דיטוקס, תחזוקה שוטפת או מבצע עונתי?

בקליפת אגוז: דיטוקס, או בשמו העברי, ניקוי רעלים זה משהו שהגוף שלנו מבצע כל יום, כל היום ולא איזו גלולת פלא או משקה קסמים שמנקה לנו את הרעלים מהגוף. בכתבה הזו אסביר מעט על התהליכים הטבעיים הללו, למה זה חשוב ואיך אפשר לתמוך בגוף שעובד בזה קשה כל כך.

קודם כל בואו נבין מה הם בכלל הרעלים האלו, ואיך הם הגיעו לגוף שלנו. ההגדרה הבסיסית היא שכל חומר שאינו שייך, שאין לו תפקיד ואינו נחוץ לגוף נחשב לרעיל. ישנם גם חומרים שממש מזיקים ופוגעים ברקמות ובתפקוד האיברים וישנם חומרים שאמנם שייכים אבל עודף מהם גורם לנזק או חוסר איזון. 

אולי יעניין אותך גם:

כפרי נופש בהולנד – איך לתכנן חופשה מהנה ומשתלמת 
איך אומרים בהולנדית- אני אוהב אותך 
האם ישראל היא באמת מעצמת חדשנות? ומה עם הולנד? ואיך זה קשור לל"ג בעומר?

מאין מגיעים כל הרעלים האלו?

אפשר לחלק את הרעלים לשתי קבוצות; אלו שנוצרים בגוף, ואלו שמגיעים מהסביבה.

חלקם של חומרים אלו הם תוצרי לוואי טבעיים של תהליכים מטאבוליים המתרחשים בגוף. חלקם נוצרים כתוצאה טבעית מפעילות לא מאוזנת של חיידקי מעיים ועיכול לא תקין.

חומרים רעילים שנכנסים לגוף מהסביבה החיצונית יכולים להגיע מהאוויר, מהמים, מהמזון, מעישון או צריכה של סמים, תרופות, בגדים סינטטיים ועוד. 

בעידן התעשייתי, המודרני שבו אנו חיים, אנו חשופים לזיהום סביבתי כל הזמן. למעשה אין לנו אפשרות להימנע לחלוטין מחשיפה לרעלים, אנחנו כן יכולים לנסות ולצמצם את החשיפה ועל כך ארחיב בהמשך. 

חשוב לזכור שלגוף שלנו יש יכולת מרשימה של סינון והגנה מפני רעלים סביבתיים ע״י העור והרקמות הריריות בדרכי הנשימה. אבל יכולת זו של הגוף היא מוגבלת. כאשר אנחנו נתונים באופן קבוע למתקפה כימית זו, חלק מהרעלים מגיעים פנימה. קו ההגנה השני של הגוף הוא מנגנוני ניקוי, סינון, ניטרול וסילוק החומרים הרעילים.

המערכות שנוטלות חלק בתהליכים אלו הן:

• מערכת העיכול, המעיים
• הכבד
• מערכת הנשימה, הריאות
• העור ובלוטות הזיעה
• הכליות
• מערכת הלימפה

איך זה שהגוף מקדיש כל כך הרבה אנרגיה ומשאבים לתהליכים אלו? התשובה היא שלאורך כל ההתפתחות האבולוציונית שלנו, היינו חלק מסביבה מסויימת שלא כל מה שנמצא בה התאים ותרם לתפקוד הפיסיולוגי שלנו. כמו כן, התהליכים המטבוליים גם הם ייצרו תוצרי לוואי, שהיה צורך לסלקם. כך נוצרו הרבה איברים ומנגנונים חכמים שיודעים לזהות את הרעלים ולסלקם מהגוף. 

נו, אז אם הגוף יודע ויכול לסלק רעלים אז אפשר להמשיך כרגיל, לא?

אז זהו, שלא בדיוק. כמו שציינתי, לגוף יש יכולת מרשימה אבל עודף ועומס מכבידים מאד עד כדי כך שהגוף אינו עומד במעמסה, והרעלים הולכים ומצטברים עם השנים. בניגוד לרוב ההיסטוריה של קיומנו האנושי, בעשרות השנים האחרונות אנחנו חיים בסביבה שאינה טבעית לנו, עמוסה לעייפה בזיהום כימי, קרינה מסוגים שונים, ושפע של חומרים לא טבעיים כמו פלסטיק. מי השתייה מכילים שיירים של תרופות, מי הים מלאים במתכות כבדות ובאוכל יש חלקיקי פלסטיק מאריזות המזון וחומרי הדברה מהחקלאות המודרנית. בקיצור, חיים במרק כימיקלי. זו לא הסביבה בה התפתח המין האנושי והגוף לא יעמוד במעמסה לאורך זמן.

פה בהולנד, השדות הירוקים והנופים הפסטורליים מטעים אותנו לחשוב כי אנו חיים במדינה ירוקה אך למעשה בהולנד נרשמות רמות זיהום האוויר מהגבוהות באירופה. הולנד היא מדינה צפופה. גם מי השתיה שנחשבו מעולים בעבר, מכילים חלקיקי פלסטיק ושיירי תרופות והממשלה צריכה להשקיע הון במערכות סינון מתקדמות יותר. 

