פגישה בין הממשלה לנציגי הקהילה היהודית בנושא האנטישמיות בהולנד

מפגש חירום בין ראש ממשלת הולנד לנציגי הקהילה היהודית בעקבות עלייה מדאיגה במקרי אנטישמיות התקיים בהאג לקראת דיון בקבינט. אלי ספיר מביא את הדברים. 

בליל השבעה בנובמבר, ערב שאמור היה להיות חגיגה של ספורט באמסטרדם, הפך במקום זאת לפוגרום. אוהדי מכבי תל אביב הותקפו על-ידי קבוצות של בריונים מוסלמים, רבים מהם על רכובים על אופנועים או ברכבים, וכמה מהם, לפי הדיווחים, נהגי מוניות או אובר. 

המתקפה, שעוררה גינוי ציבורי נרחב, גררה תגובות שונות מצד המנהיגות הלאומית והעירונית. בעוד שהממשלה ההולנדית הזדרזה לגנות את האלימות, ראשת עיריית אמסטרדם והנהגת העיר נקטו בעמדה נייטרלית יותר,  לאחר חקירה קצרה הטילו את האשמה על "שני הצדדים". המהלך אינו מפתיע, בהתחשב בכך שמאז השבעה באוקטובר, הגישה של ההנהגה בעיריית אמסטרדם כלפי הפגנות הייתה סובלנית ומאד מכילה, גם כאשר ההפגנות חצו את הגבול למופעי אנטישמיות בוטים.

בתגובה לחשש הגובר, הזמין ראש הממשלה דיק סכוף (Dick Schoof) את נציגי הקהילות היהודיות והארגונים החברתיים השונים בהולנד לפגישה ב-12 בנובמבר במשכנו ב- Catshuis  בפגישה השתתפו גם חברי הקבינט, ומטרתה הייתה איסוף תובנות לקראת דיון במועצת השרים על אסטרטגיה כוללת למאבק באנטישמיות שייערך בסוף השבוע. בין המשתתפים היו מנהיגים מארגונים יהודיים בולטים, כגון ה- CJO (Centraal Joods Overleg), CIDI (Centrum Informatie en Documentatie), JMW (Joods Maatschappelijk Werk) ונציגי קהילות יהודיות וארגונים חברתיים.

הפגישה התנהלה בשני חלקים. בחלק הראשון, המשתתפים התחלקו לשתי קבוצות: ראש הממשלה וחלק מחברי הקבינט נפגשו עם מנהיגי ארגונים יהודיים בחדר אחד, בעוד שבחדר אחר התקיימו דיונים שהתמקדו בבעיות ספציפיות כגון חינוך. בדיון זה, שוחחו שר החינוך אפו ברוינס (Eppo Bruins) ושרת הרווחה וההגירה מריולן פאבר (Marjolein Faber) עם החוקרים אליהו ספיר ואמנדה קלובלד מאוניברסיטת מאסטריכט, הרב מנו טן ברינק מהקהילה הליברלית באמסטרדם ומוריס לימן, נשיא איגוד המכללות.

אולי יעניין אותך גם:

החוקרים הציגו מספר המלצות המבוססות על מחקר שערכו לאחרונה בנוגע לחוויותיהם של סטודנטים וחברי סגל יהודים וישראלים במוסדות להשכלה גבוהה בהולנד, מאז פיגועי השבעה באוקטובר. הם הדגישו את הצורך הדחוף במדיניות אפס-סובלנות כלפי אנטישמיות, שתטיל סנקציות ברורות על התנהגות אנטישמית של פרטים וארגונים. הם טענו כי האוניברסיטאות צריכות לקבוע קווים מנחים מאוזנים למחאות פוליטיות בקמפוס, שיבחינו בין שיח מקובל לבין שיח-שנאה.

עוד המליצו לפרק את "ועדות האתיקה" שהוקמו כדי להכשיר הטלת חרמות על מוסדות אקדמיים וחברות בישראל, שמנסות ליישם סטנדרטים כפולים שיפלו נגד ישראלים והדגישו שמה שהתחיל בהמנעות של המוסדות האקדמיים מלמלא את אחריותם ולפעול נגד אנטישמיות שידר למפגינים האנטי-ישראלים שאין דין ואין דיין, מסר שאת תוצאותיו ראינו בההתקפות של תומכי החמאס המקומיים נגד אוהדי ספורט באמסטרדם וכל מי שזוהה על ידם כיהודי.

בחלק השני של הפגישה, הצטרפו ראש הממשלה וחברי הקבינט לדיונים, ודנו בצעדים אפשריים לפתרון בעיית האנטישמיות בהולנד. לאחר הפגישה, חנן הרצברגר, נשיא CJO  שיתף את חששותיו: "הציד המתוכנן והמאורגן של  יהודים, שהתבצע בלילה בו אנחנו זוכרים את ליל הבדולח, לא צץ משום מקום. […] אנטישמים נהנו במשך למעלה משנה מחופש פעולה מוחלט באוניברסיטאות ההולנדיות, במוסדות התרבות ההולנדיים, בתחנות הרכבת, ברחובות ובכיכרות, תחת מסווה של ביקורת על ישראל ואנטי-ציונות". הוא קרא לפעולה נחרצת, כולל איסור על ארגונים שמקדמים או מסמפטים טרור, כמו סמידון, ארגון שתומך בחזית העממית ונשיאו הוזמן לאחרונה לאוניברסיטת ראדבאוד, ביקור שבוטל בגלל שכניסתו נמנעה ברגע האחרון להולנד על-ידי שר המשפטים. והציע צעדים נוספים כמו איסור עטיית כיסויי פנים בפומבי, מיפוי אזורי סיכון גבוה, ביצוע חיפושים מונעים ואימוץ מדיניות אכיפה של אפס סובלנות.

לאחר הפגישה, ראש הממשלה סכוף תיאר את הדיון כ"טוב, מרגש ולפעמים אמוציונלי", והודה כי "שוב ברור באופן כואב כי הקהילה היהודית בהולנד לא תמיד מרגישה בטוחה." הוא הדגיש כי המצב הוא "נורא ובלתי מקובל" והתחייב שלא תהיה כל סובלנות לאנטישמיות. לדבריו, אנטישמיות נותרה בעיה נרחבת בחברה ההולנדית והתובנות מהמפגש ישמשו כבסיס לדיון ביום שישי הקרוב במועצת השרים, שם מתכננת הממשלה לאמץ אסטרטגיה נרחבת למאבק באנטישמיות.

כעת על הממשלה לנקוט בצעדים משמעותיים ולגלות מנהיגות אמיתית. ללא ספק יש ערך רב במילים וההזדהות הכנה עם הקהילה היהודית, אך אלו לבד אינן מספיקות כדי לפתור בעיה שכבר הסלימה בצורה מסוכנת. הזמן לפעולה הוא כעת; וישנה ציפיה בציבור לתוצאות ממשיות. יש כאן הזדמנות אמיתית לממשלה להוכיח שהיא יוצאת באופן נחרץ נגד אנטישמיות ומפגני שנאה גזעניים.