הלוחמת ההולנדית באנטישמיות

נעמי מסטרום היא יושבת ראש CIDI. חוץ מלהילחם באנטישמיות ולהסביר את עמדתה של ישראל לציבור ההולנדי, היא גם אם חד הורית, ומופיעה ברשימת האישים המסוכנים שפרסמה ממשלת איראן. שלום צוקרמן שוחח איתה לכבוד יום האישה הבינלאומי. המסר שלה לנשים ישראליות בהולנד: המשכנה כך! אתן עושות עבודה חשובה וטובה.

נעמי מסטרום, נכנסה לפני שנה לתפקיד המאתגר של יושבת ראש CIDI. הארגון אשר אחראי לאינפורמציה בנושא ישראל ולטיפול באנטישמיות. עוד לפני השבעה באוקטובר, ידיה היו עמוסות עבודה, אך כמובן שמאז התפקיד קיבל משמעות ומימדים שונים לגמרי. לכבוד יום האישה הבינלאומי, נעמי התפנתה לענות על השאלות של דאצ'טאון על האתגרים של CIDI, מה השתנה אחרי השבעה באוקטובר ועל איך זה להיות אישה בראש ארגון חברתי בהולנד.

ספרי קצת על עצמך

"שמי נעמי מסטרום, אמא לפעוט בן כמעט חמש, ומנהלת ב-CIDI מאז פברואר 2023. לפני כן עבדתי כסגנית המנהל והייתי פעילה בארגון שנים רבות. אני גרה בהאג, אבל גדלתי במרכז המדינה.

לאחר שסיימתי תואר ראשון במנהל עסקים, התחלתי ללמוד ערבית באוניברסיטת אוטרכט. ההתמחות שלי היתה בסכסוך הישראלי-פלסטיני ולאחר מכן המשכתי באותו נושא באוניברסיטת חיפה. בזמני הפנוי אני אוהבת להיות ליד הים, אבל רצוי כשהשמש זורחת."

מתנדבת בעין-חרוד

איך נוצר הקשר הראשון שלך עם ישראל ו-CIDI?

"הפעם הראשונה שלי בארץ הייתה בקיץ 1999. סיימתי תיכון ורציתי לנסוע לחו"ל לתקופה ארוכה יותר. האמת שרציתי לעבוד בבית יתומים בברזיל, אבל בשביל זה היית צריכה לדבר פורטוגזית, אז וויתרתי. ממש במקרה הגעתי לישראל דרך מודעה בעיתון על חופשות עבודה. הגעתי לקיבוץ עין חרוד איחוד, שם עבדתי כמתנדבת במשך מספר חודשים. בסופי השבוע טיילתי בטרמפים ברחבי הארץ והכרתי קצת את ישראל.

אחרי שחזרתי פרצה האינתיפאדה השנייה והתחלתי להתעניין בהיסטוריה ובפוליטיקה של ישראל והאזור. כך הכרתי את ארגון CIDI. רק כשחוויתי את מלחמת לבנון השנייה בחיפה בשנת 2006 ראיתי עד כמה התקשורת ההולנדית לא מעודכנת. זו הייתה נקודת מפנה עבורי שבה הבנתי שאני באמת רוצה לעשות משהו. כשחזרתי סוף סוף להולנד הגשתי מועמדות לעבודה ב-CIDI והשאר היסטוריה."

אולי יעניין אותך גם:

מרץ בהולנד: פסטיבלים, טוליפים, אומנות וקולנוע ישראלי
בחירות בהולנד: הדיונים על הרכבת הקבינט עדיין נמשכים
משפט המאפיה המרוקאית בהולנד – הסיום

צוות חדש וזמנים סוערים פוליטית

איך הייתה השנה הראשונה שלך כמנהלת CIDI (כמובן מחולקת ל-לפני ואחרי השבעה באוקטובר)?

"התחלתי את השנה הראשונה עם צוות חדש לגמרי. זה דרש מכולנו הרבה מאמץ וזמן והשקענו הרבה בהכשרה וגיוס אנשים. קיווינו שנוכל לבנות לאט את הבסיס של הצוות, אבל גם לכייל מחדש את הארגון. זוהי שנת ה-50 שלנו השנה, אז זו הזדמנות טובה לכך. אבל זו הייתה גם שנה של ממשלה חדשה בישראל, והתפרסם בדיוק הדו"ח על הידע הדל של צעירים הולנדים על השואה. אז בכל זאת הייתה לנו שנה ראשונה מאד עמוסה.

