המדריך המלא לבתי הספר העל-יסודיים בהולנד 

המעבר מבית הספר היסודי לבית הספר התיכון הוא אירוע מכונן בחייו של כל הולנדי, וגם של הוריו. צריך לקבל החלטות שיכולות להיות להן השפעה על המשך החיים. כזרים שאינם מכירים את מערכת החינוך, מתעוררות אצלנו שאלות רבות:

כיצד מתבצעת החלוקה לשלושת סוגי העל יסודי? האם ניתן לעבור מסוג אחד לשני במהלך התיכון? באיזה שנה מסתיים חוק חינוך חובה? איך למצוא את סוג העל-יסודי המתאים ביותר עבור הילדים שלכם?

אם עד כה  חשבתם שבתי הספר היסודיים שונים בין ישראל להולנד, חכו עד שתקראו את הכתבה הזו!

בכתבה הקודמת דיברנו על הגנים ובתי הספר היסודיים בהולנד. הפעם, נדבר על המעבר לעל-יסודי והלימודים לפי שלושת סוגי התיכון בהולנד. אולי שמעתם כבר על כל מיני ראשי תיבות מבלבלים, על חלוקה לפי סוגי תיכון שמתרחשת כבר בגיל 12, או על סוגי המכללות והאוניברסיטאות השונים. זה נכון, מערכת החינוך העל יסודית בהולנד היא יחסית מסובכת. החדשות הטובות הן שאחרי שתסיימו לקרוא את הכתבה הזו, הכל יהיה ברור (יותר)!

אולי יעניין אותך גם:

על חברות והגירה
שחפת! שאלוהים יקלל אותי! כך תגדף כמו הולנדי 
להצטרף לרשימת התפוצה של דאצ'טאון וקבלת כל העדכונים אליכם

סוגי התיכונים

ישנם שלושה סוגי בתי ספר על יסודיים בהולנד:

VMBO תיכון מקצועי (voorbereidend middelbaar beroepsonderwijs):

  • שנות לימוד: 4 שנים  (12-16).
  • סוג הלימודים: מוכוונות למקצוע ספציפי.
  • פופולריות: 50% מהתלמידים בהולנד לומדים בתיכון המקצועי.
  • התמחויות: התלמידים לומדים מספר קטן של מקצועות ליבה ברמה בסיסית, ומתמחים במקצוע אחד ספציפי כגון כלכלה, חקלאות, טכנולוגיית מזון, אופנה, ספורט, מוזיקה וכו'.
  • רמת זכאות להשכלה גבוהה: מכללה מקצועית (MBO- middelbaar beroepsonderwijs).

אופציות מעבר לסוג תיכון הבא:

  • תלמידים שסיימו תיכון מקצועי (VMBO), יכולים לבחור להמשיך לשנה החמישית של התיכון הכללי (HAVO).
  • תלמידים שסיימו תיכון מקצועי (VMBO) ולאחר מכן קיבלו דיפלומה מהמכללה (MBO), יכולים  להתקבל למכללה אקדמית יישומית (HBO).

אופציות תעסוקה עתידיות (באופן כללי):

ספרות, סיעוד, אבטחה, מזכירות, שירה, ניהול אדמינסטרטיבי וכו'.

HAVO תיכון כללי (hoger algemeen voortgezet onderwijs):

  • שנות לימוד: 5 שנים (12-17).
  • סוג הלימודים: לימודים תיאורטיים הקשורים לתחומים יישומיים רחבים.
  • פופולריות: 24% מהתלמידים בהולנד לומדים בתיכון הכללי.
  • התמחויות: בשנתיים האחרונות ללימודים התלמידים צריכים לבחור את המגמה בה הם מעוניינים להשלים את לימודיהם. האפשרויות הן: מדע וטכנולוגיה, מדע ובריאות, כלכלה וחברה, או תרבות וחברה.
  • רמת זכאות להשכלה גבוהה: מכללה אקדמית יישומית (HBO- Hogeschool/University of Applied Sciences).

אופציות מעבר לסוג תיכון הבא:

  • תלמידים שלומדים בתיכון הכללי (HAVO), יכולים לעיתים לעבור בשנה החמישית לתיכון הקדם אוניברסיטאי (VWO).
  • תלמידים שסיימו תיכון כללי (HAVO) לעיתים יכולים לעבור לאחר השנה הראשונה במכללה אקדמית יישומית (HBO), לאוניברסיטה מחקרית (WO).
  • תלמידים שסיימו תיכון כללי (HAVO) ולאחר מכן קיבלו תעודת תואר ראשון במכללה (HBO), יכולים להתקבל לתואר שני באוניברסיטה מחקרית (WO).

