בהולנד קוראים לזה ברנאאוט

את ברנאאוט אני מכירה מרחוק, שלום-שלום כזה. וזה מספיק כדי להבין עד כמה הוא מרכזי בהוויה ההולנדית. מדובר על מצב של שחיקה או תשישות כתוצאה מלחץ מתמשך ומאסיבי, בהקשר של עבודה. הסובל מברנאאוט (burnout) ירגיש שהוא מרוקן ולא יכול לתפקד ועשוי להרגיש עוד שלל תסמינים, פיזיים ונפשיים.

לאחרונה ברנאאוט צף אל תודעתי בעקבות כתבה שנשלחה אלי ממקום העבודה, כתבה שעסקה ממש בו, בצירוף המלצה חמה מטעם ההנהלה, לקחת פעם בשנה חופשה של לפחות שבועיים ברצף, ורצוי שלושה.

בכתבה הזו, ובכלל בהולנד, ברנאאוט מקבל מקום של כבוד לצד רגל שבורה, דלקת בפרק כף היד, או כל מצב רפואי מתמשך שיש לו דיאגנוזה ברורה והשפעה על התיפקוד.

בעוד שבישראל, אדם שנשחק בעבודה סתם יושב בבית ואין כל התייחסות ספציפית למצבו, בהולנד אדם כזה נמצא בחופשת ברנאאוט. פסיכולוגית, יכולה להיות לזה משמעות גדולה. כי בעוד שהראשון עלול להפעיל מנגנוני הדחקה ו/או האשמה עצמית שרק ירחיקו אותו עוד יותר מהמטרה – לחזור לעבוד, השני, שנמצא בחופשה על חשבון המעסיק (שלרוב מבוטח למקרים כאלו, לא לדאוג) עשוי שלא להרגיש אשם במצבו בדיוק כמו שאף אחד לא אשם כשכואב לו הגב. מטרתה של חופשת ברנאאוט היא שאותו אדם יטפל בעצמו ובהדרגה יחזור לשגרה של עבודה, תוך מודעות לסימפטומים המוקדמים – מודעות שעשויה למנוע ברנאאוט נוסף.

זה לא שכל ההולנדים מרגישים בנוח עם הדיאגנוזה, ממש לא. אבל התייחסות הממסד לברנאאוט משפיעה בצורה חיובית על הקבלה שלו בחברה.

אולי יעניין אותך גם:

עשרת הטיפים המובילים לנופש מהנה ובריא
טסים לישראל? מגיעים להולנד? המדריך לכל מה שצריך לדעת
להצטרף לרשימת התפוצה של דאצ'טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

השם כן קובע

ההבדל הזה בין הולנד לבין ישראל קשור במידה רבה ל… שם 'ברנאאוט'. העובדה שמה שיש לך הוא לא שחיקה-כתוצאה-מלחץ-מתמשך-בעבודה אלא ברנאאוט, היא משמעותית. שם מהווה חלק מהותי בתהליך הארגון והקיטלוג של דברים במציאות הפרטית שלנו. כשיש למשהו שם, זה לא רק חוסך לנו זמן ומילים כשאנחנו מדברים או כותבים עליו, זה גם הופך אותו לישות, שם אותו במגירה מסוימת, ונותן אור ירוק לשלב אותו בשיחה. השם גם עשוי לעורר אסוציאציות, לשייך תכונות מסוימות אל המשהו הזה או לגרום לנו להחליט מה הוא בטח כן ומה הוא בטוח לא.

קחו למשל את המונח שמתאר את מה שקורה בכדור הארץ כתוצאה מפליטת גזי חממה לאטמוספירה. לא סתם יש לדבר הזה שם, זה חלק מההגדרה שלו. ולא סתם המונח שמשתמשים בו עבר גלגולים, מוורסיות רגועות יחסית כ'התחממות גלובלית' או 'שינוי אקלים', למונחים שמייצרים הרגשת דחיפות כמו 'משבר האקלים'. לעתים קרובות, מאחורי הקלעים של הגלגולים הללו מתנהלים מאבקים: קבוצות של בעלי עניין – במקרה של האקלים אלו יכולים להיות ארגונים סביבתיים – נאבקות על איזה מונח יהפוך לדומיננטי. זה קורה בדיוק בגלל הקשר הזה בין שם לבין הקונוטציות שנקשרות בו.

אבל זאת רק ההתחלה. כשמשהו הופך למדובר, הוא נמצא יותר זמן בתודעתנו. וכשמשהו נמצא הרבה בתודעה שלנו, הוא עשוי להשפיע על תפיסת המציאות שלנו. אם אנחנו יודעים מה זה ברנאאוט והוא מקוטלג אצלנו כאבחנה רפואית שמתארת מצב של קושי לתפקד, בפעם הבאה שנרגיש תשושים, בקלות נשלוף אותו כפרשנות אפשרית למצבנו. וכשלמספיק אנשים יש ברנאאוט (בתודעתם, עוד לפני שרופאים מתחילים להשתמש בו כאבחנה), זה מייצר שינוי בחברה. זה משלב את ברנאאוט בשיח.

