המדריך המלא לגנים ובתי ספר יסודיים בהולנד

השוני בין  מערכת החינוך ההולנדית והישראלית הוא רב והגיע הזמן לעשות קצת סדר, בסדר? איזה סוגי גנים ובתי ספר יש בהולנד? איך עובדת שיטת ה"לוטו" לבתי הספר? מה חשוב לדעת כאשר הילד שלנו נכנס לכיתה (קבוצה) 8? איזה שאלות כדאי לשאול שבאים לבחור בית ספר יסודי? כל התשובות לשאלותיכם נמצאות ממש פה, אז בואו נצלול פנימה…

בואו נתחיל מההתחלה

בהולנד קיים חוק חינוך חובה מגיל 5 (בישראל גיל 3), אך רוב ההורים שולחים את ילדיהם לבית הספר היסודי כבר בגיל 4. מגיל 3 חודשים ועד גיל 4 הילד/ה יכול ללכת לגן (kinderdagverblijf). הבחירה מתי לשלוח את הילד לגן משתנה ממשפחה למשפחה, חלק מהמשפחות ישלחו  את ילדיהם מיד לאחר חופשת הלידה (רוב ההולנדים נרשמים לגנים עוד לפני האולטרסאונד הראשון), היינו בגיל 3 חודשים. בישראל ברור להורה שהילד נמצא בגן במשך שישה ימים בשבוע ושימי הפעילות מסתיימים בשעות אחר הצהרים המוקדמות. אולם בהולנד המצב שונה. ברוב הגנים ניתן לבחור את כמות הימים בשבוע לפי בחירת ההורים, לפעמים ברמה של חצאי ימים (!).

במידה וההורים עובדים הם יקבלו סבסוד (החזר) מהמדינה (kinderopvangtoeslag) עבור התשלום החודשי לגן. כמה? זה כבר תלוי בהכנסה של ההורים ובכמות הימים שהם מעוניינים לשלוח את הילד לגן. אם רק אחד מהם עובד, ניתן לקבל סבסוד חלקי מהעירייה. אני ממליצה להסתכל באתרים השונים של הגנים, שם מצויינים מחירונים מפורטים ביותר. מגיל שנתיים ניתן להירשם לקדם-בית ספר (peuterspeelzaal/ voorschool), שלרוב מציע שלושה ימים בשבוע של רכישת השפה ההולנדית, כישורים חברתיים ומוטוריים.

חשוב לציין שישנם גני ילדים הפועלים בשיטות שונות ובעלי ייחודיות כמו גן מונטסורי, דו-לשוני, וולדורף וכו'. קחו את זה בחשבון בחיפוש אחר הגן המושלם עבורכם.

עד גיל 5 ניתן לבחור במקום בגן ב-au pair, מטפלת, משפחתון או בחינוך ביתי (עוד על חינוך ביתי בכתבה נפרדת).

שיטת הלוטינג – מה זה אומר?

בהולנד הילדים מתחילים את בית הספר היסודי בגיל 4 (אפשר להתחיל יום לאחר יום ההולדת, כן כן גם באמצע השנה!). אבל (ופה החלק הטריקי) כבר בגיל 3 בערים ספציפיות (למשל באמסטרדם), יש לבחור את בית הספר של ילדכם. לפי תאריך הלידה של ילדכם, תקבלו הביתה טופס ובו אתם מתבקשים לבחור את חמשת בתי הספר המועדפים עליכם באזור מגוריכם. אתם יכולים לבחור בית ספר מסויים שמרוחק יותר, אך תוכלו להתקבל אליו רק אם יהיה מקום. שיטה זו נקראת לוטינג (הגרלה), מאחר ואין מקום מובטח באופן מוחלט והכל תלוי במספר המקומות בפועל בבית הספר אל מול מספר הנרשמים.