מידע חשוב נוסף:

בשנה החמישית התלמידים נדרשים לעבור מבחן מסכם עבור שבעה מקצועות לפחות.

תעודת גמר מתיכון זה מקנה קבלה לרוב האוניברסיטאות בעולם, אך ייתכן שחלקן יבקשו שליטה בשפה המקומית או רף ציונים גבוה מהתיכון.

אופציות תעסוקה עתידיות (באופן כללי):

הוראה, ראיית חשבון, ניהול צוות, תיווך, עיתונאות, ייעוץ, מיילדות, הנדסה וכו'.

VWO תיכון קדם אוניברסיטאי (voorbereidend wetenschappelijk onderwijs):

  • שנות לימוד:  6 שנים (12-18).
  • סוג הלימודים: אנליטי, מדעי ומחקרי.
    תיכון זה מתחלק לשני מוסדות (שניהם מובילים לאותה רמת השכלה גבוהה): Atheneum ו-Gymnasium. ההבדל היחידי בין שניהם הוא שבגימנסיום צריך ללמוד לטינית ויוונית עתיקה. המבחן הסופי ביגמנסיום חייב להיות באחת השפות האלו.
  • פופולריות: 22% מהתלמידים בהולנד.
  • התמחויות: בשלושת השנים האחרונות ללימודים התלמידים צריכים לבחור את הדיסציפלינה בה הם מעוניינים להשלים את לימודיהם. האפשרויות הן: מדע וטכנולוגיה, מדע ובריאות, כלכלה וחברה, או תרבות וחברה.
  • רמת זכאות להשכלה גבוהה: אוניברסיטה מחקרית (WO- wetenschappelijk onderwijs).

מידע חשוב נוסף:

בשנה החמישית התלמידים נדרשים לעבור מבחן מסכם עבור שמונה מקצועות לפחות.

תעודת גמר מתיכון זה מקנה קבלה לרוב האוניברסיטאות בעולם, אך ייתכן שחלקן יבקשו שליטה בשפה המקומית או רף ציונים גבוה מהתיכון.

אופציות תעסוקה עתידיות (באופן כללי):

עריכת דין, פסיכולוגיה, רפואה, מחקר, מדעים, הנדסה וכו'.

נקודת החלטה בגיל שתים-עשרה

רגע, אז הילד שלי צריך להחליט מה הוא רוצה לעשות בחיים בגיל 12?? נכון, זה מבהיל בהתחלה. אבל מערכת החינוך ההולנדי מצאה לכך פתרון: שנת מעבר (Brugklas).

הרבה מבתי הספר מציעים שנת מעבר בשנה הראשונה, המשלבת סוגי תיכונים שונים. כך, תיכון מסוים יכול להציע שנה משולבת של התיכון המקצועי (VMBO) יחד עם התיכון הכללי (HAVO), או לחילופין שילוב של התיכון הכללי (HAVO) והתיכון המחקרי (VWO). השנה הזו מקנה לתלמידים שנה נוספת בה הם יכולים להראות את היכולות שלהם וגם להחליט לאיזה סוג תיכון הם רוצים להירשם. חלק מבתי הספר מאפשרים שנתיים של "שנת מעבר" וכך ההחלטה לאיזה סוג תיכון מתקבלת רק לאחר שנתיים מסיום בית הספר היסודי. בכל מקרה, לאחר קבלת תעודה מתיכון אחד, התלמידים רשאים לעבור לרמה הבאה.

מהם השלבים לקבלה לתיכון?

