אנטישמיות באוניברסיטאות ההולנדיות: דיון מיוחד בפרלמנט ההולנדי

דו"ח חדש חושף עלייה מדאיגה באירועי אנטישמיות בקמפוסים בהולנד, שמעוררת תחושות של חוסר ביטחון בקרב סטודנטים וחברי סגל יהודים וישראלים. בדיון מיוחד בפרלמנט, הציגו חברי פרלמנט עדויות מטרידות והצביעו על כשלים מערכתיים בהתמודדות עם התופעה. שר החינוך התחייב להקים כוח משימה ייעודי ולנקוט בפעולות, אך השאלה נותרה – האם המילים יהפכו למעשים?

Voor het artikel in het Nederlands

ביום חמישי האחרון (23 בינואר 2025), נערך בפרלמנט ההולנדי (Tweede Kamer) דיון בנושא בטחונם של סטודנטים וחברי סגל במוסדות להשכלה גבוהה, תוך התמקדות בעלייה המדאיגה במספרם של אירועי אנטישמיות בקמפוסים השונים. הדיון, שהתקיים בעקבות חששות גוברים של סטודנטים, אנשי סגל וקבוצות בקהילה, שפך אור על כשלים מערכתיים באופן שבו התמודדו האוניברסיטאות עם התופעה, ועל האתגרים החברתיים הכרוכים במאבק בשיח שנאה ובאפליה.

במרכז הדיון עמד דו"ח שפרסמתי לאחרונה עם עמיתתי, ד"ר אמנדה קלוולד, בשיתוף ארגון Onderwijs Community Nederland (OCNL) בו הצגנו את העלייה באנטישמיות באוניברסיטאות ההולנדיות מאז שבעה באוקטובר 2023. הדו"ח תיעד את חוויותיהם של סטודנטים וחברי סגל יהודים וישראלים במוסדות להשכלה גבוהה בהולנד, והעדויות המטרידות אליהן נחשפנו במחקר העלו כי מרבית המרואיינים דיווחו שאינם חשים בטוחים במוסדות בהם הם לומדים או עובדים. רבים מהם דיווחו על חוויות של עוינות גלויה, איומים והטרדות בשל זהותם היהודית או הישראלית. בנוסף לממצאים מטרידים אלו המרואיינים ציינו שהאוניברסיטאות נכשלו באופן שיטתי בהגנה עליהם, ובמקרים רבים סירבו אפילו להכיר בקיום הבעיה.

הסתה לרצח בחשבון האינסטגרם של ארגון הסטודנטים Free Palestine Maastricht.

שיח שנאה והסתה לרצח

הדיון, שנוהל על-ידי גידי מרקוסובר (Gidi Markuszower) מהמפלגה למען החירות (Partij voor de Vrijheid, PVV), ובנוכחות משלחת של סטודנטים יהודים, אופיין בתחושת בהילות מחד, וחילוקי דעות עמוקים מאידך. 

ראשון הדוברים, יוסט איירדמאנס (Joost Eerdmans) ממפלגת התשובה הנכונה (Juiste Antwoord, JA21), שגם יזם את קיומה, פתח בסקירת המהומות באוניברסיטת אמסטרדם בראשית מאי 2024, שהתפשטו במהרה לאוניברסיטאות האחרות. במהלך המהומות, כבשו ה"מוחים" בניינים בקמפוסים השונים, תוך נקיטה באלימות פיזית ומילולית, איומים והטרדות כנגד סטודנטים וחברי סגל יהודים וישראלים. איירדמאנס הציג את הנתונים המפורטים בדו"ח ספיר-קלוולד, וביקש משר החינוך הבהרות לגבי מספר המקרים שדווחו ונחקרו ע"י האוניברסיטאות ועל שיתוף הפעולה שלהן עם בקשתו לדווח למשרדו על אירועים אנטישמיים.

תעמולה ארסית והדרה

קלייר מרטנס-אמריקה (Claire Martens-America) ממפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה (Volkspartij voor Vrijheid en Democratie, VVD) הביעה זעזוע עמוק מהעדויות אליהן נחשפה בדו"ח ובשיחות שערכה עם סטודנטים וחברי סגל יהודיים בשבועות שקדמו לדיון. היא ביקרה בחריפות את חוסר הפעולה של האוניברסיטאות. אחת ההצעות שהעלתה הייתה הקמת מנגנוני פיקוח חיצוניים הדומים לאלה הקיימים בחינוך היסודי והתיכוני כדי להבטיח את בטיחותם של באי הקמפוסים.

למרות שנמנעה מלציין מוסדות ספציפיים, קבעה לאחר שיחות עם סטודנים וחברי סגל בשבועות האחרונים ש"חוסר הבטחון של קבוצת הסטודנטים, שהודרה כבר קודם לכן, נתפס לעתים קרובות כבעל עדיפות נמוכה או לא זוכה למענה כלל".

מרטנס-אמריקה הציגה חלק מהעדויות אליהן נחשפה בשיחותיה עם הסטודנטים וחברי הסגל, ביניהן תעמולה אנטישמית בדרך לאולמות ההרצאות, הדרה מקבוצות עבודה באוניברסיטה, אילוץ להשתתף בקבוצות עבודה בהנחיית מרצים שקראו לסילוק תומכי ישראל מהקמפוס וכאלו שהביעו תמיכה במהללי טרור והתקפת החמאס הרצחנית, או תעמולה ארסית ברשת, כמו פוסט אינסטגרם של ארגון הסטודנטים Free Palestine Maastricht, בו קריאה להריגתם של כל הציונים, הסתה מפורשת לרצח. 