 

חינוך חובה מגיל 5

 

מבנה בית הספר היסודי (basisschool)

בית הספר היסודי מחולק ל-3 חלקים:

  1. השכבה התחתונה (groep 1-2): הילדים נכנסים לקבוצה 1 כאשר הם מגיעים לגיל  4 (ניתן גם בגיל 5). שתי הקבוצות הללו מקבילות לטרום חובה וחובה או חטיבה צעירה הקיימות בישראל, אבל  נמצאות פיזית בבית הספר. הילדים מתמקדים בעיקר בכישורים חברתיים, מוטוריקה גסה ועדינה, עידוד עצמאות והכנה לקראת קריאה וכתיבה.
  2. השכבה האמצעית (groep 3-6): כיתה 3 מקבילה לכיתה א'. המעבר הוא משמעותי, הילדים יושבים ליד שולחן, מקבלים מטלות, יש מבחנים… בנוסף, בהרבה מקרים מדובר על מעבר לחלק אחר באותו מבנה בבית הספר. המשמעות מבחינת תכנים היא עצומה ולא לכולם זה קל. קחו זאת בחשבון.
  3. השכבה העליונה (groep 7-8): כיתה 8 מקבילה לכיתה ו' ובה כבר מתכוננים לעלייה לתיכון (כבר מגיעה לזה!).

על ההבדלים בין בתי הספר היסודיים בהולנד

בית ספר ציבורי מול בית ספר "מיוחד" (openbare v.s bijzondere): בית הספר הציבורי הינו לרוב חלק מרשת בתי ספר עצמאית שהוקמה על ידי ממשלת הולנד. אלו הם בתי ספר "ניטרליים" מבחינה דתית (לומדים על כל הדתות מבלי העדפה לדת מסויימת) ובניגוד לכל בתי הספר הציבוריים בישראל הכפופים למשרד החינוך, כאן כל בית ספר ציבורי כפוף לארגון העצמאי ולדריקטוריון שאליו הוא שייך, אך עדיין מחויב לחנך על פי ערכי הליבה שמשרד החינוך ההולנדי מכתיב. בית הספר הציבורי יכול לכלול שיטות פדגוגיות ופילוסופיות שונות.

לבית הספר המיוחד יש הנהלת בית ספר משלהם והם בעלי רקע דתי או פדגוגי ספציפי (קתולי, יהודי, מוסלמי וכו') או בעלי שיטת חינוך מיוחדת (שעליהם נדבר בהמשך). 98% מבתי הספר המיוחדים ממומנים על ידי הממשלה (בתי ספר פרטיים לחלוטין מאוד נדירים בהולנד). כדאי לדעת שרוב בתי הספר יגבו מכם ההורים בין 100 יורו ל600 יורו בשנה עבור תשלום לטיולים, תכניות העשרה, גינת ירק וכו' (ouderbijdrage).

שיטות חינוך פופלאריות בהולנד

  • מונטסורי (montessori): שיטת החינוך הזו מאוד נפוצה בהולנד, אולי בגלל שד"ר מריה מונטסרי חיה פה חלק מחייה. השיטה מתמקדת בעיקר בעידוד עצמאות וסקרנות, חופש בתוך גבולות וכבוד לטבע, לאחרים ולעצמנו. לרוב ישנם שלושה שכבות גילאיות באותה הקבוצה בגלל שתי סיבות מרכזיות: האחת היא האמונה שילדים בוגרים יכולים לסייע לקטנים יותר והילדים הקטנים יכולים לצפות בבוגרים. השנייה היא שקצב ההתפתחות של כל ילד שונה ולא בהכרח נתון לשכבת הגיל בלבד.
  • Jenaplan: בבתי ספר אלו לקהילה יש משמעות גדולה, אבל גם על עצמאות, ועבודה חוקרת עצמאית. גם הם משלבים שלוש שכבות גילאיות באותה קבוצה. הילדים לומדים על אנשים, מדינות ותרבויות שונות. יש דגש רב על דיונים והתלמידים לרוב ישבו במעגל.
  • Dalton: שיטת חינוך זו דוגלת בכך שכל ילד יכול לתכנן את המטרות שלו ועבודה בקבוצות סביב נושא מסויים. יש דגש על יחס אישי ומותאם לכל ילד כדי לענות על צרכיו של כל תלמיד. בניגוד למונטסורי, יש שכבת גיל אחת בכל קבוצה.
  • Waldorf (גם נקרא steiner או  vrije school): בבתי ספר אלו יש דגש גדול על לימוד בעזרת הטבע ולמורים יש כמות מינימלית של חומרי לימוד ולרוב משתמשים בשירים, סיפורים, אמנות, מוזיקה ותיאטרון. ילדים יצירתיים יהנו משיטה זו מאוד. שיטת חינוך זו גדלה במהירות בהשוואה לשיטות האחרות.

