איכות הסביבה  – שיתוף פעולה ישראלי-הולנדי

 

"One of the first conditions of happiness is that the link between man and nature shall not be broken".
—Leo Tolstoy

 

איזו מדינה ״ירוקה״ יותר? הולנד או ישראל? מעצמת ההייטק שממציאה פטנטים או ארץ טורבינות הרוח ופחי המיחזור? לא צריך לבחור מנצח. איכות הסביבה הוא תחום בו שיתוף פעולה בין מדינות הוא הניצחון של כולנו. 

היום, 5 ביוני, אנו מציינים את יום איכות הסביבה העולמי. יום שמטרתו העיקרית היא לשפר את עולמנו, להפוך אותו למקום בריא, משגשג ובטוח יותר למען הדורות הבאים. 

 

איך יודעים מי מובילה?

מדד איכות הסביבה (Environmental Performance Index ובקיצור EPI) בוחן ומכמת את פעילותן של 180 מדינות ביחס לאיכות הסביבה. הרעיון שעומד מאחורי מדד ה-EPI הוא יצירת כלי שמאפשר לאתר בקלות בעיות, להבחין במגמות, לזהות הצלחות וכישלונות, למצוא שיטות מוצלחות ולמקסם אותן. 

מדד ה-EPI נועד לשקף עד כמה המדינות מצליחות לעמוד במטרות ובמשימות שהציבו לעצמן בתחום. הוא פתוח לכלל הציבור ומעניק הכוונה ושיטות פעולה למנהיגים ומקבלי החלטות המעוניינים בשיפור איכות הסביבה במדינותיהם. 

הגורמים אשר מרכיבים את המדד הם זיהום אוויר איכות המים, מגוון ביולוגי, סביבה ימית, פליטת גזי חממה ועוד. 

מדד ה-EPI האחרון, פורסם בשנת 2020 והוא מבוסס על נתונים אשר נאספו ברובם בשנת 2018 ועל כן השפעת אירועים שהתרחשו לאחר מכן, כגון מגפת הקורונה, טרם מופיעה בו. במדד 2020 מדורגת הולנד במקום ה-11 ואילו ישראל מדורגת במקום ה-29. מכאן משתמע שכל שיתוף פעולה שיתקיים בין הולנד לישראל בתחומי איכות הסביבה יוכל לסייע לישראל להשתפר בתחום זה.

אולי יעניין אותך גם:

איך להפ(ר)יח חיים בבית – חלק ראשון
מתחת לבלטות של השכן ההולנדי
המדריך המלא לגנים ובתי ספר יסודיים בהולנד

 

זה בידיים שלנו

 

שיתוף פעולה ישראלי-הולנדי

הנספח הכלכלי בשגרירות ישראל בהאג, איתן קופרשטוך, אמר לפני כשנה כי תחום האנרגיה הינו תחום בו יש להולנדים יתרון יחסי. שיתוף פעולה עם חברות ישראליות בתחומים כמו יעילות אנרגטית, איסוף אנרגיה ושימור אנרגיה, יכול להיות מבורך.

בשנים האחרונות מקדמת הולנד מעבר ל'כלכלה מעגלית' בדגש על מיחזור ופיתוח מוצרים שהם ידידותיים לסביבה עם חתימה אנרגטית נמוכה. הממשלה מעודדת ומסבסדת אימוץ טכנולוגיות חקלאיות ששמות דגש על סביבה וקיימות, ויש כאן פוטנציאל אדיר לשיתוף פעולה ישראלי-הולנדי. חברות ישראליות המפתחות טכנולוגיות מתקדמות ובנות-קיימא יוכלו למצוא כר נרחב לפעילות.

ענף התעופה אף הוא יכול להוות תחום רלוונטי לשיתוף פעולה. להולנד יש נמלי תעופה גדולים (נמל התעופה סכיפהול שליד אמסטרדם הוא נמל התעופה הרביעי בגודלו באירופה) והולנד עושה מאמץ לאמץ כל טכנולוגיה שתביא להפחתת פליטת הפחמן בשדות התעופה של המדינה. יש לא מעט חברות ישראליות בתחום זה וגם כאן מרחב ההזדמנויות הוא רב.