טוב, אז מה עושים?

אסטרטגית התמיכה שלי מחולקת לשניים:

א. מנסים ככל הניתן לצמצם את החשיפה לכימיקלים מיותרים ולגורמים מזהמים. הנה מספר המלצות:

• לאכול ’נקי‘, כמה שפחות מזון מעובד ותעשייתי וכמה שיותר מזון המוכן ממיצרכי יסוד בסיסיים וטריים. היכן שאפשר, לקנות מגידול אורגני. 
• לשתות מים נקיים.
• להמנע מעישון, צריכת אלכוהול ומשקאות קלים. לצמצם קפה.
• לצמצם נטילת תרופות למינימום ההכרחי.
• להחליף את חומרי הניקוי בבית לחומרים טבעיים וידידותיים לסביבה.
• לבשל ולאחסן מזון בכלי בישול בטוחים. להמנע משימוש באלומיניום, טפלון ופלסטיק עד כמה שניתן.
• ללבוש בגדים מסיבים טבעיים כמו כותנה, צמר, פשתן, ויסקוזה ובמבוק, במיוחד בגדים שבאים במגע ישיר עם העור.
• אם עובדים עם כימיקלים (אפילו ביתיים) לעטות כפפות ומסיכת מגן.
• לעבור לקוסמטיקה טבעית. סבונים, שמפו, קרמים עלולים להכיל הרבה מאד כימיקלים רעילים.

ב. עוזרים ותומכים בגוף על ידי אכילת ושתיית מזונות המסייעים בניקוי רעלים. הנה רשימה חלקית:

• כל העלים הירוקים באשר הם, בעיקר הירוקים הכהים (מוזמנים לקרוא עוד על ירוקים כאן).
• ירקות ופירות בעלי צבע עז, אדום, סגול, כתום, צהוב וכו‘ אילו מכילים שפע של פיטוכימיקלים שהם אנטיאוקסידנטים.
• פירות יער אדומים ובמיוחד אוכמניות.
• מזון המכיל אומגה 3: דגי מים עמוקים, ביצים אורגניות, אגוזי מלך, זרעי פשתן, צ‘יה והמפ, פוסטליין (ירק עלים עדין).
• שומים ובצלים.
• תה ירוק.
• שתיית מים מרובה (2 ליטר ליום).

כל אילו צריכים להיות חלק קבוע בתפריט שלנו ולא אורחים לרגע, לרגל מבצע חד פעמי.

מיץ על בסיס עלים 

אם יש לכם מסחטת מיצים, מיצים על בסיס עלים ירוקים בתוספת פרי, לימון וג‘ינג'ר הם תוספת משמעותית מהירוק ירוק הזה, קל לעיכול וניספג במהירות. זוהי גם דרך נפלאה להשתמש בעלים כמו עלי סלק שנזרקים בדרך כלל.

שייקים

שייקים גם הם דרך נהדרת להנות מהשפע הירוק. ניתן להוסיף על הדרך עוד ויטמין C מפירות ומזונות-על (סופר–פוד) כמו ספירולינה וזרעי צ‘יה.

אני אוהבת לפזר למעלה תוספות כיפיות לטקסטורה, טעם וערך תזונתי.

מוקפץ ירוק

באגף האוכל החם, ירקות ירוקים מוקפצים הם ליווי משובח ותוספת לכל מנה שהיא. חפשו בשווקים עלים חדשים ומעניינים, למשל בחנויות ושווקים אסייתיים. שלבו סוגים שונים למנה מעניינת ותבלו בנדיבות בשמן זית, מלח ופלפל, שום ולימון.

עוד על ירוקים

עשבי תיבול

עשבי תיבול מוסיפים לכל מנה לא רק שפע טעמים אלא גם ערך תזונתי רב, אז כמה שיותר ובכל הזדמנות הוסיפו לתבשילים וסלטים. 

פירות יער

בעונת הקיץ אנו מתברכים פה בשפע של פירות יער מסוגים שונים: אוכמניות, פטל אדום ושחור, תותים, דובדבנים, דומדמניות ועוד. כיום נמכרים פירות אילו ברשתות השיווק גם מחוץ לעונה אך הם מיובאים מארצות רחוקות. אפשר כמובן לצרוך פירות יער קפואים. אילו מוקפאים מיד לאחר הקטיף והערכים התזונתיים שלהם נשמרים.

ניתן להנות מהשפע הזה בכמה דרכים:

• שייקים
• סלט פירות
• עם יוגורט
• סתם ככה, נישנוש על הדרך
• קינוחים בריאים, גלידות וקרטיבים תוצרת בית

אם יש לכם גינה או אפילו מרפסת, אני ממש ממליצה לכם לשתול כמה שיחי פטל ואוכמניות. גם צמחים יפים לנוי וגם אפשרות לזלול ישר מהשיח.

לסיכום, סוף החורף נראה באופק ואם בוא האביב המיוחל, זה הזמן לאוורר ולנקות לא רק את הבית אלא גם את הגוף, זמן לצמיחה והתחדשות.

שלכם,

גלית

הכותבת היא תזונאית ומעבירה תוכניות לתמיכה, ניקוי והתחדשות הגוף.

לכל הכתבות של גלית