בחודש הראשון הייתה לי הופעה ראשונה בשידור חי בטלוויזיה וגם בחודשים שלאחר מכן הייתה הרבה תשומת לב תקשורתית. ההתחלה בתפקיד חדש, עם צוות חדש וזמנים סוערים פוליטית הייתה אינטנסיבית אך גם מאתגרת. את הקיץ ניצלנו לסדנאות וגם לחיזוק הלובי הפוליטי שלנו. ואז נפל הקבינט בהולנד ומיד התחלנו להעביר נתונים עבור מצעי הבחירות של המפלגות השונות (אחד התפקידים של CIDI הוא לעקוב אחרי מצעי המלגות בזמן בחירות ולעדכן אותם בכל מה שנוגע לישראל ולמאבק באנטישמיות). במהלך השנה שמנו לב גם שהאנטישמיות התגברה לעומת השנה הקודמת – אז גם שם היתה עבודה. אבל בסך הכל העבודה שעמדה בפנינו הייתה ניתנת לניהול."

אנחנו לא שוכחים מדוע אנו עובדים ב-CIDI

"אחרי השבעה באוקטובר הכל השתנה. מה שחווינו באותם חודשים אחרונים של שנת 2023 הוא מצב שמעולם לא חווינו בעבר. ההלם מהאירועים היה והוא עדיין כמובן עצום.

כבר באותו יום שבת בבוקר, NOS פנה אלינו מיד לתגובה. תשומת הלב התקשורתית הייתה עצומה בשבוע הראשון והייתה מעורבות רבה של פוליטיקאים. ביום שלישי שאחרי השבעה באוקטובר היו לנו 25 חברי פרלמנט במשרד שרצו לדעת יותר והפגינו סולידריות.

לצערנו, כבר אז הבנו שהתמיכה הזו תיעלם כשישראל תכה בחזרה. העוצמה של האירועים והתגובות מאז השבעה באוקטובר הייתה עצומה. מצד אחד, ניסינו למשוך את תשומת הלב לצד של ישראל ובפרט לגורלם של החטופים (למשל באמצעות קמפיין שלטי חוצות דיגיטליים לאורך הכבישים המהירים). ומצד שני, נאלצנו להתמודד עם זינוק אדיר באירועים אנטישמיים. גם השנאה וגם התמיכה שהגיעה אל תיבת הדואר שלנו היו חסרות תקדים.

הימים היו מאוד ארוכים וכמובן שכולנו מאוד הושפענו מהאירועים. מצד אחד הפציצו אותנו בשיחות טלפון ובקשות, אך מצד שני זכינו גם מהתעלמות מארגונים שונים. במקביל, העבודה שלנו עם ארגונים שותפים בארץ הייתה אינטנסיבית וטובה. בשל עומס העבודה הגבוה מאוד, זו הייתה תקופה קשה מאוד עבור הצוות החדש שלי, נאלצתי להביא עובדים ומתנדבים חדשים להתמודד עם העבודה. בכל סוף שבוע, התרחשו אירועים חדשים – לא היה רגע למנוחה. בתקופה הזאת הבן שלי ראה הרבה את הבייביסיטר במקום את אמא שלו. אבל אנחנו לא שוכחים מדוע אנו עובדים ב-CIDI, להסביר את מצבה של ישראל ולהילחם באנטישמיות. זה נותן את הכח להמשיך."

תקופה שלא מאפשרת להרפות מהעבודה

איך נראה יום העבודה שלך מאז השבעה באוקטובר?

"בדרך כלל אני מתחילה בבית, מתעדכנת בחדשות. אחר כך אני לוקחת את הבן שלי לבית הספר וממשיכה באופניים למשרד. אני מתחילה עם המיילים ועוברת על הכספים. בהמשך היום אני מנסה להתמקד בפרויקטים הנוכחיים שלנו, במינויים המתוכננים ובעיקר להגיב להתפתחויות – בישראל, אבל בהחלט גם מה שקורה בהולנד.

