איך הצלחנו להוריד את צריכת האנרגיה הביתית שלנו ב-25%

עם העלאת מחירי האנרגיה, נעה ברום הבינה שצריך לעשות שינוי. היא הפכה את האתגר למשימה משפחתית מוצלחת ואפילו מהנה

אני חושפת בפניכם דבר שכנראה מעולם לא דיברתי עליו ברבים: אחת הסיבות שאני אוהבת לגור באירופה היא שהבית שלי תמיד חם בחורף.
אני זוכרת בסלידה את הבקרים הקפואים של ילדותי הישראלית, כשהיציאה מהפוך בבוקר הייתה סיוט ממש. זוכרת בחלחלה את הרגע המקפיא בו דרכו רגלי על רצפת חדר האמבטיה הקפואה. אני זוכרת את תנור הלהט הספירלי, שאולי מחמם את הריצפה אבל לא את החדר כולו. אפילו עצם הצליל של המשיכה בחבל הלבן ומשמע ה'קליק-קליק' שלו מעורר בי זכרונות שאהבתי לשכוח. אני אוהבת את הבית שלי חם, כך שאפשר גם בחורף להתהלך בחולצה דקה. שלא צריך להדליק דוד חשמל ולחכות למים למקלחת אחת בקושי, מפני שתמיד יש לנו מים חמים במקלחת. אין כמו חדר אמבטיה מהביל בחורף, ושלא קופא לך מה שיש לך מתחת לבגדים. ככה היה הבית שלנו בפריס של ילדותי, הדירה בה גרנו בלונדון, וכך היה בבית שלנו פה בהולנד עד ממש לא מזמן: בחורף פה חם ונעים. נקודה.

אין ברירה – מהדקים חגורה

אבל משבר האנרגיה שפוקד את הולנד הגיע לפתחנו. לפני כשלושה חודשים קיבלנו הודעה מחברת האנרגיה, שמחירי החשמל והגז יאמירו בביתנו ב-348%(!) לעומת השנה שעברה, וההערכה הייתה של 875 יורו לחודש. איך שלא מסתכלים על זה, זה סכום מטורף ולא הגיוני לשלם בכל חודש בבית הולנדי ממוצע מאד.

אחרי השוק הראשוני ועד שממשלת הולנד תכנס לתמונה ותקל קצת, הבנו שאין ברירה אלא להדק את החגורה באופן דרמטי. ידענו שחייבים לעשות משהו מאד אחרת. ידעתי שהדרך היחידה ליצור שינוי, היא להעביר את בני הבית תהליך מובנה, אימון (קואוצ'ינג). בתהליך כזה ישנם מספר מרכיבים שעושים אותו יעיל ומביא לתוצאות. אני רוצה לחלוק עמכם על פני שורות אלה. בזמן הקריאה, אני מזמינה אתכם לחשוב ולבדוק האם אתם יכולים לבצע תהליך דומה בביתכם. בנושא האנרגיה או בכל מצב אחר בו אתם נתקלים באתגרים המשותפים לכל בני הבית.

אולי יעניין אותך גם:

בישול בריא וידידותי לחשבון הגז שלכם
גואינג דאצ׳ במטבח – חסכנות או קמצנות? 
סוגרים שנה בדאצ'טאון: הכתבות הנצפות ביותר
מה יקרה לארנק שלנו בשנת 2023

זה מה שעשינו

חילקנו את המשימה לשלבים:

הצפת הבעיה

ראשית דיברנו בינינו המבוגרים. ידענו שיש לנו חודש התארגנות עד השינוי במחיר והגדרנו אותו מראש כחודש ההסתגלות. כבר ביום למחרת לקחנו את הילדים לשיחה והסברנו להם את המצב. כיון שהם כבר מספיק גדולים, ושמעו וראו את הכתבות ב- Jeugdsjournaal, הראנו להם את המספרים.
שאלנו אותם מה הם מבינים ואיך הם חשים (חשוב מאד לשלב רגש). כולנו הבנו שאנחנו חוששים מהמחירים המדאיגים, אבל הרגענו ואמרנו שאם נעבוד ביחד, נצליח למצוא פתרונות כמה שיותר טובים.

