מחקר: השפעות המחאה הפרו-פליסטינית על יהודים וישראלים במערכת האקדמית ההולנדית

תחושת הביטחון של סטודנטים וחברי סגל באוניברסיטאות בהולנד הדרדרה באופן משמעותי בשנה האחרונה. לפני כחודש התפרסם סקר רחב היקף אשר מאשש ומכמת את התחושות האלה. אלי ספיר, מעורכי הסקר, מסכם עבור דאצ'טאון את התוצאות ומציע דרכי פעולה.

Voor het artikel in het Nederlands

The article in English

כפי שפורסם בדאצ'טאון לאחרונה, בספטמבר 2024, נערך סקר מקיף בקרב סטודנטים וחברי סגל יהודים וישראלים במוסדות להשכלה גבוהה האקדמאים (אוניברסיטאות) והמקצועיים (Hogescholen) בהולנד. מטרת המחקר הייתה לתעד את חוויותיהם במהלך המחאה במוסדות להשכלה גבוהה בהולנד, שפרצה בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית של החמאס וסייעניו בשבעה באוקטובר 2023.

המשיבים תיארו במילותיהם שלהם את חוויותיהם והשפעתן על חיי היום-יום ותחושת הביטחון שלהם. הם גם תיארו באופן מפורט את מידת התמיכה שקיבלו מהאוניברסיטאות, מהמשטרה ומהארגונים היהודיים. בסך הכל נאספו 165 עדויות על התנסויות אישיות של סטודנטים וחברי סגל אקדמי ומנהלי בעברית, הולנדית ואנגלית. העדויות מתפרסות על כמעט 100,000 מילים ומהוות בסיס נתונים עשיר, המספק תובנות מעמיקות על העלייה בעוינות שחוו סטודנטים וחברי סגל יהודים וישראלים.

אולי יעניין אותך גם:

שנה לשבעה באוקטובר – לכל כתבות המגזין
“יש לשבת בסוכה כל עוד שהמרק שלך לא מתקלקל בגשם, ואז אפשר לסגור את הגג”
דילן יסילגוז (VVD) בביקורת על קיום הפגנות פרו פלסטיניות בתחנות הרכבת

חוויות המשיבים במהלך המחאה נגד ישראל

הסטודנטים וחברי הסגל נתבקשו לפרט על חשיפתם למקרים של התקפות בעלות אופי אנטישמי לדעתם. לא השתמשנו בהגדרה לאנטישמיות בכדי לאפשר למשיבים לתאר את החוויות שנתפסו בעיניהם ככאלו, במילותיהם שלהם. הנתונים שנאספו נותחו תוך שימוש בלמידת מכונה (machine learning) בפיקוח אנושי, כדי למפות מגוון רחב של חוויות – מתוקפנות גלויה ועד צורות מתונות יותר של הדרה. לאחר השלמת המיפוי נערך ווידוא אנושי של הממצאים, כדי להרחיב ולהעמיק את ניתוח הנתונים ולוודא את זיהוי התמות הרלוונטיות תוך שימור ההקשר והרגשות שהובעו בעדויות.

הממצאים המוצגים בתרשים 1 מלמדים על מגוון החוויות השליליות בהן התנסו המשיבים במהלך המחאה, שמצביעים על סביבה עויינת וטעונה שאפיינה את המחאות. החוויה השכיחה ביותר, שדווחה על-ידי כרבע מהמשיבים, הייתה שיח אנטי-ישראלי ואנטי-ציוני, שלעתים רבות התפתח לשיח אנטישמי במהלך המחאות. כ-16% מהמשיבים דיווחו על הדרה חברתית שחוו, או על קריאה להדרתם, ושיעור דומה דיווח על הפחדה, שנאה או הטרדה, מה שחיזק את תחושת הפגיעות והבידוד החברתי שחוו.

כעשירית מהמשיבים העידו על האשמות שהופנו כנגד ישראל על כך שהיא מבצעת רצח עם או פשעים נגד האנושות ועל קריאות להשמדת ישראל, הנפוצה ביניהן הייתה "מהים עד הנהר". כמעט עשירית מהם דיווחו על קריאות לאינתיפאדה ועל האשמה קולקטיבית של יהודים וישראלים במדיניות ישראל, או שלילת זכות קיומה של מדינת ישראל.