אנו מספקים מידע לישיבות רלוונטיות בפרלמנט ומחליטים מתי חשוב להגיב לאירועים אקטואליים. משימה חשובה נוספת שלנו היא שמירה והרחבת רשת הקשרים וההשפעה שלנו. שמירה על קשר עם השותפים ואנשי הקשר שלנו היא הכרחית אם אנחנו רוצים להשמיע את קולנו באופן נרחב. אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד, ויש הרבה שתומכים בנו ומשמיעים את קולם בדיונים חברתיים.

בשעה 17:30 אני אוספת את הבן שלי ומשתיקה את הטלפון לזמן מה. כשהבן שלי במיטה, אני עוד עושה כמה שיחות טלפון ואימיילים. מאז השבעה באוקטובר אני ממשיכה לבדוק מיילים וחדשות גם בערבים ובסופי השבוע. בתקופה הזאת שמלאה באי ודאות אין באמת אפשרות להרפות. בסופו של דבר הלב שלי ברובו בישראל ואני (כמו גם הקולגות שלי) מאוד מחוברת רגשית לכל מה שקורה."

התעסקות במראה החיצוני וביציבות הרגשית

האם, בהולנד של 2024, יש משמעות לכך שבראש ארגון חברתי עומדת אישה לעומת גבר?

"אני בהחלט חושבת שסגנון הניהול של גברים ונשים הוא שונה. זה כמובן תלוי לא רק במין, אלא גם באדם עצמו. מה שבולט יותר הוא הדרך שבה אנשים מגיבים לנשים בעמדות הנהגה. התגובות לנשים נוטות להיות הרבה יותר סקסיסטיות ומשפילות במהותן לעומת גברים. שים לב עד כמה הדיונים ברשתות החברתיות שונים כאשר מדובר בגברים לעומת נשים בתפקידים ציבוריים. גברים מכונים בדרך כלל בשם המשפחה שלהם (Wilders, Rutte), ואילו נשים מכונות לרוב בשמם הפרטי (Femke, Caroline).

הערות על נשים עוסקות לעתים קרובות גם במראה החיצוני שלהן וביציבותן הרגשית. כשאנשים לא מסכימים איתך כאישה, הם עוברים בקלות רבה יותר לכינויים כמו מכוערת, טיפשה או לא יציבה, ולעתים קרובות מתווספות גם כל מיני רמיזות מיניות או רומנטיות או כינויים כמו מופקרת, מתוסכלת מינית, וכדומה. אתה בקושי רואה את זה עם מנהיגים גברים. אני חוששת שיש עדיין יש הרבה מקום לשיפור בכל הנוגע לשחרור נשים, אבל בעיקר בדרך שבה נשים בעמדות מפתח נתפשות בחברה שלנו."

לאנשים יש רושם שאני יהודיה

האם את מרוצה משיתוף הפעולה של הרשויות בהולנד עם CIDI?

"כן, באופן כללי הקשרים שלנו טובים ואנחנו יודעים איך להגיע לאנשים הנכונים. זה לא אומר בהכרח שמה שהיינו רוצים תמיד קורה, אבל הקשרים קיימים. במיוחד בתחום הפוליטי יש הרבה תשומת לב לישראל ולאנטישמיות."

כשהתחלת את התפקיד הזה אמרת (בראיון לעיתון Het Parool) שאין סיבה אמיתית שיושב-ראש CIDI יהיה יהודי, ושזה אולי אפילו יתרון.

האם את עדיין מרגישה כך אחרי שנה בתפקיד? איפה חשת שזה יתרון או חיסרון?

"אין ספק, לא רק יהודים מזדהים עם מה שקרה בישראל ואנטישמיות היא לא רק בעיה של היהודים. למרות שלאנשים רבים יש הרושם שאני יהודיה בגלל השם הפרטי שלי, זה בעצם אף פעם לא נושא לשיחה.

באופן אישי, אני חושבת שטוב להראות שיש הבנה גם בקרב לא-יהודים למציאות (הגיאופוליטית) של ישראל, ולחששות לגבי גורלם של החטופים. באותה המידה, אנטישמיות היא בעיה חברתית שצריכה להדאיג את כולנו. בכל מקרה, השונאים קוראים לכולנו ציונים, אז השאר כבר לא משנה ."

ברשימת האויבים של משרד החוץ האיראני

האם חווית פחד או איומים מאז כניסתך לתפקיד?

"למרבה הצער, זה משהו שאנחנו אכן חווים. באביב 2023 משרד החוץ האיראני פרסם את רשימה שמות מי שהם מגדירים אויבים וגם אני ברשימה הזו. זה אמנם לא איום ישיר אבל בהחלט מפחיד. מאז השבעה באוקטובר, חווינו איומים מרובים. למרבה הצער, זו המציאות המוזרה והעצובה שאנו צריכים להתמודד איתה."

מהן התוכניות והאתגרים המרכזיים שאת רואה בשנה הקרובה?

"אני רואה שקשה לאנשים להבין שלארגון CIDI יש שני תפקידים – אחד שעוסק באנטישמיות בהולנד ואחד שמתמקד בהסברה על ישראל. התפקיד הכפול הזה מבלבל אנשים ומשמש גם ככלי לנגח אותנו ולעשות לנו דה-לגיטימציה. לכן אני חושבת שאחת המשימות המרכזיות שלנו תהיה להפריד טוב יותר בין שני הענפים של CIDI. אני עדיין בודקת באיזו דרך נבצע את זה.

השנה היא גם שנת היובל שלנו (50 שנה), אז אני מקווה לארגן אירוע גדול וליצור בסיס חדש לשנים הקרובות."

תמיד יש מקום להכיר עוד ישראלים

האם את מרוצה מהתדמית של CIDI עבור הולנדים ועבור יהודים וישראלים?

"ארגון CIDI קיים כבר 50 שנה ולכן צבר ידע וניסיון עצומים. הארגון הוא מוסד ידוע ונלקח ברצינות על ידי פוליטיקאים ועל ידי התקשורת. כמובן שתמיד יש אנשים שלא מסכימים איתנו ורוצים לפגוע באמינות שלנו. הם נוטים להתייחס אלינו במונחים של שחור ולבן, בלי שום ניואנסים. למרבה הצער, זה משפיע על האופן שבו אנשים רואים אותנו ומשפיע על התדמית שלנו.

זה מאוד מצער אותי, שכן לעתים קרובות אין לנטיה הזו שום קשר לעמדות שלנו בפועל. אני חושבת שאנשים מכירים אותנו טוב יותר בתוך הקהילה היהודית. בקרב הישראלים כאן בהולנד, אני חושבת שעדיין יש לאן להתקדם במה שקשור לתדמית שלנו. הרבה אנשים שמכירים את CIDI לא מודעים לכל מה שאנחנו עושים, זו בהחלט יש לנו כאן עבודה לעשות."

יש לך קשר אישי עם ישראלים המתגוררים בהולנד?

"בטח, אני מכירה הרבה ישראלים שחיים בהולנד. אבל תמיד יש מקום לעוד! זה לא תמיד פשוט כי גם אחרי כמה וכמה שיעורים באולפן, העברית שלי עדיין בינונית."

אנחנו צריכים את התמיכה שלכם

יש לך מסר או בקשה לישראלים, ואולי במיוחד לנשים ישראליות, המתגוררות בהולנד?

"בתקופה הזו, אני מקווה במיוחד שהישראלים כאן בהולנד ימשיכו להרגיש בטוחים ורצויים. מה שאנחנו רואים ושומעים ברחובות בתקופה הנוכחית הוא ממש חסר תקדים. אבל חשוב לזכור שיש רוב דומם גדול מאוד בהולנד שעדיין באמת רואה את הניואנסים ולא מגנה את ישראל מיד. אתם חלק מהחברה ההולנדית ואני מקווה שכל אחד מהישראלים כאן מרגיש זאת גם בסביבה שלו.

אני מזמינה את כולכן וכולכם ליצור קשר עם CIDI. כדי להכיר אותנו טוב יותר, אבל גם כשיש משהו שאנחנו יכולים לעזור בו. אנחנו גם צריכים את התמיכה שלכם!

לנשים ישראליות: בחודשים האחרונים ראיתי הרבה יוזמות נהדרות של נשים ישראליות חזקות ואקטיביסטיות כאן בהולנד. למשל פרויקט הספרים של בני הערובה ופרויקט שולחן השבת שנשים ארגנו במקומות שונים בהולנד. ראיתי נשים ישראליות רבות שנתנו הכול כדי לעורר תשומת הלב לנושא החטופים.

אז המסר שלי הוא: המשכנה כך! אתן נכס ענק במאבק!"