  1. המלצת בית הספר (voorlopige schooladvies): בכיתה 8 (המקבילה לכיתה ו' בארץ, גיל 11-12), המורה נותנת המלצה לאילו מבין בתי הספר היא חושבת שהילדים שלכם מתאימים. ההמלצה מבוססת על תוצאות המבחנים בשנתיים הקודמות, תחומי העניין, אינטליגנציה, מוטיבציה, תשוקה ללמוד, שאפתנות, בגרות וכו'. ההמלצה מגיעה בפברואר ולעיתים היא תהיה משולבת ותכלול שני סוגי תיכון כמו למשל HAVO/VMBO ולא רק סוג תיכון אחד.  לרוב תדעו כבר בכיתה 7 מהי ההמלצה המוקדמת של בית הספר ולא תהיו מופתעים מכך בכיתה 8.
  2. מבחן מסכם בית ספר יסודי: מבחן חובה זה קורה באפריל (בכיתה 8) בנושאי מתמטיקה, איות, והבנת הנקרא. חלק מבתי הספר מכלילים במבחן גם היסטוריה, גיאוגרפיה וביולוגיה. ישנם חמישה תאגידים המספקים את המבחן הזה, מבחן סיטו (cito) הוא העיקרי שבהם.
    חשוב לדעת: אם ציון המבחן גבוה יותר מהמלצת המורה, ההמלצה של סוג התיכון יכולה "להשתדרג" לסוג תיכון אחד מעל. במקרה הזה, התלמיד יכול לבקש להכנס לתיכון "המשודרג" בחודש יוני. אבל, אם התוצאה נמוכה יותר מההמלצה, המלצת המורה לא משתנה. שימו לב, תלמידים שגרו בהולנד פחות מ4 שנים מלקיחת המבחן, לא מחוייבים לעבור את המבחן.
  3. ימים פתוחים (Lesjesmiddag, Meeloopmiddag, Open les): לאחר שנודע לכם סוג התיכון אליו ילדכם מיועד/ת, ילדכם ואתם יכולים להתרשם מבתי הספר התיכוניים השונים בימים הפתוחים. חלק מבתי הספר היסודיים מארגנים מפגשי מידע וימים פתוחים, חלקם אף עושים זאת בכיתה 7. צ'ק ליסט של מה כדאי לשאול בימים פתוחים נמצא בסוף הכתבה!
  4. בחירת בית ספר תיכון (middelbare), מילוי טפסים, רשימת העדפות, הגרלה: לאחר שקיבלתם רושם ממספר בתי ספר, באזור חודש מרץ (יכול להשתנות בין ערים), אתם נדרשים לבחור את מספר בתי הספר המועדפים ביותר (בין 12-3 בתי ספר, תלוי בעיר ובביקוש). בסוף חודש מרץ, מתבצעת הגרלה שעובדת כך: התלמידים ממוספרים בצורה רנדומלית במחשב תחת השגחת נוטריון. המחשב מגדיר את התלמיד הראשון במערכת בתוך התיכון שבחר במקום הראשון, לאחר מכן את התלמיד השני לתיכון שבחר במקום הראשון, השלי-שי וכך הלאה. כאשר המקומות מתמלאים, התלמיד הבא יקבל את התיכון שבחר במקום השני. אם אין מקום בתיכון שבחר במקום השני, הוא יעבור לשלישי, וכך הלאה. אל תדאגו, הילד שלכם לא ישאר ללא בית ספר, פשוט יכול להיות שהוא לא יקבל את בית הספר הפופולרי ביותר. באופן עקרוני, בערך 80% מהתלמידים יקבלו את ההעדפה הראשונה שלהם.

בתי ספר בינלאומיים

לאחר שהתלמידים סיימו את בית הספר היסודי הבינלאומי, הם יכולים ישירות להמשיך לתיכון הבינלאומי (רוב בתי הספר הבינלאומיים בהולנד מציעים חינוך לגילאים 18-4). בית  הספר העל-יסודי הבינלאומי מתחלק לשניים:

  1. חטיבת ביניים (IBMYP= Middle School) – מגיל 12 עד 16.
  2. תיכון (IBDP-International Baccalaureate ® Diploma) – מגיל 16 עד 18, התלמידים לומדים לקבלת תעודה מוכרת ברמה עולמית והיא מקבילה לרמה של תלמיד הולנדי שסיים ברמת VWO (קדם-אוניברסיטאי). קחו בחשבון שהרמה האקדמאית של הIBDP גבוהה מאוד ודורשת השקעה לא מעטה. מעט בתי ספר בינלאומיים בהולנד מציעים חלופה לתעודה הזו. תלמידים בינלאומיים שסיימו את תוכנית הIBDP, רשאים להתקבל למרבית האוניברסיטאות בהולנד ובעולם, אך חלק מהאוניברסיטאות יכולות לבקש בנוסף גם רמה גבוהה בשפה ההולנדית. ישנן לא מעט אפשרויות לתארים באנגלית באוניברסיטאות בהולנד, אך למשל תואר ברפואה או בעריכת דין הם בשפה ההולנדית בלבד.

חשוב לדעת: לא כל בית ספר בינלאומי מוכר על ידי IB (ייתכן שחלקם עדיין בתהליך קבלת הכרה אך עדיין לא סיימו) ולכן כדאי מאוד לבדוק את זה לפני ההרשמה לבית הספר.

