טיים איז מאני: מה הקשר שבין אבקה לכסף ומסיבה נוצצת?

לא יודע מתי שמעתי לראשונה על האבקה הזו, אבל זה מיד משך את תשומת ליבי.

רחל טלשיר נהפכה לסוג של סמכות בכל מה שקשור למזון בריא לאחר שחלתה בסרטן ממנו הבריאה בעזרת שינויים בתזונה. לאחרונה היא פרסמה פוסט שהזכיר לי את אותה אבקה וגרם לי להתעניין בו.
אבקה זו, מכילה (לפי יוצריה) את כל הרכיבים התזונתיים שהגוף צריך למשך יום שלם. פשוט מערבבים עם מים ושותים במהלך היום. בהתחלה כשחשבתי על זה במונחים של תזונה, נראה לי הזוי לגמרי שאבקה מסונטזת שאפילו באתר של החברה לא כתוב ממה היא עשויה יכולה להיות תחליף למזון טרי. ואז כשראיתי את האתר הבנתי שבכלל מדובר פה על משהו אחר לגמרי… מדובר על זמן וכסף… טיים איז מאני… אונלי אין אמריקה… רק באמריקה מישהו יכול להמציא 'פתרון' יותר זול שגם חוסך את זמן ההכנה של הדבר 'המיותר' הזה שנקרא אוכל… בזמן ובכסף "הנחסך" אפשר ורצוי כמובן (לפי הסרטון הקצר באתר של החברה) ללכת לחדר כושר או לאיזה מסיבה נוצצת.

בקשר לזמן ולכסף… באיזשהו שלב הבנתי שזמן וכסף הם בעצם המצאה של הבנאדם. כמובן שגם בטבע יש מחזוריות ויש שיווי משקל של קבלה ונתינה אבל בטבע מדובר בדברים שבאמת אפשר לראות ולחוש בעוד שזמן וכסף קיימים באמת רק בראש של הבנאדם.

בקשר לאבקה ההיא… אחד הדברים הראשונים שהאבקה הזכירה לי זה את הסצינה מהסרט הראשון של המטריקס, בו יושבים ניאו הגיבור וחבריו החדשים סביב השולחן ואוכלים דייסה חסרת טעם בחוסר חשק מובהק ומדברים על חוסר הטעם של הדייסה, כשאחד מהם לבסוף פוסק שזה פשוט נותן לגוף את כל הויטמינים והמינראלים שהגוף צריך.

איפה הדייסה חסרת הטעם הזאת ואיפה סלט ירקות עם לימון ושמן זית…

לאחרונה לקחתי לעצמי שבוע שבו ארוחת הבוקר שלי מורכבת משייקים ירוקים… בהתחלה יש הרגשת רעב שצריך לספק… אחרי כמה ימים הגוף מתרגל ומפסיק לדרוש את הארוחה שהיה מורגל בה… ככה אנחנו… מתרגלים מהר למציאות חדשה… מה ההבדל בין השייק שלי לאותה אבקה? היות ועוד לא ניסיתי אותה אז אין לי באמת אפשרות להשוות אבל היות ואני לא באמת מעוניין באוכל מסונטז אז כנראה שגם לא יהיה לי בעתיד הקרוב לפחות אפשרות להשוות…

מעניין כמה אותה אבקה מסונטזת תתפוס כמוצר צריכה …? באופן אישי אני מאד מקווה שלא נגיע כחברה למצב שהאוכל שלנו שהוא למעשה הדבר שממנו אנחנו בונים את התאים בגופנו יהפוך לעוד משהו שמוותרים עליו כי הוא תופס יותר מדי זמן ועולה יותר מדי כסף.

לקריאת הפוסט של רחל טלשיר

 

 

 

קים קלר

עשר שנים בהולנד, נשוי לנטלי ואבא לליאון ויונה.
אם שואלים את סבא שלי מה אני עושה הוא תמיד אומר "לופט גשפטן" שזה ביידיש עסקי אוויר ואכן עסקתי בהרבה דברים בעשר שנים האחרונות אבל בעיקר הייתי ועודני איש מכירות.
"החיים הם מה שקורה לך כשאתה עסוק בלתכנן תכניות" אמר ג'ון לנון וצדק.
אז אני משתדל גם קצת לחיות בין הלתכנן תכניות ואוהב להתבונן ולנסות להבין מה ולמה.

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.