מילה על בתי ספר בינלאומיים

בתי ספר אלו שכיחים מאוד בערים הגדולות בהן קיימות קהילות מהגרים (זמניים או קבועים) כמו האג, אמסטרדם, איינדהובן ועוד. יש לשים לב שבתי הספר הבינלאומיים לא עוקבים אחר תוכנית הלימודים ההולנדית,

אלא פועלים לפי IB (International Baccalaureate) או IPC (International Primary Curriculum). אלו תוכניות נפרדות המיישרות קו עם כל בתי הספר הבינלאומיים בעולם. לפיהם כאשר הילד יסיים בית ספר בגיל 18, הוא יוכל להתקבל לכל אוניברסיטה שירצה (על פי ציוניו כמובן).

בניגוד לחלוקה בין התיכונים בהולנד, בבתי ספר בינלאומיים ישנו סוג תיכון אחד שבו כולם לומדים לאחר בית הספר היסודי. הלימודים מתקיימים באנגלית, והולנדית לרב כשפה נוספת. שכר הלימוד בבתי הספר שונה לחלוטין ונע בין 4,000 יורו ל-20,000 יורו בשנה.

**קיימים גם בתי ספר דו לשוניים בהם הילדים ילמדו 70 אחוז מהתכנים בהולנדית ו 30 אחוז באנגלית (המקסימום הוא 50% לימוד באנגלית). בניגוד לבתי ספר בינלאומיים, אלו בתי ספר הולנדים לכל דבר, כל המבחנים בהולנדית, ולעיתים הם אף דורשים שאחד ההורים ידע לדבר הולנדית שוטפת.

**ילדים שהגיעו להולנד בגילאים 6-12 ולא מדברים את השפה ההולנדית יכולים להיכנס ל"כיתת שפה" (taalklas), כיתה המתמקדת בשפה והתרבות ההולנדית. המטרה היא להיכנס לאחר שנה לבית ספר מקומי הולנדי או דו-לשוני. ילדים קטנים מגיל 6 יכולים ישירות להיכנס לבית ספר הולנדי, כיוון שהם יכולים עדיין לקלוט שפה חדשה יחסית בקלות. ילדים גדולים מגיל 12 יכולים להיכנס לכיתת גישור (אורכת גם היא שנה). ניתן להירשם לכיתה זו דרך בית הספר שבחרתם והם יארגנו את התהליך.

 

אבהיר כי מכל בית ספר יסודי ניתן להגיע לכל תיכון, ואין בבחירה ספציפית בבית הספר משיטה מסוימת בכדי "לעצור״ או למנוע מילדכם המשך לימודים תיכוניים בכל תחום (בהתאם לרמתו כמובן).

 

 

עוד כמה דברים שכדאי לכם לדעת לפני שאתם קופצים להירשם!