שיטות החינוך בבתי הספר העל-יסודיים

בדומה לשיטות החינוך השונות בבתי הספר היסודיים (עליהם דיברתי בכתבה הקודמת), ישנם גם תיכונים בעלי פילוסופיה ספציפית. ניתן למצוא כאן תיכונים דתיים (יהודיים, קתוליים, מוסלמיים וכו') או תיכונים עם שיטה חינוכית מיוחדת כגון מונטסורי, וולדורף או דלתון. במקרים מסוימים, ניתן תעדוף בקבלה לתיכון מונטסורי לתלמידים שלמדו קודם לכן בבית ספר יסודי מונטסורי.

לחלק מבתי הספר התיכונים (הנקראים Profile Schools) יש דגש מיוחד על תרבות, ספורט, אומנות, מדע, יזמות, שפות וכו'. ישנם גם תיכונים דו-לשוניים (נקראים גם TTO Schools) בהם התלמידים לומדים 50% מהשיעורים באנגלית בשלוש השנים הראשונות. בשנתיים או שלוש האחרונות (תלוי בסוג התיכון), רוב הלימודים מתקיימים בהולנדית כיוון שהמבחנים המסכמים הם בהולנדית. לכן חשוב לשים לב שתיכון מסוג זה עלול להיות לא מתאים עבור תלמידים שלא שולטים לחלוטין בשפה ההולנדית.

חשוב שוב להבהיר כי מכל בית ספר יסודי ניתן להגיע לכל סוג תיכון, ואין בבחירה ספציפית בבית הספר משיטה מסוימת בכדי "לעצור״ או למנוע מילדכם המשך לימודים תיכוניים בכל תחום (בהתאם לרמתו כמובן).

עוד כמה דברים שכדאי לכם לדעת:

  • לאחר שהתלמידים סיימו את אחד מסוגי התיכון וקיבלו תעודה, חוק חינוך חובה מסתיים. למשל, תלמיד שסיים בתיכון VMBO, סיים את חוק חינוך חובה בגיל 16 (אך במידה ותלמידים לא קיבלו תעודת גמר בגיל 16, הם מחוייבים להשאר עד גיל 18).
  • בנוסף לשפה האנגלית וההולנדית, התלמידים נדרשים ללמוד בתיכון שפה אחת נוספת, לרוב גרמנית או צרפתית.
  •  בדומה לבתי הספר היסודיים בהולנד, רוב התיכונים מסובסדים על ידי הממשלה. כדאי לדעת שרוב בתי הספר יגבו מכם ההורים בערך 550 יורו בשנה עבור תשלום לטיולים, תכניות העשרה, גינת ירק וכו' (התרומה השנתית נקראת ouderbijdrage). הורים שלא יכולים לממן את התשלום יכולים להגיש בקשה לסבסוד מהעירייה.
  •  בשנים האחרונות בתי ספר רבים מציעים תכניות מורחבות של ספורט או אמנות כדי למשוך תלמידים. תכניות אלו כוללות בדרך כלל 6 שעות שבועיות בתחום הנבחר.
  • אם בבית הספר היסודי התלמידים נסעו לטיול קצר בהולנד, בבית הספר העל-יסודי נהוג לסוע לטיול שנתי למדינות אחרות, לטיולי סקי או טיול שטח מסוג אחר. מגניב, אה?
  •  ישנן אפשרויות בכל שלושת סוגי העל-יסודי לתמוך בילדים מחוננים, אך חשוב להגיע עם כל המסמכים הדרושים (סוגי המסמכים משתנים בין ביה"ס לביה"ס). בדרך כלל התיכונים מציעים לילדים אלו בחירה של מקצוע הרחבה נוסף (כולל מבחן מסכם נוסף). חלק מהתיכונים גם מאפשרים תכניות "האצה" בהן התלמידים יכולים להיבחן מוקדם יותר מהמועד המתוכנן.  ניתן גם למצוא תיכון מיוחד המיועד לילדים מחוננים שמטרתו לאתגר אותם לפי היכולות שלהם (נקרא begaafdheidsprofielschool).
  •  הידעתם? בכיתה 8 (מקביל לכיתה ו') יש מבחן תאוריה ומבחן מעשי לרכיבה על אופניים וזהירות בדרכים. זהו מבחן חובה לכל הילדים בהולנד הכולל בתוכו בין היתר שליטה על האופניים (כגון עצירות ופניות) והתנהגות חברתית נאותה.

