לכבוד יום בריאות הנפש העולמי אשר מצויין היום בכל העולם. פנינו לתמר רובין סטר, מטפלת ישראלית החיה בהולנד, שתספר לנו
מחשבות על קיומנו הפיזי והוירטואלי ועל העולם שמשתנה "איפה אני?" – אני שואלת תוך כדי משחק מחבואים עם הבן שלי,
הסתיו כבר כאן וחגי תשרי מאחורינו. כמה טוב שהשמש ההולנדית ליטפה אותנו בחודש הזה. תקופה מיוחדת שבין התחלה, לסליחה, לנדודים
החיים לצד הקורונה הזכירו לנו את הטבע מחדש. חלקנו הבאנו את הטבע הביתה: גידלנו אבוקדואים, הפכנו לטבעוניים, התאהבנו בתמנונה של
היום, עשרים ואחד בספטמבר, הוא היום הראשון של הסתיו, גם כאן בהולנד וגם בישראל. הסתיו הוא זמן טוב להגיגים והרהורים, והרהור
"וואי, הולנד, אדיר! שמעתי שממש כיף באמסטרדם." "אני לא גרה באמסטרדם." "אה, וואלה? אז איפה?" "בחרונינגן." "איפה?!" שיחות כאלה הן
קבלו את החודש שלנו! איזה חודש אתם שואלים? כל אחד והחודש שלו הרי. לאחד זה החודש בו חל יום הולדתו,
שוב חגי תשרי בתקופת קורונה הולכים ובאים בכל רחבי הולנד, והם יערכו בהתאם להנחיות הקורונה. למרות המגיפה, אנשים רבים יפקדו
אנחנו רגילים בתחילת כל שנה להתחייב לעצמנו שהפעם נתמיד. נרוץ, בכל מזג אוויר, ויהי מה. או שנצא להליכה. אבל כל
לפני כמה ימים חזרנו מביקור מולדת ארוך בישראל שכלל לא מעט מפגשים עם חברים וקולגות שאני מאוד אוהבת ומעריכה. חזרתי