למעלה מעשירית מהמרואיינים דיווחו על עוינות כלפיהם בשל מראה או רקע יהודי, ומשיבים בשיעורים של 5-10% העידו על השוואות בין ישראל לנאצים, התקפות אונליין ושיח שנאה כללי. בנוסף, נרשמו שיעורים נמוכים של סטודנטים וחברי סגל שדיווחו על הצהרות תמיכה בטרור נגד ישראל, איום באלימות נגד יהודים וישראלים, דה-הומניזציה של יהודים והאשמתם בנאמנות כפולה (כלומר חוסר נאמנות למדינה בה הם חיים).

תגובת המוסדות למחאה נגד ישראל

על מנת להבין את תגובת המוסדות לשיח השנאה ולאווירה העויינת שאפיינו את המחאה האנטי-ישראלית, המרואיינים נשאלו כיצד הגיבו המוסדות בהם הם לומדים או עובדים לתקריות האנטישמיות שחוו, והאם הם חשים שקיבלו תמיכה מספקת מההנהלה. הממצאים שמוצגים בתרשים 2 מלמדים שלתפישת המשיבים, המוסדות לא פעלו באופן מספק כדי לטפל בבעיות אותן הן חוו.

לדעת הרוב המוחלט של המשתתפים במחקר, המוסדות האקדמיים בהולנד לא הגיבו באופן ראוי למחאה ולשיח השנאה שליווה אותה. כשליש מהם ציינו שהמוסד בו הם לומדים או עובדים לא נקט כלל בפעולות אפקטיביות כדי להתמודד עם הבעיה, בעוד 20% מהם ציינו שהמוסדות נקטו בפעולות מסויימות, אבל אלו היו לא מספקות כדי לגרום לשיפור המצב באופן משמעותי. עשרה אחוזים נוספים דיווחו שתגובת המוסדות הסתכמה בהצהרות עמומות ולא מחייבות.

במצטבר, פחות מ-20% מכלל המשיבים ציינו שהמוסדות האקדמיים הגיבו כראוי. כ-10% העידו שתגובת האוניברסיטה למתקפות אנטישמיות הייתה יעילה, כ-4% ציינו או המוסדות לטובה על הגברת הבטחון ותמיכה רגשית ונפשית, ושיעור דומה ציינו את המוסד לטובה על כך שסירב לנתק קשרים עם ישראל.

תחושת הביטחון של סטודנטים וחברי סגל יהודים וישראלים

שאלת מפתח נוספת שנשאלו המשתתפים במחקר הייתה עד כמה הם חשים בטוחים במוסד החינוכי בו הם לומדים או עובדים, תוך שימוש בסולם שערכיו נעים בטווח שבין 0 (תחושת בטחון מוחלטת) ו- 10 (תחושת סכנה חמורה).

הממצאים מלמדים שהמצב, כפי שתופשים אותו המשיבים אינו חיובי, כאשר כמעט שני שליש מהם ציינו כי אינם חשים בטוחים, או חשים סכנה מסויימת (6-10): יותר ממחציתם ציינו תחושת חוסר בטחון בינונית (6-8), בעוד ש-5% דיווחו על תחושת סכנה מוחשית (9-10). מצד שני, כשליש מהם ציינו כי הם חשים בטוחים או שאין להם חששות ספציפיים לגבי בטיחותם בקמפוס (0-4).

הממצאים מלמדים כי סטודנטים וחברי סגל יהודים וישראלים רבים חוששים לבטחונן האישי, מה שמשפיע משמעותית על חיי היומיום שלהם. משיבים רבים מרגישים שהאוניברסיטאות ההולנדיות אינן יכולות להבטיח סביבה בטוחה, מה שגורם להם לדאוג באופן מתמיד לרווחתם.

הנתונים על תחושת הסכנה הממוצעת שדיווחו סטודנטים וחברי סגל בכל אחת מהאוניברסיטאות מוצגים בתרשים 3. מהפילוח המוצג עולה שהסכנה בה חשו יהודים וישראלים במרבית האוניברסיטאות בעקבות המחאה הייתה ברמה בינונית-גבוהה. באוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם ובאוניברסיטה החופשית של אמסטרדם תחושת חוסר הבטחון של חברי הקהילה היהודית והישראלית הייתה הגבוהה ביותר (למעלה מ-6 בממוצע), ומנגד באוניברסיטאות של חרונינגן ואוטרכט נרשמה תחושת בטחון יחסית (ציונים נמוכים מ-5). ביתר האוניברסיטאות, תחושת הסכנה הייתה ברמה בינונית (5-6).