ימי עיון למורים (studie dag)

מכירים את זה שמורים בארץ הולכים להשתלמות על חשבונם ובזמנם הפנוי? לא כאן. כאן זה על חשבון הזמן שלכם כי הילדים ביום חופשי בבית… יכולים להתקיים בין 4 ל-10 ימים כאלה בשנת לימודים, לעיתים אם יתמזל מזלכם ״ידביקו״ אותם לחופשה מתוכננת מראש, או לימי חג נוצרי, אך לפעמים זה יהיה פשוט באמצע השבוע. לוח השנה של כל בית ספר בדר״כ מפורסם באתר שלו, מומלץ להוריד את כל התאריכים ליומן ולהישאר מעודכנים כל הזמן על מנת לא להיתקע יום קודם עם ההבנה שאתם צריכים לצאת לעבודה, והילד לא הולך לבית ספר למחרת.

חובת נוכחות (leerplichtwet)

מגיל 5 ועד גיל 18 (במקרים מסויימים 16, תלוי בסוג התיכון אליו הילד הולך) יש חובת נוכחות בבית הספר. ההולנדים מאוד נוקשים ולרוב לא מאשרים חופשה מעבר לחופשות בית הספר המוגדרות. זה אומר שאי אפשר להחליט על דעת עצמנו שבא לנו לקחת את הילדה לחודש לביקור אצל סבא וסבתא, אלא אם כן זה חלק מחופשת הקיץ של בית הספר.

יום היעדרות ניתן רק באישור מיוחד מבית הספר בעקבות מקרה חירום או אם אתם מוכיחים שמקום העבודה שלכם לא מאפשר לכם לקבל חופש באותם זמנים של חופשת בית הספר, לכן מומלץ לבקש מספיק זמן לפני המועד המבוקש.

בכל מקרה, במהלך השנה יש חופשות מוגדרות לפי אזורים, (הולנד בכוונה דאגה שלא כל הילדים יהיו באותם התאריכים בחופשה כדי ששוק העבודה ימשיך לתפקד כמו שצריך) בערך כל שישה שבועות יש שבוע חופש, וחופשת הקיץ הינה בת שישה שבועות. הורים שעובדים יכולים לשלוח את ילדיהם לצהרון (BSO), אלו ארגונים שפועלים כל יום במהלך כל החופשות ובכל הימים שבית הספר סגור.

שעות בית הספר- הילדים מתחילים ללמוד לרוב בשעה 8:30 ומסיימים ב-15:00. יש כאלה שלומדים רצוף, יש שלומדים מפוצל עם ארוחה בבית הספר, ויש שלומדים מפוצל עם ארוחה בבית… מוזר? כן. בנוסף, ימי רביעי לרוב מסתיימים בשעה 12:30 ונהוג לקיים באותו יום (לאחר בית הספר) פעילויות כגון: חגיגות יום הולדת, חוגים וספורט. מקובל שההורים (או הורה בודד) עובדים באותו יום חצי יום כדי לבלות זמן עם ילדיהם, אך אם זה לא מתאפשר, בית הספר מחוייב להציע פתרון של תכנית אחרי הלימודים.

כיתת מחוננים (plus klas)

פעמיים בשנה הילדים ניגשים למבחני cito, מבחן הבוחן יכולות מתמטיות, שפה, איות והבנת הנקרא. ילדים שמקבלים ציון מאוד גבוה במבחן יכולים לקבל הפניה למבחן IQ (יש לקחת בחשבון שילדים מחוננים גם יכולים לקבל ציון נמוך במבחן CITO ולכן חשוב להיות ערניים לכך).

ילדים שיש להם IQ מעל 130, ועברו ראיון יכולים להכנס לכיתת מחוננים (ייתכן שתהליך הקבלה לכיתות אלו משתנה בין בתי ספר). יש כיתות "סגורות" שלא מתערבבות עם שאר הילדים, בשונה מימי שליפה או תכניות העשרה שאנו מכירים בישראל, יש כיתות מחוננים שנפגשות למשך 3 שעות בשבוע, או רק לשעה פעם בשבועיים.