קלייר מרטנס-אמריקה, VVD

כר פורה לעלייה באנטישמיות

גם כריס סטופר (Chris Stoffer) מהמפלגה הרפורמיסטית (Staatkundig Gereformeerde Partij, SGP) הציג דוגמאות למפגני אנטישמיות שהתרחשו בשנה האחרונה באוניברסיטאות, כמו ההזמנה של תומך החזית העממית לשחרור פלסטין מוחמד ח'טיב, שהילל את התקפות השבעה באוקטובר לנאום באוניברסיטת רדבאוד, קריאות לאינתיפאדה באוניברסיטת דלפט, חלוקת חומר הסתה של ארגון Free Palestine Maastricht באוניברסיטת איינדהובן ועוד. 

קרולין ואן דר פלאס (Caroline van der Plas) מתנועת האזרח החקלאי (BoerBurgerBeweging, BBB) ציינה את ההרס שהותירו אחריהם המוחים. באוניברסיטת אמסטרדם למשל, הגיע הנזק הכספי לסכום של למעלה מארבעה מיליון יורו. היא ציינה גם את הזעזוע שחשה מהנתונים המדאיגים שהוצגו בדו"ח ספיר-קלוולד ביחס לתחושות הסטודנטים וחברי הסגל באוניברסיטאות השונות וקבעה שבשנה האחרונה היוו האוניברסיטאות בהולנד כר פורה לעלייה באנטישמיות.

שר החינוך: שינוי גישה?

שר החינוך, התרבות והמדע אפו ברוינס (Eppo Bruins), נכח בדיון והגיב לדברים. ברוינס תיאר את הממצאים כ"מזעזעים", ו"שוברי לב" וקבע שעל אף עצמאותן הניהולית של האוניברסיטאות, הן חייבות לקחת אחריות ולדאוג לבטחון הבאים בשעריהן. השר ציין שמדובר בדו"ח שכולם צריכים לקרוא וקבע שאסור להשלים עם המציאות לגביה מביעים המרואיינים את חששותיהם.

יש לציין שהשר הכיר את נתוני הדו"ח עוד קודם. הממצאים הוצגו בפניו כבר בחודש נובמבר האחרון, בישיבה שערך עם מחברי הדו"ח במהלך פגישה בין חברי הממשלה ונציגי הארגונים היהודיים שהתקיימה בנובמבר האחרון. חרף הצהרותיו שהנושא יטופל בעדיפות גבוהה, מאז המפגש נמנע השר מלהגיב לדו"ח באופן רשמי ולא נקט בפעולות כלשהן כדי ללמוד לעומק את ממצאי הדו"ח או לקדם את ההמלצות המפורטות הכלולות בו. השר  סירב עד כה לקרוא לסדר את האוניברסיטאות, לדרוש מהן הסברים ולהפעיל פיקוח מיניסטריאלי על הנעשה.

Eppo Bruins, שר החינוך, התרבות והמדע

יצירת סביבה מכילה לכולם

במהלך הדיון הציג השר גישה שונה בתכלית. הוא השיב לשאלות חברי הפרלמנט באריכות, הסכים עם חומרת הבעיה והתחייב לפעול בנושא בצורה יסודית, באמצעות כח משימה שיוקם תחת משרד המתאם הלאומי למאבק באנטישמיות במשרד המשפטים (NCAB).

לדבריו, מטרת כח המשימה תהיה מאבק חסר פשרות באנטישמיות במוסדות להשכלה גבוהה. ברוינס התחייב להעמיד לרשות כח המשימה את המשאבים הנדרשים כדי לאפשר את פעולתו באופן מיטבי. בנוסף, התחייב השר להקים מנגנון משופר לדיווח על אנטישמיות במוסדות להשכלה גבוהה ולעדכן את הפרלמנט בהתקדמות עבודת משרדו בנושא.

ההכרה של השר ברוינס בבעיה ובהיקפה היא צעד בכיוון הנכון, אבל השאלה האמיתית היא האם יהיה בכך די כדי ליצור שינוי משמעותי. המבחן האמיתי יהיה ביישום התכניות עליהן הצהיר ובקיום מעקב שוטף אחר המצב באוניברסיטאות. עתידה של ההשכלה הגבוהה ההולנדית תלוי ביכולת האוניברסיטאות ליצור סביבות מכילות שבהן כל הסטודנטים מרגישים בטוחים להביע את זהותם ולנהל דיאלוג פתוח בלי חשש מאלימות ושנאה. 

קחו חלק בעשייה של דאצ'טאון!

תרומתכם מאפשרת לנו להמשיך ליצור תוכן איכותי, ליזום פרויקטים קהילתיים ולארגן מפגשים שמחברים בין כולנו.
כל תרומה משפיעה – הצטרפו אלינו ותמכו בדאצ'טאון! יחד נמשיך לבנות קהילה חזקה ומלוכדת.

Avatar photo

אלי ספיר חי בהולנד מלמד באוניברסיטת מאסטריכט מאז 2011. אלי מתמחה בחקר דעת קהל ובניתוח מדיה חברתית וביג דאטה, ופעיל בקהילה הישראלית-יהודית במאסטריכט.

  • א.נ
    27/01/2025 at 14:37

    תודה על הכתבה ועל העבודה החשובה שאתנ עושה פרופסור!
    אני מקווה שהשר באמת ינסה לשנות את המצב דומה שהיה בשנה שעברה לא יחזור אף פעם

  • ע
    29/01/2025 at 15:53

    אז מה הפתרון? לחזור לארץ?

  • רט
    31/01/2025 at 01:25

    נשמח לקבל פרוט של מי מחברי הפרלמנט הצדיקו את הצד הפלסטיני ומאילו מפלגות למשל.
    כמו כן, מה היו תגובת ראשי האוניברסיטאות

אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.