.

כתבתי הרבה בדאצ'טאון על השפה ההולנדית (למשל על ביטויים הולנדים, על ההומור ההולנדי ועל קללות הולנדיות). אני בהחלט אוהב להתעסק ולהשוות בין השפות."

באיזה שפה אתה מדבר עם הבנות שלך? הקראת להם ספרים בעברית כשהיו ילדות? 

"דיברתי איתן רק עברית כשהיו ילדות, והקראתי גם ספרים בעברית, מחמישה בלונים ותירס חם ועד צ'ארלי והשוקולדה וג'יימס ואפרסק הענק – אבל עם הזמן עברנו לצערי להולנדית. אבל העברית שלהן טובה ובביקורים בארץ הן מסתדרות מצויין עם העברית."

האם יש יוצר או יוצרת מקומיים שהיית רוצה לשתף איתו פעולה ולמה? 

"אני מאד אוהב את האיורים של כרמל בן-עמי, שהייתה גם אורחת במדור הזה בעבר. פניתי אליה פעם לאייר ספר קודם שלי, אבל היא היתה עסוקה ולפני לידה. אולי אפנה אליה כאן על דפי המדור הזה: אשמח להיפגש!"

אם לא היית מתעסק בכתיבה ומחקר, מה היית עושה? 

"כתיבה או מחקר היו שתי האופציות שלי והלכתי על המחקר – ועכשיו חוזר לכתיבה. אם לא זה ולא זה? אולי להיות שוב גנן בגן ילדים – זו העבודה שהכי נהניתי ממנה מכל הדברים שעשיתי."

אם לא הולנד, איפה היית גר ולמה?

"תל אביב אני מניח, עם הרבה גיחות לירושלים. בתל אביב אני מרגיש הכי בבית, מבין את הניואנסים, מזדהה עם האנשים מסביבי ומרגיש חלק מהעיר. בכל מקום אחר אני מרגיש אורח."

איפה תהיה בעוד עשר שנים? 

"תלוי בעונה – בקיץ באמסטרדם ובחורף בתל אביב. אני מקווה שאחרי עוד כמה ספרים לילדים, ואולי גם איזה מחזה, תסריט או אפילו רומן."

טיפ לאמנים/יוצרים/כותבים/חוקרים שרק נחתו? 

"אם זה בוער בכם אז אל תוותרו! תעזרו לדברים לקרות אבל גם תזכרו שהם קורים בעיתם ולפעמים צריך להרפות ולא להתאמץ יותר מידי. תמיד רציתי לכתוב וזה קרה כשזה קרה. אפילו כתבתי סיפור ילדים על זה, שעוסק בסמוי מהעין שהזכרתי בתשובה למעלה. ההצלחות והחוויות המשמעותיות הן לאו דווקא אלה שמתכננים בקפידה וממהרים להגשים."

למה את עושה קונצים? (למה את עוסק בכתיבה / אמנות) 

"יצירה של משהו חדש – יצירת אמנות שלא היתה קודם, זו חוויה נפלאה שלא משתווה כמעט לשום הישג אחר."

איפה אפשר לקרוא/לקנות את הספרים לך?  

"בשמונה בפברואר במסגרת פרוייקט שעות סיפור של כתום וחג הספר העברי אני אפגוש את ילדי קהילת דרום הולנד לסיפור ויצירה, ובהמשך גם באמסטרדם ומקומות אחרים. 

שני הספרים הראשונים שלי כבר לא למכירה לדעתי אבל את החדש אפשר יהיה להשיג בחג הספר העברי בהולנד. ואפשר גם להזמין:

• באתר של סטימצקי
• בחנות הספרים מ.מזרחי

מוזמנים לבקר באתר האינטרנט המלווה את הספר דברים שאין, שמסביר לילדים ולהורים על האמנות של מיכה אולמן ועל העבודות המוזכרות בסיפור.

וכאן אפשר למצוא המלצות, ראיונות וכתבות על הספר:עטרה אופק, מקור ראשון, מה שכרוך – מגזין הספרות של כאן (דקה 18:00), סוכן תרבות של קובי מידן."

ליצירת קשר עם שלום צוקרמן 

קחו חלק בעשייה של דאצ'טאון!

תרומתכם מאפשרת לנו להמשיך ליצור תוכן איכותי, ליזום פרויקטים קהילתיים ולארגן מפגשים שמחברים בין כולנו.
כל תרומה משפיעה – הצטרפו אלינו ותמכו בדאצ'טאון! יחד נמשיך לבנות קהילה חזקה ומלוכדת.