ישנם בתי ספר בהם קיימת כיתת פלוס לילדים מצטיינים (מבחינת הישגים בלימודים) לצד תוכנית מחוננים המחייבת מבחן IQ לצורך הצטרפות. נושא זה משתנה בין בתי ספר וכדאי לשאול בעת ההרשמה אם אתם חושבים שילדכם מחונן/ מצטיין (כתבה מפורטת על ילדים מחוננים תגיע בהמשך!).

צהרונים (BSO/TSO/VSO)

בהולנד תוכלו למצוא שלושה סוגי מסגרות לילדים עד גיל 12 הנועדות לילדים להורים עובדים. VSO (Voorschoolse opvang) זו מסגרת לילדים לפני תחילת יום הלימודים בבית הספר (להורים שמתחילים לעבוד מוקדם).

NSO (Naschoolse opvang) היא מסגרת הנועדה לילדים בין גיל 4 ל- 12 שלא יכולים ללכת הביתה לאחר בית הספר (כמו צהרון) ולרוב כוללת אוכל ושתייה ולעיתים גם תכניות העשרה כמו שחייה. על שתי סוגי המסגרות הללו ניתן לקבל סבסוד מרשות המיסים במידה וההורים עובדים.

TSO (Tussenschoolse opvang- היא מסגרת שדואגת לילדים במהלך ארוחת הצהריים בבית הספר. השירות הזה לרוב לא מסובסד על ידי המדינה.

 

נסו למצוא מה עובד עבורכם

 

מה כדאי לשאול כאשר באים לראות בית ספר?

לפני שאתם מחליטים איזה סוג גן או בית ספר יסודי, כדאי לשאול את עצמכם מה הכי חשוב לכם בבתי הספר של ילדכם. היחס והשיטה של המורים, האווירה בכיתה, שימוש באמנויות, מספר הילדים בכיתה, הם רק חלק קטן משאלות שכדאי להכין מראש ולהבין מה התשובות להן אתם מצפים לפני שאתם הולכים לימים פתוחים.

הנה כמה נקודות למחשבה שכדאי להתייחס אליהם בזמן (או לפני) שאתם מבקרים בבית ספר:

  • האם יש פילוסופיה ייחודית לבית הספר?
  • האם ביה"ס דתי? איך זה בא לידי ביטוי?
  • כמה מורים יש לילד שלי כאשר הוא מתחיל? (נפוץ שיהיו 2 מורים לקבוצה).
  • כמה זמן יש להפסקת צהריים? האם הם אוכלים תחת השגחה בכיתה או במקום אחר?
  • כיצד אתם מתייחסים לבקשת חופשה בעקבות חגים דתיים (פסח לדוגמא)?
  • מה הנוהל במידה ויש בעיה כלשהי בבית הספר עם הילד?
  • אם רלוונטי – איך בית הספר מתייחס לילדים עם צרכים מיוחדים/ילדים מחוננים?
  • כמה זמן משחק יש מחוץ לכיתה?
  • האם בית הספר מספק איזשהו שירות אחרי בית הספר? עם איזה צהרונים הם עובדים? האם יש לבית הספר שיעורי העשרה כמו דרמה או מוזיקה?
  • כיצד בא לידי ביטוי מעורבות ההורים בבית הספר?
  • האם ניתן לראות את סקר שביעות הרצון של בית הספר?
  • כמה ואילו סוגים של טיולי העשרה יש בבית הספר?
  • כמה עולה התרומה השנתית? האם יש עלויות נוספות?
  • כיצד בית הספר מסייע לילד לפתח חיי חברה?
  • מהי עמדת בית הספר בנוגע לבריונות ומהו הנוהל במקרה ויש מקרה כזה?
  • מהי גישת בית הספר בנוגע למבחנים?

אלה כמה שאלות לדוגמא, אך הן בהחלט קווים מנחים שיכולים לגרום לכם לחשוב לפני ביקור התרשמות.