 

 

 

"Exchange students tell about life in their countries" by Carol (vanhookc) is licensed under CC BY-NC-SA 2.0

 

איך למצוא את סוג העל-יסודי המתאים ביותר עבור הילדים שלי?

כדי לנסות ולהבין מהו בית הספר המתאים ביותר עבור ילדכם, כדאי לקחת בחשבון את השיקולים הבאים:

  1. מה החוזקות של הילדים שלכם? מה מלהיב אותם? אם הם עדיין לא בטוחים, כדאי לחקור ולנסות תחומי עניין שונים. כפי שציינתי, יש בתי ספר שמציעים שנות מעבר שבהם הילדים יכולים להתנסות עם סוגים שונים של תיכונים ולדחות את רגע ההחלטה לשלב מאוחר יותר.
  2. מה המלצת המורה? לפי המלצת בית הספר, תוכלו להתמקד בין שני סוגי על-יסודי במקום שלושה.
  3. באיזה דרך ילדכם לומד בצורה היעילה ביותר?  האם זה בקבוצות קטנות או דווקא בכיתה גדולה? למידה דרך ספרים או למידה יותר מעשית? הרבה מבתי הספר מציעים שיטות חינוך שונות (כפי שצויין למעלה) ולעיתים גם שילוב של טכניקות לימוד שונות.
  4. אילו תכניות העשרה חשוב לכם שיהיה בבית הספר? בהרבה מבתי הספר ניתן למצוא תכניות העשרה מעבר לתכנית החינוך הבסיסית כגון ריקוד, אומנות, בישול, יזמות, ספורט וכו'. הרבה פעמים תכנים כאלו הופכים את חוויית הלמידה להרבה יותר מהנה, גורם משמעותי חשוב לא פחות כדי להצליח בלימודים.
  5. והכי חשוב: להקשיב מה הילד רוצה ואומר. לעיתים יש לנו את הנטייה לעשות "מניפולציות חינוכיות" מסויימות כדי לגרום לילד לבחור את מה שאנחנו בסתר לבנו רוצים. כשהילדים מחליטים את בית הספר בעצמם מתוך בחירה חופשית ועניין, הוא יפרחו וישקיעו בלימודים כי הם במקום המתאים להם. השקיעו זמן לדבר עם ילדכם על הנושא מדי פעם בשנתיים שלפני רגע הבחירה כך שההחלטה תהיה שקולה ובשיח פתוח וכנה.

ובנימה אישית…

כששמעתי לראשונה על החלוקה לרמות בשלב כל כך מוקדם במערכת החינוך, נחרדתי. חשבתי לעצמי: "מה אני ידעתי בגיל 12?". לא היה לי מושג במה אני טובה ומה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה. מעבר לזה, הלחץ החברתי בגיל הזה יכול להשפיע רבות על הבחירה בסוג תיכון מסויים. אבל (ויש פה אבל!), בתור אחת שעובדת עם ילדים מחוננים, אני מאוד מאמינה שכאשר אנחנו נמצאים בסביבה של אנשים שדומים לנו, אנחנו פורחים. ילדים בעלי תחומי עניין משותפים יכולים בקלות רבה יותר לאתגר ולהרגיש בנוח להציע רעיונות מאשר קבוצה אקראית של תלמידי תיכון עם תחומי עניין רבים ומגוונים.

לא מזמן סיפרתי לבעלי כמה כיף לי ללמוד עכשיו בקורס הולנדית, בגלל שאני מרגישה בנוח לנסות לדבר ולטעות מול תלמידים האחרים (בשונה מקבוצה הטרוגנית קודמת שהייתי בה עם תלמידים מרמות שונות לחלוטין). בנוסף, הסיכוי לסיים תוכנית המותאמת לחוזקות של התלמידים מעלות את הסיכוי שהם יסיימו תיכון בהצלחה. החלוקה של התיכונים פה לא מותאמת לחשיבה הישראלית בה כל ילד צריך לנסות הכי "רחוק" שהוא יכול. אבל בראייה ההולנדית, ללמוד בתיכון מקצועי לא נחשב פחות מללמוד בתיכון מחקרי. יותר מכך, בעיניהם עדיף לסיים עם השכלה של מכללה מקצועית (MBO) מאשר לנסות ללמוד באוניברסיטה מבלי לסיים. מעבר לזה, נראה שישנן הרבה אפשרויות מעבר בין סוגי התיכונים השונים, ככה שזה לגמרי אפשרי לשנות את המסלול אותו הילד בחר. מקווה שעזרתי לעשות קצת סדר בבלאגן, המון הצלחה בהמשך הדרך!