כפועל יוצא של המעבר ל'כלכלה מעגלית' הולנד עושה מאמץ להקטין את כמויות האשפה לאדם, תוך הגדלת האפקטיביות בשימוש בחומרים והקטנת השימוש בחומרים שאינם ניתנים למיחזור, וכמובן הקטנת פליטת גזי חממה. ממשלת הולנד מקצה משאבים רבים למימון המעבר לכלכלה מעגלית והמימון נגיש ליזמים, למפעלים ועסקים אשר חייבים לעבור לכלכלה מעגלית ולכל גורם אחר אשר יבצע פעילות בתחום.

מר קופרשטוך הוסיף ואמר כי כמעט ואין תחום בחיי היום-יום אשר לא יושפע מהמעבר לכלכלה מעגלית – מזון, ביגוד, תחבורה, רפואה, מגורים, תרבות הפנאי. זה בדיוק המקום שבו יכולות חברות ישראליות, המפתחות מזה שנים טכנולוגיות אשר קשורות לכלכלה מעגלית, להיכנס לתמונה. מדובר על חברות המפתחות טכנולוגיות הפרדה של חומרים משומשים, טכנולוגיות לייצור חומרים ומוצרים בני-קיימא, שימוש חוזר במים, מזון ממקורות בני-קיימא, חקלאות מדייקת ועוד.

המרכז לחדשנות ישראל-הולנד

הזדמנות מעניינת נוספת ליצירת שיתופי פעולה בין גופים ישראליים להולנדיים, בין היתר בתחום איכות הסביבה, היא באמצעות המרכז לחדשנות ישראל-הולנד (IDIC). נספחת החדשנות במחלקה הכלכלית בשגרירות הולנד בישראל, ד"ר רחלי קרייסברג, הקימה את המרכז אשר הושק בישראל בסוף שנת 2016.

מטרת המרכז היא לפתח, לשמר ולהעצים שיתופי פעולה חדשניים במחקר ופיתוח בין ארגונים הולנדיים וישראליים הן מהמגזר הציבורי והן מהמגזר הפרטי. התחומים לשיתופי הפעולה מגוונים, וכוללים היי-טק, אגרי-טק ומזון, מדעי החיים, בריאות וסייבר. כמובן שנושאים הקשורים לאיכות הסביבה רלוונטיים בכל אחת מהקטגוריות.

ממשלת הולנד גיבשה 25 משימות שמטרתן התמודדות עם אתגרים חברתיים. משימות אלה מתמקדות בהבטחת תוחלת חיים ארוכה ובריאה יותר. משימות של אספקה מספקת של מים נקיים ומזון, הפחתת פליטת גזי חממה, אנרגיה בת קיימא בעלות סבירה. באופן כללי ההולנדים שואפים ליצור מדינה בטוחה ובטיחותית לחיות ולעבוד בה. מדובר ביעדים שאפתניים המאתגרים יזמים ומדענים לפתח פתרונות חלוציים ולתרום לתחרותיות של הולנד. מאז 2011, יזמים, ומדענים יחד עם ממשלת הולנד שילבו כוחות, ופועלים בתשעה מגזרים מובילים במאמץ לחזק את הכלכלה. נראה כי לכל המעורבים בדבר יש עניין כי שותפות זו תימשך.

על מנת להבטיח שניתן יהיה ליישם חידושים ולהביאם לשלבים של הפצה, עשויה ממשלת הולנד במידת הצורך להוות גם לקוחה משיקה במיזמים בתחומים אלו. על ידי שילוב אתגרי שוק, יזמים חדשניים ואזורים שונים, תיושם המדיניות באופן נרחב יותר עם סיכוי גדול יותר להצלחה. באתר האינטרנט של IDIC ניתן למצוא הצעות רבות לשיתופי פעולה עם גופים ישראליים וביניהם פרויקטים רבים בתחום איכות הסביבה. כל המעוניינים בשיתוף פעולה שכזה מוזמנים לבחון את ההצעות באתר.

 

"The environment is where we all meet; where we all have a mutual interest; it is the one thing all of us share"

–Lady Bird Johnson

 

 

לכל הכתבות של שירית

שמי שירית קפלן, נשואה ליניר ואמא לארבעה. אחרי שנים של מגורים בתל אביב, ועבודה כעו"ד בחברות המובילות במשק הישראלי עברנו לגור בגליל. גרנו מעל 10 שנים בכפר ורדים ולאחרונה עברנו להולנד. אני חדשה בהולנד בכלל ובהופדורפ בפרט, נהנית לטייל ולהכיר את הסביבה הקרובה והרחוקה, אוהבת לבשל ולאפות וכרגע עוסקת בעיקר בהתאקלמות וגיבוש משפחתי.

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.