אם השתתפתם באחת מההפגנות הרבות בהולנד מאז השבעה באוקטובר, יש סיכוי טוב שהבחנתם באישה האוחזת בשני דגלים. האחד דגל ישראל והשני דגל היסטורי של איראן, עם אריה ושמש. זוהי יסמין, אשר נולדה באיראן והיגרה לכאן לפני 25 שנה. ביקשנו לראיין אותה ולשמוע את סיפורה. היא נענתה בשמחה.
כבר בחודש הראשון להפגנות אי אפשר היה לפספס אותה. היא הגיעה בקביעות לכל ההפגנות ולרבים מהמיצגים בנושא החטופים. צועדת זקופה ואוחזת בשני דגלים ממש לא קטנים. למי שמתעניין היא מסבירה בחיוך, אך בקול בוטח: "שימו לב שזה לא הדגל של איראן המוסלמית. לא הדגל הנוקשה והדתי. זהו הדגל שלנו האיראנים הטובים. דגל האריה והשמש". היא כאן כדי להביע את התמיכה שלה בישראל וביהודים, וטוענת שהיא מייצגת לא רק איראנים גולים כמוה – אלא כמעט את כל האיראנים החיים באיראן ואינם יכולים להביע את דעתם האמיתית.
מטהראן לאירופה
יסמין נולדה בטהראן בשנת 1982. היא לא חוותה אישית את תקופת שלטון השאח, שאותו היא מעריצה. "לצערי נולדתי כמוסלמית", היא אומרת "במדינה שבה כל כך הרבה דברים היו אסורים. אני זוכרת שהיינו חייבות ללבוש כיסוי ראש כבר בגיל שבע". כמו משפחות רבות באיראן, משפחתה של יסמין הייתה חילונית והיא קיבלה חינוך חילוני. "הייתי ילדה מרדנית. שמתי לק על הציפורניים והרבה פעמים אמא שלי הייתה צריכה להגיע לבית הספר ולשמוע על הבעיות שאני עושה".
בגיל 14 ברחה המשפחה והם הגיעו כפליטים לאירופה. "אני זוכרת את יום הבריחה. לא רציתי לעזוב את החברות שלי, את החדר שלי. לקחתי רק כמה תמונות וכמה דברים קטנים ועזבנו. זו הייתה תקופה של פחד והרבה חששות. ארץ חדשה, שפה חדשה. חיכינו שנים רבות לכל המסמכים וכל האישורים אך בסוף הכל הסתדר. רק בגיל 26, לפני 15 שנה החיים התייצבו מעט ויסמין עברה לאמסטרדם, בה היא חיה עד היום. יש לה עדיין חברים רבים באיראן והיא מתעדכנת ונמצאת בקשר יומיומי באמצעות האינטרנט.
געגועים לשאח
באיראן לא היו ספרים על העבר ולא היתה גישה לאינטרט. יסמין זוכרת שהיתה מחפשת כבר אז חומר (שהיה אסור) על תקופת השאח, שעליה רק שמעה. "השאח ואישתו הם הגיבורים שלי", היא אומרת "בכל שנה אני נוסעת למצריים לעלות לרגל לקבר של השאח, עם איראנים רבים נוספים. השאח ואביו בנו את איראן ונלחמו עבור איראן. זוהי איראן שהיא היתה רוצה לחיות בה – מדינה חילונית עם עבר מפואר ועם קשר חם לישראל וליהודים, ולכל מדינות העולם.
לדעתה היא ממש לא היחידה שרואה כך את הדברים. "98% מהאיראנים חושבים כמוני. רק שאינם יכולים להביע את דעתם. הבחירות באיראן הן הצגה אחת גדולה. כל יום התמיכה במשטר נשחקת. רק באמצעות אלימות רבה המשטר מצליח להשתלט על ההפגנות. אלפי אנשים הפכו עיוורים ואלפים רבים נפצעו ונהרגו. יש עינויים, ותליות בכיכר העיר של צעירים שמפגינים".
יסמין מארגנת הפגנות רבות בעצמה בהולנד, ונמצאת בקשר עם קבוצות נוספות באירופה. היא עצמה עומדת בראש קבוצה של איראנים רבים אשר מפגינים ביחד. בשנה שעברה הם הפגינו עם אלפי משתתפים מול בית הדין הבן-לאומי בהאג.
