"אוהבת, לא אוהבת"

לאחר שנה וחצי של מגורים בעיר התעלות היפה, אני באופן רשמי יודעת 'איין ב'ייצ'ה מיר' על הולנד ועל החיים כאן. החלטתי ללקט רשימה קלילה של הדברים שאני אוהבת (תמיד להתחיל בחיובי) וגם כמה דברים שטרם התרגלתי או אפשר להגדירם תחת הרשימה: 'לא אוהבת'.

אז מה אני אוהבת בעיר הגדולה

נתחיל מזה שזאת לא ממש עיר, אלא כפר קטן ציורי וקסום. כן, יש כמה אזורים רועשים יותר, אבל לעומת ערים מרכזיות אחרות – מדובר בכפר ידידותי לסביבה. אוהבת.
טרי. טרי. כבר כתבתי על הקניות המצומצות שההולנדים אוהבים לעשות, אבל בגלל שאנחנו ברשימה החיובית אז דווקא התאהבתי ברעיון של לקנות הכל 'טרי טרי'. קניות מדוייקות ליום – יומיים במקום להעמיס עגלה בכל טוב אשר מרבית תכולתה בדרך כלל מסתיימת בפח.
תקראו לזה חסכנות- לקח לי זמן להתאהב ברעיון ולשחרר את הצד ה'שואתי- השרדותי' שבי.
תור זה תור. אדום זה אדום. כן. כן. סבלנות זוהי לא מילה גסה כאן. כיף לעמוד בתור. להשתהות ברמזור מבלי לחטוף קללות. אוהבת.
דגים. פירות ים. מגוון. זול. טרי. זמין. אוהבת.
טבע ועיר. מלא פארקים. ירוק. שילוב של עיר פארקים וטבע. מכל מקום מציצים פרחים, עדניות, צבעים. אוהבת.
זמן פנאי. אז כן ההולנדים יודעים להפריד בין עבודה לזמן פנאי – ופנאי זוהי לא מילה גסה. חלק אולי מכנים זאת 'עצלנות', אבל מי אני שאשפוט. בשש רוב המשפחות יושבות סביב השולחן לארוחת ערב (אם לא לפני). סופ"ש זה סופ"ש ושני המנומנם מתחיל כאן רגוע. רוב בתי העסק והחנויות נפתחים סביב 13:00. אוהבת.
אנשים מחייכים ברחובות ומברכים אותך לשלום. סתם כך ללא סיבה. אוהבת.
פארקים וכלמיני אטרקציות מושקעות לילדים. אוהבת.
על הכביש. נוהגים כאן שפוי. אני לא בסטרס שאני נוהגת כאן. אוהבת.
בתי קפה. בתור עצמאית תזזיתית – אני ממירה את המשרד הביתי שלי לבתי קפה אותם אני בוררת בקפידה. הנה כמה בתי קפה שהתאהבתי ואימצתי באמסטרדם:
- Corner Bakery הקפה החדש שלי. מצאתי את בית הקפה הציורי הזה הנמצא לא רחוק מהמוזיאומפליין. רחוב קטן. קפה מדוייק. מקום חמוד לארוחות בוקר ובראנץ'. פקדתי את המקום מספר פעמים ועד כה תמיד נהנתי לשבת.
- Coffee Plaza- לא רחוק מהוונדל פארק, גיליתי את הקפה הזה. הכריכים כאן מעולים, הרבה צעירים, סופש קצת עמוס, אך בהמלך השבוע מקום מושלם להעביר כמה שעות עם הלפטופ.
- TwoForJoy בית קפה קסום ברחוב Haarlemmerdijk שזה בכלל אחד הרחובות האהובים עלי. נחשפתי לבית קפה הזה עוד כאשר שאול, בן זוגי היקר גר לו בדירת הרווקים מהממת ביורדן (לפני שהצטרפנו אליו). יש במקום 'גוד וויבס' שמבחינתי זה כבר הופך את הקפה לטעים יותר. הקפה משובח ובכלל מדובר באחד הרחובות השווים בעיר ככה שבכל מקרה תתגלגלו לכאן.
כל הזמן קורה כאן משהו. פסטיבלים. תערוכות. שייט תעלות צבעוני ומלא הופעות מוזיקה. אוהבת.

אז מה אני לא אוהבת ?

בגלל שעברתי לשלילי מבטיחה לצמצם כמה שניתן

מזג אוויר בלתי צפוי. אפילו האייקונים באייפון התייאשו ממנו ולא יודעים כיצד להתייחס אליו.
בהמשך לסעיף הראשון – נסכם זאת כך: אני לא אוהבת אפור. 'אפור ללא צהוב' מדכא אותי.
אני לא יודעת מה ללבוש. או שאני לבושה חם מדיי, או מסורבל מדיי, או שכבות מדיי או קר לי. אמנם התחכמתי עם הזמן אבל עדיין מופתעת כל פעם מחדש.\
רופא המשפחה הוא סוג של 'אלוהים' אמנם אלוהים חביב מאד במקרה שלי, אבל אתה לא יכול לזוז בלעדיו לשום רופא מומחה. הוא יערוך עבורך בדיקת עיניים, יסיר שומה – בקיצור ידיו בכל. אין לי מושג איזה סוג של לימודי רפואה הם עוברים כאן – אבל הם מומחים בכל.
פירות וירקות מלאכותיים בסופר – יקר. לא ממש טרי וגם האורגני מגיע מ'אי שם'.
ביקור אצל הקצב – הכל מדוד. הכל קטן. תמיד שואלים אותי לכמה אנשים במקום כמה קילו ואני תמיד מתפתה להשיב וחוזרת הביתה עם חצי ממה שתכננתי.
אריזות בסופר. אם הייתם רואים את גודל האריזות כאן הייתם נבהלים ומתחילים לאגור. חבילת אורז – 2 כוסות. שניצל- שתי חתיכות ואפילו יש מדבקה של שני אנשים אם מישהו לא הבין את הכמות. הכל קטן. מדוד. לא יותר מדיי – שלא נבזבז חס וחלילה.
'פתק החלפה'. מה הקטע הזה שאיו כאן פתק החלפה למתנות בחנויות ? מי מרים את הכפפה? ברוב החנויות טרם שמעו על זה.
לא מצליחה להגות את שמות הרחובות. לא אוהבת בכלל. מנסה. שוברת שיניים. זה פשוט לא עובד. תקלה לשונית.
לפדל על אופניים בשלג או ביום גשום.
לא אוהבת לדבר על מזג האוויר (-: