"רק תתנהג נורמלי!" גישת ההולנדים כלפי ילדים (מחוננים)

אם יצא לכם לשמוע את המונח ההולנדי "רק תתנהג נורמלי!" (“Doe normaal”), אתם אולי יכולים כבר להניח מהי הגישה הרווחת בכל הנוגע לילדים מחוננים. הולנדים משתמשים במונח הזה בהקשר להתנהגות שחצנית, מתנשאת, מוזרה, או יוצאת דופן בצורה כזו או אחרת. זה לא מפתיע לגלות שהורים הולנדים לא ימהרו לספר לכולם שילדיהם מחוננים, שביתם החלה לקרוא מוקדם מאוד או שבנם למד שפה חדשה מוקדם לגילו. הורים ישראלים, לעומת זאת, יחפשו כבר מגיל צעיר איך אפשר לאתגר את ילדיהם, ולפתח את החוזקות שלהם. הם אפילו יתגאו לספר  לסובבים אותם על יכולות יוצאות דופן של ילדיהם.

עבור הרבה אנשים, חינוך לילדים מחוננים נשמע כמו פריבילגיה, מותרות, משהו שניתן לוותר עליו. אני מקווה שלאחר שתסיימו לקרוא את הכתבה הזו תשכנעו שזה לא המצב. ותסכימו שיש לתמוך ולאתגר ילדים מחוננים בכל בית ספר, בכל עיר, בכל מדינה.

התחום של קידום ילדים מחוננים הינו תחום המומחיות שלי מזה מספר שנים בתוך העולם הרחב של עולם החינוך. כשרק התחלתי לחקור וללמוד על מחוננות במהלך התואר השני (כן כן, יש בהולנד תואר שני בפדגוגיה עם התמחות בילדים מחוננים), לא האמנתי כמה תתי-תחומים קיימים בנושא הזה. החל מתת-הישגיות (underachievers), חוסר מוטיבציה בקרב ילדים מחוננים, שעמום, קשיים חברתיים ורגשיים ועוד ועוד. לא הבנתי עד כמה אני הולכת להתאהב בנישה הזו. הסיפוק הגדול של לגרום להורים להבין טוב יותר את ילדיהם, לדעת כיצד לתמוך בהם ולפתח את הפוטנציאל הטמון בהם היא הנאה גדולה מאוד.

אולי יעניין אותך גם:

להסתכל על החורף מחדש
האירועים שהגיעו לראש החדשות ההולנדיות השבוע
בית הספר היהודי שמחולל קסמים באמסטרדם

מחוננות היא הגדרה סובייקטיבית

לאורך ההיסטוריה, אנשים מחוננים הוגדרו על פי תחומי חוזקה שונים. בתקופת הספרטנים, למשל, האנשים המחוננים היו אלו עם כישורים צבאיים מאוד בולטים. בימי הביניים אנשי הדת הגדולים נחשבו למחוננים, וברנסנס אלו היו דווקא האמנים והסופרים. בתחילת המאה ה-20, פותחו מבחני האינטליגנציה שמטרתם לזהות אנשים מחוננים על פי יכולות קוגניטיביות ספציפיות. אם לרגע נחשוב כמה שינויים התרחשו במאה השנים האחרונות. האם זה הגיוני שאנו משתמשים באותם כלי אבחון שפותחו יותר מלפני יותר ממאה שנים? בעיניי, בהחלט לא.

כיום, אין שום הגדרה למחוננות המוסכמת על כולם. העובדה הזו יוצרת בעיות רבות. בארה"ב למשל, מדינות שונות מאבחנות בצורה שונה ילדים מחוננים. התוצאה היא שילד שאובחן כמחונן במדינה אחת בארה"ב, יכול לא להיחשב כמחונן במידה אחרת.

לאט לאט מוסדות חינוך מתחילים להבין כי דרושים כלים שונים ומגוונים כדי להחליט האם ילד מחונן או לא. ניתן להשתמש בהערכת הורים, מורים, מבחני יצירתיות, מבחנים וורבלים, דוח ציונים במקצועות שונים, ומבחן הערכה עצמית של הילדים על מנת לקבל תמונה כוללת אמיתית על הפוטנציאל של הילדים. אבל, רוב בתי הספר בעולם (כולל ישראל והולנד) עדיין מתעקשים על קריטריון מבחן האינטילגנציה כקריטריון מרכזי, ולעיתים אף בלעדי.