באופן כללי, כנראה שהולנד עושה משהו טוב במערכת החינוך, כיוון שהיא נחשבת למדינה השלישית הכי מחונכת בעולם. הולנד ממוקמת גבוה מאוד בדירוג איכות החינוך.

אז שיהיה לכולם בהצלחה!

 

 

 

שמי ליהי אנגלסמן (כן, יש לי שם משפחה הולנדי כי ההורים של בעלי עלו מהולנד לישראל לפני שנים רבות), בעלת עסק בשם Beyond IQ המתמקד בייעוץ והדרכה לילדים מחוננים בינלאומיים והוריהם. חובבת יוגה מושבעת שמאמינה שאם כולנו נתרגל באופן קבוע נהיה מרחק נגיעה משלום עולמי.
התשוקה שלי לעבוד בחינוך התחילה כשהייתי בכיתה י' (אותו הגיל שבו הכרתי את בעלי(!)), כשנכנסתי לעולם המופלא שנקרא צופים. שם הבנתי כמה שליחות ומשמעות יש בעשייה חינוכית ומיד הבנתי שהמסלול ברור. לאחר שנת שירות, שלוש שנים שירות צבאי וכמה עבודות זמניות שאני מעדיפה להדחיק, התחלתי בעבודה בבית ילדים בקיבוץ, ומאז לא הפסקתי לעבוד עם ילדים, העבודה הכי טובה שיכולתי לבקש.
לאחר לימודי התואר הראשון שלי במדעי ההתנהגות בישראל ועבודה אינטנסיבית כמרכזת בתנועת הצופים, החלטנו אני ובעלי לפני כשנתיים וחצי להוריד הילוך ולהגיע להולנד. במהלך הזמן, הספקתי לסיים תואר שני בפדגוגיה בהתמחות בילדים מחוננים, להשלים פוסט-מאסטר שבזכותו באופן רשמי אני חלק מהאיגוד האירופאי לילדים מחוננים, ולהקים עסק משלי.
אתם יכולים לקרוא עלי ועל הפילוסופיה שלי באתר שלי www.beyondiq.co
וכמובן מוזמנים לעקוב אחרי Beyond IQ בפייסבוק לטיפים יומיומיים בנושאי חינוך, חשיבה יצירתית וילדים מחוננים

  • אייל
    21/05/2021 at 05:53

    היי ליהי,
    האם יש לי מקום שבו אוכל ללמוד על הרמה של בית הספר? על האקלים החברתי שבו?

    • ליהי אנגלסמן
      24/05/2021 at 07:41

      היי אייל,
      אתה מתכוון רמה מבחינת אקדמאית? אלו שני דברים שקצת קשה לקבל מושג מביקור בבית הספר. וסביר להניח שאיש הצוות שנותן לך את הסיור ייתן לך תשובות שאתם רוצים לשמוע. אני מציעה תמיד לשאול הורים אחרים שכבר הילדים שלהם לומדים בביה"ס (דרך קבוצות פייסבוק שונות) כדי להבין את האקלים החברתי והרמה האקדמאית.

  • HANS
    21/05/2021 at 20:48

    ליהי תודה לכתבה המקצועית והמפורטת בנושא החינוך לסקטור המחוננים. שיתפת אותנו במגוון האפשרויות שקיימות כיום בהולנד.
    עלי והצלחי H

  • ליהי אנגלסמן
    24/05/2021 at 07:42

    תודה רבה, הנס!

  • בית ספר יהודי באמסטרדם - חיים חדשים בהולנד
    16/09/2021 at 18:09

    […] גן או יסודי, אני ממליצה בחום לקרוא את הכתבה המצויינת:"המדריך המלא לגנים ובתי ספר יסודיים בהולנד" שפורסמה בדאצ'טאון (מאת ליהי אנגלסמן כתבת החינוך), שם […]

אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.