הגדרת היעד הרצוי

זה לא היה פשוט לדבר על מספרים ממשיים, לא ידענו בכמה ניתן להוריד את הצריכה וההוצאות. לכן שמנו לעצמנו מטרה משפחתית לראות את הגרפים בלוח הבקרה של צריכת החשמל והגז יורדים. כמה יורדים? לא ידענו להגיד, אבל החלטנו שהמאמצים יראו לנו תוצאות, שאותן נבדוק על בסיס יומי ושבועי.

העלאת רעיונות

ביקשנו מהם להעלות רעיונות כיצד ניתן לחסוך בחשמל וגז. מראש הגדרנו והבהרנו שאלה התנהגויות חדשות לכולנו, ולכן עלינו לשים לב אליהן ביתר שאת. אני יכולה להגיד לכם שרוב הרעיונות שאציג הגיעו מהילדים, הם בדקו וחקרו בעצמם. עשינו מזה חגיגה של ממש. הקטנים דיברו עם SIRI. הגדולה נכנסה לאתרים. אנחנו המשכנו לעקוב אחרי כל שירשור פייסבוק או כתבה בעניין. בימים הבאים ישבנו בכל ארוחת ערב והעלנו עוד ועוד רעיונות.

ה'איך' חשוב לא פחות מה'מה'

רגע לפני שאני חולקת עמכם כמה שיותר מהדברים שעשינו, חשוב לי לציין עוד פרט משמעותי ביותר: ההחלטה על הגישה שלנו לעניין, וההוויה בה נרצה לפעול. השלב הזה מהותי לא פחות מכל החלטה טכנית. הגישה מאפשרת לנו את הדרך הנבחרת, וההוויה מאפשרת לנו את החיבור העמוק לעשייה. כמשפחה בחרנו בגישה חיובית, עם הכי הרבה הומור, תוך אמונה שאנחנו יכולים לחולל שינוי. בהוויה בחרנו בסקרנות, פתיחות ומשחקיות: אם כבר כזו מכה אז לפחות שנהנה. כפי שתראו ניסינו הכל מכל כל. חלק מהרעיונות נראו לנו בהתחלה כבדיחה, אבל אמרנו לעצמנו שאנחנו מנסים הכל. לוקחים הכל בהומור, מנסים ולו כדי לספר ולהפוך את זה לבדיחה משפחתית לשנים הבאות.

ועוד דבר חשוב: הדגשנו כל הזמן שזו עבודת צוות. שזה אנחנו כיחידה משפחתית מלוכדת אל מול הבעיה. זה דרבן, ובעיקר סיקל גלגולי עיניים כשבקשנו מהם שוב ושוב לכבות אורות. נמנעו כמעט לחלוטין הזדמנויות לחבטות מילוליות בין הילדים (שכן הם אחים נורמליים ואוהבים להראות האחד לשני שהוא טועה). שמחנו לשמוע את הקטן מודה לאחותו הגדולה כששאלה אותו אם לכבות את האור שנשאר דולק בחדרו במקום לגעור בו בצעקת "שוב האור אצלך בחדר דולק!".

הדגשנו עוד שני ערכים שחשובים לנו:
1. השמירה על הסביבה, ולכן חיסכון באנרגיה לחלוטין מתכתב עם זה.
2. המסר החזק שכל בעיה שאי פעם תהיה לנו, אנחנו מסוגלים להתגבר עליה אם נאמין בכך, נפעל למען השינוי ונעבוד ביחד כמשפחה.

רשימת הרעיונות

את רובם ניסינו, והם הפכו להיות חלק מהשגרה שלנו, את האחרים ניסינו ושרדנו לספר. אתם מוזמנים לנסות וכמובן להוסיף עוד ועוד מניסיונכם.