סיכום והמלצות

ממצאי המחקר משקפים תמונה מטרידה של תחושת חוסר ביטחון נרחבת בקרב סטודנטים ואנשי סגל יהודים וישראלים במוסדות האקדמאים השונים. רוב המשיבים זיהו מידה מסויימת של סכנה בסביבה האקדמית שלהם, מה שמצביע על כך שהאמצעים בהם נוקטים המוסדות כדי לקדם בטיחות והכלה אינם מספקים. רבות מהתקריות המדווחות נגעו להצהרות אנטי-ישראליות או אנטי-ציוניות, הדרה חברתית ומקרים של הפחדה או בריונות. התנהגויות אלה היו חלק מהשיח הפוליטי והדינמיקה החברתית הטעונה בקמפוסים השונים, ויצרו אווירה של עוינות כלפי יהודים וישראלים.

אחד הממצאים הבולטים הוא הפער בין חוויותיהם של חברי הקהילה היהודית והישראלית ותחושת הסכנה היום-יומית שהם חווים בקמפוס, ובין הפעולות שנוקטות האוניברסיטאות. משיבים רבים מאמינים שהמוסדות נכשלו במתן מענה לחששותיהם, מה שמדגיש את הצורך בשיפור משמעותי במדיניות האוניברסיטה ובאופן בו היא מטפלת בבעיה. ממצאי המחקר מצביעים גם על שונות משמעותית בין מוסדות, כאשר בחלק מהאוניברסיטאות דווחו שיעורים גבוהים יותר של תקריות אנטישמיות מאחרות, ואופיינו בסוגים שונים של שיח אנטישמי או אנטי-ישראלי. שונות זו מצביעה על כך שיש צורך בגישות מותאמות אישית כדי להתמודד עם האתגרים הייחודיים של כל מוסד.

אולי יעניין אותך גם:

האם אוניברסיטאות הולנד בטוחות לישראלים ויהודים?
הלוחמת ההולנדית באנטישמיות
הצטרף לרשימת התפוצה של דאצ'טאון

המלצות עורכי המחקר לאוניברסיטאות כללו:

• פיתוח ואכיפת מדיניות ברורה של אפס-סובלנות לאנטישמיות, שתכלול הגדרות, מנגנוני דיווח והשלכות על הפרת הכללים.
• הקמת מערכות שקופות ונגישות לדיווח על אירועים אנטישמיים, עם פרוטוקולים ברורים לתגובות מוסדיות מהירות ויעילות.
• התקשרות יזומה עם קבוצות סטודנטים יהודיות וישראליות כדי ללמוד על חששותיהם וחוויותיהם, ולקדם דיאלוג מתמשך לשם גיבוש מדיניות ודרכי התמודדות.
• פיתוח קווים מנחים המגנים על חופש הביטוי תוך מניעת דברי שטנה או הטרדה, ובאופן ספציפי, כללים ברורים יותר להפגנות ומחאות, ולשימוש בסיסמאות או סמלים מסיתים.
• ניטור קבוע של המצב בקמפוס, תוך התייחסות ספציפית לחוויות של סטודנטים ואנשי סגל יהודים וישראלים, כדי לעקוב אחר ההתקדמות ולזהות תחומים לשיפור.
• קידום שיתוף פעולה בין אוניברסיטאות, ארגונים יהודיים ובעלי עניין אחרים כדי לשתף שיטות עבודה מומלצות ולפתח אסטרטגיות מתואמות למאבק באנטישמיות בהשכלה הגבוהה.
• חיזוק שירותי בריאות הנפש ותמיכה המותאמים לצרכים של תלמידים ואנשי צוות שחוו אנטישמיות או צורות קשורות של אפליה.

הממצאים מדגישים את הצורך הדחוף בפעולה מיידית להתמודדות עם האנטישמיות בהשכלה הגבוהה בהולנד. בעוד האתגרים הם משמעותיים, הם גם מספקים הזדמנות לאוניברסיטאות לאשר מחדש את מחויבותן להכללה, גיוון ומצוינות אקדמית. על ידי יישום המלצות אלה וטיפוח תרבות של כבוד והבנה, המוסדות האקדמיים בהולנד יכולים ליצור סביבות שבהן כל התלמידים וחברי הסגל יוכלו לשגשג מבחינה אקדמית ואישית.

להורדת הדוח המלא (באנגלית)