תגידו, 'אז מה?'. ובכן, כשמשהו הוא חלק מהשיח, גוברים הסיכויים שמקבלי החלטות יתייחסו אליו בקביעת מדיניות. למה? ראשית, מכיוון שמקבלי החלטות הם גם אנשים כמוני וכמוכם. כן, הלם. גם הם כמונו קוראים ורואים חדשות, צורכים מדיה חברתית, ומקשקשים עם אורחיהם במטבח תוך כדי הכנת ארוחה. השיח משפיע על מקבלי החלטות כמו שהוא משפיע על כל אחד אחר.

שנית, כשמשהו הוא חלק מהשיח, יש לו סיכוי גדול יותר "להתמסד". במקרה של ברנאאוט – ההתמסדות היא קבלת המעמד של אבחנה רפואית. ואז, הוא מזמין ליותר התייחסות מצדם של מקבלי החלטות. כשברנאאוט הוא אבחנה רפואית אז נוח, למשל, לנסח פרוטוקול לטיפול בו או לעסוק בחקיקה לגביו.

דבר שלישי, כשמשהו הופך לחלק מהשיח כנראה שהוא בדרך לזכות לעוד יותר התייחסות של בעלי עניין (אותם אלו שנאבקו על איך ייקרא המשהו הזה, או אחרים). אצל ברנאאוט, בעלי העניין יכולים להיות מגוונים: מארגונים לרווחת העובד במקום העבודה שלכם ועד למשרד האוצר במדינה שאתם מתגוררים בה.

 

חושבים על ברנאאוט

להתמודד עם המפלצת

כשבעלי עניין עוסקים בברנאאוט אנחנו מתחילים לשמוע על מה קורה בגלל ברנאאוט (נזק כלכלי של 3.1 מליארד יורו בשנה, על-פי הכתבה שנשלחה אלי), על מחקרים שמצאו מהם הגורמים לברנאאוט (לחץ ומתח בעבודה, כמה מפתיע), ועל איך אפשר להימנע ממנו, ברמה האישית (נגיד, לצאת לחופשה!). במקביל, אם זה לא קרה עד עכשיו, עשויה להתחיל להתגבש מדיניות שמתייחסת לברנאאוט. זו יכולה להיות מדיניות של המעסיק (למשל, המעסיק יכול להמליץ בחום או אפילו לחייב לקחת חופשה ממושכת) או של הממשלה (למשל, ממשלה יכולה לאסור לפטר עובד עם ברנאאוט).

אז העובדה שלמשהו יש שם במדינה מסוימת ואין לו שם במדינה אחרת יכולה לזרוע זרע שמוביל להבדלים עם השפעות מרחיקות לכת – פסיכולוגיות, חברתיות, כלכליות.

חשוב לומר, לא הכל ורוד. יש אנשים שמנצלים את ברנאאוט כדי לזכות בתנאים שלמעשה לא מגיעים להם, אפילו בהולנד. זו כנראה לא סיבה מספיק טובה לבטל את ברנאאוט, כי בואו, אנשים מפברקים גם כאבי גב כדי לקבל מהרופא המלצה לכסא נחשק במקום העבודה או לשולחן מתכוונן. לא נבטל בגלל זה את ההכרה בכאבי גב כמצב בריאותי, נכון?

בחזרה לישראל

אז מה אתם אומרים, אולי נמציא שם לברנאאוט גם בעברית וככה נפתור את הבעיות שקשורות לשחיקה בעבודה, בישראל? המממ… לא כל כך מהר. כי מה שקורה עם שמות כמו ברנאאוט, זה שהם מעצבים את המציאות אבל בה בעת הם גם מראה שלה. כלומר, ברנאאוט קיים בהולנד ולא בישראל בין היתר כי, בדיוק כמו עץ ערמון או ליבנה, בהולנד יש לברנאאוט את האקלים המתאים כדי להתקיים. אם יום אחד נחליט להמציא שם והוא לא יתאים לאקלים המקומי, ככל הנראה הוא לא יהפוך למדובר וכל חייו יזכה לראות רק אור של פלורסנטים, כמונח בדו"ח של האקדמיה ללשון או במאמריהם של מלומדים מהאקדמיה.

עץ ערמון. מתאים לאקלים ההולנדי

וואו, אחרי שכתבתי את כל זה אני מרגישה שאני מכירה את ברנאאוט טוב יותר. ואני שמחה שהוא קיים. זה משקף במידה מסוימת את האקלים ההולנדי שמאפשר לו להיות, את השפיות ההולנדית במה שקשור לעבודה ולמקומה בחיינו. עכשיו תסלחו לי, אני מכבה את המחשב. עבדתי הרבה שעות השבוע ואני לא רוצה להסתכן בזה שיהיה לי… בדיוק, ברנאאוט.

 

לכל הכתבות של אפרת

קרדיט לתמונת כותרת: Creative Commons CC BY 2.0. Source: https://www.microbizmag.co.uk/burnout-statistics-uk

 

 

אוהבת להידחק ברווח שבין הפעולה הזאת לפעולה הבאה, בין המשפט הזה למשפט הבא, בין החפץ שהנחנו לחפץ שלקחנו. דוקטורנטית במדעי החברה. בעבר היתה (בין היתר) מעצבת תעשייתית וגם מורה. גרה בוואחנינגן שבמרכז הולנד.

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.