לינקים שימושיים למידע נוסף:

קבוצת הפייסבוק לישראלים עוברים להולנד

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ הישראלית כדי לשאול ולהתייעץ בכל מה שקשור לחינוך בהולנד 

קבוצת פייסבוק לישראלים "הכל על החינוך בהולנד"

קבוצת פייסבוק לבינלאומיים על החינוך בהולנד  (Dutch Education Group (from Amsterdam Mamas

מידע מהאתר הממשלתי על איך לבחור בית ספר על-יסודי

מנוע חיפוש למציאת בית ספר

מידע על המעבר מבית ספר יסודי לעל יסודי


סרטון יוטיוב על חלוקת בתי הספר העל-יסודיים

שמי ליהי אנגלסמן (כן, יש לי שם משפחה הולנדי כי ההורים של בעלי עלו מהולנד לישראל לפני שנים רבות), בעלת עסק בשם Beyond IQ המתמקד בייעוץ והדרכה לילדים מחוננים בינלאומיים והוריהם. חובבת יוגה מושבעת שמאמינה שאם כולנו נתרגל באופן קבוע נהיה מרחק נגיעה משלום עולמי.
התשוקה שלי לעבוד בחינוך התחילה כשהייתי בכיתה י' (אותו הגיל שבו הכרתי את בעלי(!)), כשנכנסתי לעולם המופלא שנקרא צופים. שם הבנתי כמה שליחות ומשמעות יש בעשייה חינוכית ומיד הבנתי שהמסלול ברור. לאחר שנת שירות, שלוש שנים שירות צבאי וכמה עבודות זמניות שאני מעדיפה להדחיק, התחלתי בעבודה בבית ילדים בקיבוץ, ומאז לא הפסקתי לעבוד עם ילדים, העבודה הכי טובה שיכולתי לבקש.
לאחר לימודי התואר הראשון שלי במדעי ההתנהגות בישראל ועבודה אינטנסיבית כמרכזת בתנועת הצופים, החלטנו אני ובעלי לפני כשנתיים וחצי להוריד הילוך ולהגיע להולנד. במהלך הזמן, הספקתי לסיים תואר שני בפדגוגיה בהתמחות בילדים מחוננים, להשלים פוסט-מאסטר שבזכותו באופן רשמי אני חלק מהאיגוד האירופאי לילדים מחוננים, ולהקים עסק משלי.
אתם יכולים לקרוא עלי ועל הפילוסופיה שלי באתר שלי www.beyondiq.co
וכמובן מוזמנים לעקוב אחרי Beyond IQ בפייסבוק לטיפים יומיומיים בנושאי חינוך, חשיבה יצירתית וילדים מחוננים

  • לימור
    16/08/2021 at 09:23

    הי ליהי, תודה רבה על המידע! חשוב ומעניין וכמובן מעשיר במיוחד אם לא מכירים את השיטה. יש נקודה אחת שלא התייחסת אליה והיא העניין החברתי. הבחירה בבית ספר לפי השיטה ומתוך ניסיון של הורים ישראלים, היא באמת ״אנליטית״. מחפשים את היתרונות ומה שמתאים לילד על פי הנתונים שציינת. אבל בסופו של דבר זה לא מתאים לכלל הילדים. ויש ילדים שיעדיפו לבחור בית ספר עם חברים והדגש יושם על העניין החברתי ופחות על סוג בית הספר.

    • ליהי
      19/08/2021 at 10:33

      היי לימור,

      תודה רבה על התגובה! אני מסכימה איתך מאוד, זה אכן שיקול חשוב עבור רוב הילדים בגיל הזה והוא בהחלט משפיע לאיזה בית ספר הילד/ה מעוניינ/ת להירשם. אני באמת התייחסתי לשיקולים יותר "יבשים" אך כמובן מלבד מה שציינתי והפן החברתי, ההחלטה יכולה להיות גם מושפעת מגורמים נוספים כמו קרבה לבית, המלצות ששומעים ממשפחות אחרות והתנסות קודמת עם יש אחים שלמדו שם למשל.

  • בית ספר יהודי באמסטרדם - חיים חדשים בהולנד
    16/09/2021 at 18:19

    […] המדריך המלא לבתי הספר העל-יסודיים בהולנד – דאצ'טאון […]

אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.