"האם למישהו ידוע על לימוד גמרא באמסטרדם"? הייתה זו שאלה באחת הקבוצות לישראלים בפייסבוק. השואל הדגיש כי אינו דתי כלל,
נכון חג השבועות היה לפני כשבועיים, אך ניחוחות החג עדיין נוכחים איתי, והקונדיטורית שבי לא יכולה להתעלם מהעוגות ומטוב המטעמים,
שבועות בפתח ואי אפשר לעבור את החג הזה ללא אזכור של מוצרי חלב – במיוחד מאחר שאנחנו חיים עכשיו במעצמת
הימים הבהירים בחוץ מספקים לי הרבה אנרגיה. אנרגיה להכין, לעשות, לדחוף את עצמי קדימה. זה לא מובן מאליו כשחיים במדינה
שבועות מתקרב. איך אני אוהבת את החג המושקע הזה, עם ארוחות השחיתות, השמש הנעימה שקורצת בזוית העין ובעיקר הירוק שממלא
אצלנו במשפחה יש מחנות. מחנה מלפפון ומחנה עגבנייה. אני במחנה מלפפון. יחד עם בני הקטן. ומה זה אומר בעצם? אם
שאריות. ממחזרת, כן. אחד הדברים הנהדרים בהולנד בפרט ובאירופה בכלל זה נושא המחזור. אני זוכרת את עצמי עוד כנערה בביקור
אז כמה בנאלי זה דווקא בפורים לתת בבלוג שעוסק באוכל, פוסט על אוזני המן? ולא שלא חשבתי על זה, אבל