ישראל ואיראן – שני עמים עתיקים עם אויב משותף
יסמין לא ממש זוכרת איך זה התחיל, אבל כבר כילדה היא הרגישה קירבה ליהודים ולישראל והם עוררו את סקרנותה. "היו לנו קרובי משפחה רחוקים שהיו יהודים, והייתי שומעת לפעמים את השפה – וזה עניין אותי. רציתי ללמוד עברית ולדעת יותר על היהודים ועל ישראל. לשני העמים האלה היסטוריה עתיקה מאד. בתקופת השאח היה לאיראן קשר טוב מאד עם ישראל והיהודים חיו בה בכבוד. לעם האיראני ולישראלים יש אויב משותף – האיסלאם הקיצוני. איראן של האייתולות, חיזבאללה וחמאס – הם האויבים שלנו, ולכן אני מפגינה איתכם.
כשאני צועדת עם שני הדגלים בהפגנות אני רוצה לאמר שאני, ואיראנים אחרים רבים מאד, מתנגדים לכך שאיראן תומכת בכסף (שהיא לוקחת מהעם האיראני בניגוד לרצונו) בטרור הפלסטיני נגד ישראל.
חשוב לה מאד להדגיש שהיא ואיראנים רבים מאד עומדים מאחורי ישראל ותומכים בה. "בהתחלה כשהופעתי עם הדגלים בהפגנות, היו ישראלים רבים שהתרגזו עלי, כי חשבו שאני עומדת עם דגל ערבי. עד שהסברתי להם שזהו הדגל האמיתי של איראן – של פרס. הייתי רוצה שיותר ישראלים יכירו את ההיסטוריה האמיתית של איראן ואת המשותף לשני העמים. למשל את המלך סירוס (Syrus) הגדול, שלפני אלפי שנים עזר ליהודים לבנות את המקדש. שישראלים יבינו את ההבדל בין איראן האמיתית והמשטר המוסלמי שהשתלט עליה."
ביחד בכיכר הדאם ובכיכר המוזאונים
יסמין שמעה לראשונה על אירועי השבעה באוקטובר מחברים איראנים שחיים בישראל. היא דאגה מאד לחברים בישראל ולבנים שלהם שמשרתים בצבא ועקבה אחרי החדשות.
כששמעה העל למיצג הנעליים בכיכר הדאם הגיעה מתוך חיבור אמיתי וסקרנות לראות מה עושים שם. "המיצג היה מאד מרשים והתחלתי לדבר עם הנשים הישראליות שהיו שם. בשלב מסוים הגיעו כמה צעירים תומכי פלסטין ונכנסנו איתם לוויכוח. כך נוצר הקשר הראשון שלי עם הנשים הישראליות. הן סיפרו לי על אירוע הקרוב בכיכר המוזאונים שתוכנן לשבת וחשבתי שזה יום מתאים לבוא ולצעוד עם שני הדגלים. היה לי תמיד גם דגל ישראל בבית והיה לי חשוב לצעוד עם שני הדגלים ביחד. לאחר מכן ארגנו גם הפגנות ביחד. אחד האירועים המרגשים ביותר היתה הצעדה בחנוכה שהיתה גם היא מוצלחת מאד."
היו לה תמיד חברים ישראלים ממוצא איראני בישראל אך לא היו לה חברים ישראלים בהולנד. בעקבות ההפגנות בחודשים האחרונים נוצרו קשרים רבים והיא שומרת על קשר עם מספר ישראלים, שהיא בהחלט יכולה לכנות חברים. במדיה החברתית יש לה הרבה קשרים ושיחות עם ישראלים ועוקבים ישראלים רבים באינסטגרם.
האם היא לא מפחדת לצעוד כך? לצאת בגלוי נגד משטר האייתולות ולהפגין למען ישראל? "אני לא מפחדת" היא אומרת "אם אתה מפחד לא תשיג כלום ולא תביא לשינוי. האיראנים באיראן פוחדים כבר 45 שנים".
אם אתם רוצים להכיר את יסמין ואת פועלה – היא תשמח אם תכתבו לה, או תעקבו אחריה באינסטגרם IranProtestHolland.
ואם אתם רואים אותה בהפגנות – תגידו שלום!