חסכון בחשמל

• כיבינו כל מכשיר בבית במצב Stand by בזמן שאינו בשימוש (כמו טלוויזיה, מדפסת או מברשות השיניים החשמליות שעומדות על כנן).
• הלכנו לאיקאה בדלפט וקנינו את נורות הלד הכי נמוכות לכל גוף תאורה בבית. החלפנו את נורות החיסכון שקנינו לפני כעשור ואפילו נהיה לנו יותר אור ומהר יותר.
• את ההרגל של הדלקת האור בחדר האמבטיה לכל הלילה, החלפנו במנורת לילה פשוטה וזולה למסדרון, גם היא מאיקאה.
• הורדנו את הטמפרטורה של מחמם המים שמתחת לכיור המטבח כך שמראש לא יחמם את המים לכדי חמים-רותחים כפי שהיה, אלא חמים מאד. זה מספיק. (לא פחות מ-60 מעלות, כדי להמנע מהתפתחות חיידקים).
• בן הזוג שלי, שהוא עפרוני שקם ב-04:00 בבוקר, התיישב לאור נרות במטבח ושתה לעצמו כוס תה שחימם את המים עבורה במיקרו כיון שקרא שזול יותר להרתיח כוס מים בודדה שם מאשר בקומקום. צחקנו עליו שהוא חזר לימי הביניים אבל כהסטוריון זה דווקא מאד מצא חן בעיניו.
• צחוק צחוק, אבל בשביל הקטע התחלנו לצחצח שיניים ולעשות פיפי בלילה לאור ירח או לאור תאורת הרחוב. גם את מקלחות הבוקר ניסינו ככה וצחקנו מאד.
• הזזנו גופי תאורה בסלון כך שאחד מהם קרוב מאד לשולחן האוכל שלנו, ואנחנו מדליקים אותו בזמנים ביום בהם מספיקה נורה אחת דולקת במקום שש הנורות של גוף התאורה שמעל השולחן.
• בהמשך לסעיף הקודם, הבדיחה בבית הייתה שנים שאני כישראלית, צריכה פרוג'קטור מעל הצלחת שלי כי אחרת "אני לא רואה את האוכל שלי", לעומת הסקוטי איתו אני חיה שיכול לאכול בחושך. לכן אני התגמשתי והצהרתי שאני עושה את המאמץ לאכול בלי ששולחן האוכל נראה כמו בלומפילד.
• עשינו יותר כביסות בלילה כשהתעריף נמוך, ותלינו עד כמה שאפשר בחוץ. פעם הייתי מתעצלת ואת הגרביים ושאר הפרטים הקטנים שמנו תמיד במייבש, גם בקיץ. אז סוף לעצלות הזו: תלינו הכל (ותודה למזג האוויר שהיה יחסית חם לעונה בסתיו האחרון)
• קנינו מתלה כביסה מתקפל לתוך הבית, ועליו תולים את הבגדים. לוקח להם יותר זמן להתייבש, אבל מתרגלים.
• הפעלנו את מדיח הכלים עד כמה שאפשר בלילה ובתכנית חסכונית (Eco).
• התחלנו לחשב הפעלת תנור לאפייה עם יותר תשומת לב. למשל, כשהתנור נאפה לחם ביתי שאני מכינה, אני מוסיפה לשם גם תבנית ירקות או ביצים לכחצי שעה עד שהן נהיות קשות (20 דקות זה מספיק. מעל חצי שעה הן כבר מתייבשות).
• התחלנו להסתכל על השנתות בקומקום ולא למלא סתם לפי התחושה. אם בטעות ממלאים יותר משצריכים, ואחרי ששואלים את כולם אם ירצו כוס תה, שופכים את מה שנשאר לתרמוס. אלה מים רותחים שנשארים מאד חמים הרבה שעות אחר כך ומשמשים לשתיה החמה הבאה או לבישול ומקצרים הרתחה מחודשת.
• אני, שאני ציפור לילה ועובדת לבד בחושך כיאה למוצאי הפולני (אך בהנאה רבה), התחלתי להשתמש בתאורת לד שמחוברת למחשב ומכבה את הנורה החשמלית בחדר.