הולנד לעומת בישראל

בישראל מאבחנים את כל הילדים בכיתה ב'. האבחון העשה באמצעות מבחני אינטיליגנציה מטעם משרד החינוך שפותחו במכון קרני. אחוז מסויים ממי שעבר את המבחנים הראשוניים, עולה לשלב השני (מבחן נוסף). שלושה אחוזים מהילדים שעברו בהצלחה את השלב השני ייחשבו כמחוננים. ילדים שעברו בהצלחה, ונחשבים מחוננים, יקבלו בכיתה ג' אפשרות לימי שליפה שבועיים, תכניות העשרה המשתנות בין בתי הספר. יש להם אפשרות להשלים בגרויות ותואר ראשון מוקדם יותר. הם יוכלו לקפוץ כיתה במידת הצורך. ישנן גם כיתות סגורות למחוננים, אך שיטה זו נעשית פחות ופחות נפוצה בישראל. הורים רבים בישראל מכינים את הילדים למבחן האיתור.

ישנם קורסים רבים המציעים הכנה לקראת מבחנים אלו. דעתי האישית היא שזה נובע מאוזלת ידה של מערכת החינוך הישראלית לתמוך בכלל הילדים בכיתה. אותם הורים רוצים שהילדים שלהם יקבלו את החינוך הטוב ביותר. באופן כללי, תחום המחוננות בישראל מפותח מאוד ביחס להולנד. יש לי לקוחות בינלאומיים שלקחו את שירותיי עוד לפני שהכירו אותי, בזכות העובדה שאני מישראל, כי הם שמעו ששם מקדמים ילדים מחוננים בצורה משמעותית.

בהולנד, לעומת זאת, מבחנים כאלו לא קיימים במטרה גלויה לאתר מחוננים. ישנם מבחנים אחרים בבתי הספר כמו CITO שיכולים להראות שהילד באחוזון עליון. הורים שחשבו שילדיהם מחוננים צריכים "לשכנע" את המורה והיועצת בבית הספר. זאת כדי לקבל סבסוד מטעם העירייה ולעשות את מבחן האינטילגנציה במחיר שפוי (אחרת, יש לעשות את המבחן באופן פרטי במחירים גבוהים מאוד). לעיתים המורה היא זו שתזהה את הפוטנציאל, ותדבר איתכם ההורים כדי לשלוח לאבחון. ילדים שאובחנו כמחוננים (IQ מעל 130), זכאים לקבל תמיכה משמעותית מצד בית הספר. חלק מבתי הספר יציעו להיכנס לכיתת מחוננים (plusklas), או להשתתף בתכנית שליפה של יום בשבוע. אך לא כל בית ספר מציע תכניות כאלו ויש לבדוק זאת מראש.

ייתכן שתתקלו במורים שלא יתלהבו ממבחן IQ של הילד, וירצו לראות בעצמם כיצד הוא לומד. חשוב לציין שחלוקת בתי הספר התיכוניים לשלושת הרמות תורמת רבות לילדים מחוננים לקבל מענה ואתגר. בהרבה מקרים ילדים מחוננים "משועממים" בבתי ספר ייסודי, אך שעמום זה פג כאשר הם עולים לתיכון בגיל 12. לעיתים הם נתקלים בקשיים רבים במעבר לתיכון כיוון שהם לא היו רגילים להשקיע מאמץ בלימודים (כי הכל היה להם קל). כעת נדרש מהם לפתח אסטרטגיות למידה ותפקודים ניהוליים חשובים שלא היו בשימוש קודם לכן.

כך או כך, בהולנד או בישראל, האבחון העיקרי במטרה להכריע האם הילדים מחוננים או לא, נעשה באמצעות מבחני אינטליגנציה. מבחנים אלה בוחנים יכולות קוגניטיביות ספציפיות בלבד. אין התייחסות לילדים המחוננים בתחומים אחרים, ילדים עם השגים נמוכים אך עם פוטנציאל גדול (נקראים underachievers), או ילדים במעמד סוציו-אקונומי נמוך, קשיי שפה, או כאלה שמגיעים מתרבות מיעוטים.

by StarrGazr is licensed under CC BY-NC-ND 2.0

האתגרים במעבר למדינה חדשה

מעבר ללחץ וציפיות להגיע להישגים גבוהים (מטעם הילד, ההורים ו/או המורים), קשיים חברתיים ורגשיים, שעמום בכיתה או בעיות מוטיבציה, לילדים מחוננים שמגיעים ממדינה אחרת להולנד ישנם מספר קשיים נוספים שעליהם להתמודד איתם:

  1. אתגר השפה ולמידת התרבות המקומית עלולים לגבות זמן יקר של פיתוח החוזקות שלהם. עבור ילדים מחוננים בינלאומיים רבים, קיים קושי ביצירת חברויות עם בני כיתתם. לעיתים הם יותר רגישים משאר חבריהם לשכבה. ההתמודדות החברתית במעבר לארץ חדשה יכולה להשפיע על היכולת שלהם להתפתח בתחום החוזקה שלהם. הרצון להראות "מגניב" ולא "חנון", כדי להתקבל חברתית הינה תופעה נפוצה בקרב מחוננים. הם מסתירים את היכולות והפוטנציאל שלהם.
  1. כמעט ולא ניתן למצוא תכניות עבור מחוננים שאינם בשפה ההולנדית (Beyond IQ הינו היחיד שמציע תכנית העשרה למחוננים בשפה האנגלית). בחלק מהמקרים ניתן לבקש באופן ספציפי לקבל מענה באנגלית. אך אין להם רקע או ניסיון עם ילדים שעברו מעבר משמעותי ממדינה אחת לאחרת.
  1. מבחני האינטיליגנציה הם מבחנים מילוליים. ילדים שלא הגיעו לרמה מספיק טובה של הולנדית או אנגלית, ייתקלו בקושי רב להגיע לאותן תוצאות שהיו מגיעים במבחן בשפת האם שלהם. לעיתים יש אפשרות לעשות מבחנים לא מילוליים. אך זה לא בהכרח המבחן המתאים ביותר עבור הילד.
  1. תגבורים בנושאים שונים שניתנו לילדים בישראל ייתכן ולא זמינים בהולנד. ילדים שמחוננים למשל, במתמטיקה, ונמצאים ברמה של כיתה אחת מעל בארץ המקור. ייתכן ולא תמצא להם תכנית המתאימה לרמה שלהם בהולנד. ייתכן והם יצטרכו ללמוד תכנים שהם כבר מכירים, מה שיכול להוביל לשעמום רב בכיתה ובעיות התנהגות שעלולות להופיע.

שאלות נוספות

בנוסף, ישנן הרבה שאלות וסוגיות בתחום המחוננות שצריך לדון בהם;

  • האם ילד שקיבל ציון IQ של 129 באמת לא צריך את ההתאמות החינוכיות המתאימות, בניגוד לילד שקיבל ציון IQ של 131 במבחן?
  • האם ילד שמחונן בספורט, אמנות, או מוזיקה (שלא עבר את מבחני האינטליגנציה כיוון שזה לא תחום החוזקה שלו), לא זכאי לתכנית העשרה ותמיכה מירבית בתחומו?
  • ומה עם ילדים שהם גם מחוננים וגם, למשל, בעלי הפרעת קשב וריכוז (Twice-Exceptional)?

בעבודה שלי כיועצת אני מסבירה למורים והורים להתמקד בשאלה: "מה הילד/ה שלכם צריכ/ה?" ופחות התעסקות בשאלה "האם הילד/ה אובחנ/ה כמחוננ/ת או לא". כל ילד שונה במהותו מילד אחר ויש להתייחס לכך בהתאם. אחרת, ילדים רבים ייפלו בין הכיסאות וימצאו את עצמם מתפשרים על סוג הלימודים, הקריירה שלהם, ואפילו בחייהם האישיים.

אז מה אתם אומרים, שכנעתי אתכם שמחוננות היא לא מותרות?

אם יש לכם שאלות נוספות בתחום המחוננות בהולנד, תרגישו חופשי לפנות אליי ולשאול.

לכל הכתבות של ליהי

 

 

Avatar photo

שמי ליהי אנגלסמן (כן, יש לי שם משפחה הולנדי כי ההורים של בעלי עלו מהולנד לישראל לפני שנים רבות), בעלת עסק בשם Beyond IQ המתמקד בייעוץ והדרכה לילדים מחוננים בינלאומיים והוריהם. חובבת יוגה מושבעת שמאמינה שאם כולנו נתרגל באופן קבוע נהיה מרחק נגיעה משלום עולמי.
התשוקה שלי לעבוד בחינוך התחילה כשהייתי בכיתה י' (אותו הגיל שבו הכרתי את בעלי(!)), כשנכנסתי לעולם המופלא שנקרא צופים. שם הבנתי כמה שליחות ומשמעות יש בעשייה חינוכית ומיד הבנתי שהמסלול ברור. לאחר שנת שירות, שלוש שנים שירות צבאי וכמה עבודות זמניות שאני מעדיפה להדחיק, התחלתי בעבודה בבית ילדים בקיבוץ, ומאז לא הפסקתי לעבוד עם ילדים, העבודה הכי טובה שיכולתי לבקש.
לאחר לימודי התואר הראשון שלי במדעי ההתנהגות בישראל ועבודה אינטנסיבית כמרכזת בתנועת הצופים, החלטנו אני ובעלי לפני כשנתיים וחצי להוריד הילוך ולהגיע להולנד. במהלך הזמן, הספקתי לסיים תואר שני בפדגוגיה בהתמחות בילדים מחוננים, להשלים פוסט-מאסטר שבזכותו באופן רשמי אני חלק מהאיגוד האירופאי לילדים מחוננים, ולהקים עסק משלי.
אתם יכולים לקרוא עלי ועל הפילוסופיה שלי באתר שלי www.beyondiq.co
וכמובן מוזמנים לעקוב אחרי Beyond IQ בפייסבוק לטיפים יומיומיים בנושאי חינוך, חשיבה יצירתית וילדים מחוננים

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.