חיסכון בגז

• אנחנו מבשלים בגז, ולכן התחלנו לעשות יותר שימוש בסיר הלחץ שעד כה נותר שבועות מיותם.
• עשינו רשימה של מאכלים שאנחנו אוהבים בסגנון 'מנה בסיר אחד', כדי לחסוך בלהבות פועלות.
• הורדנו את טמפרטורת הבית ל-18 מעלות. זה לא נעים (זוכרים את תחילת הכתבה?) אבל לא נורא. התחלנו ללבוש יותר שכבות, השקענו בחידוש מלאי הגרביים התרמיות לכולם, גופיות מחממות ופליסים. כשמגיעים אורחים מעלים שוב ל-21 או יותר.
• בלילה כיבינו את ההסקה לחלוטין.
• דאגנו שלכולם יהיו בקבוקים חמים. מילוי של דקה מהברז על החום הכי גבוה מספיק (בשום פנים לא מהקומקום! זה יכול להתפוצץ ולהשאיר כוויות איומות). שמים כמה דקות לפני שנכנסים למיטה באזור הרגליים והמיטה חמה לכל הלילה.
• אנו משתמשים בשמיכות פוך המעולות שיש לנו. תשקיעו בשמיכות עם TOG גבוה, עשר או אפילו 15 (עצות שלומדים כשאת חלק ממשפחה סקוטית).
• אחת הבנות שלנו לא אוהבת שמיכת פוך. על המיטה שלה בן הזוג שלי שם שתי שמיכות ופתר את הבעיה.
• מקלחות.זה נושא כאוב: מי לא אוהב מקלחות ארוכות וחמות במיוחד? ובכן, פצחנו בתחרות המקלחת הקצרה. מסתבר שהשבע דקות מטכ"לי זה המון זמן (מי היה מאמין). חלק מבני הבית הצליחו להתקלח אפילו בכשתי דקות. בכללי כולנו הסכמנו שאת רוב המקלחות של השבוע נגביל לעד ארבע דקות. זה היה משחק של ממש: לקחנו זמנים ואפילו הצענו ליגת מקלחות (רעיון שלא מומש אבל אתם מוזמנים לנסות).

את התוצאות מדדנו בהתחלה בכל יום. היינו מסתכלים על לוח הבקרה, נותנים משוב, מעודדים ומאמינים לעצמנו כשהצלחנו לעשות מאמץ שגם ניכר בתוצאות.

בימים בהם פחות הצלחנו, אמרנו שלא נורא, שאנחנו לומדים, ושאנחנו בני אדם ואין מושלם. שוב ישבנו, דיברנו וביקשנו מכל אחד להתחייב רק לדבר או מאמץ אחד קטן.

כוחה של משפחה

כבר בחודש הראשון ראינו ירידה של כ-25% בצריכת האנרגיה, על אף שעוד היינו בתעריף הישן. בחודש השני, היתה ירידה דומה לעומת אותו החודש בשנה שעברה. חגגנו את התוצאות: בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית ובשיחה שבה שיבחנו את עצמנו על המאמץ. הצעיר שלנו עשה סוג של 'מבזק חדשות' כאילו אנחנו המשפחה שנבחרה שיעשו עלינו כתבה בטלוויזיה. היה מצחיק וחמוד להפליא. בנוסף שאלנו ותחקרנו מה כל אחד מרגיש שהוא יכול להמשיך ולעשות. הילדים ענו דברים כל כך יפים, ובעיקר אמרו שגם אם זה לא נעים, זה לא היה כל כך נורא, וציינו מה כבר הפך לחלק מהשגרה שלהם.

כך יוצרים שינוי אשר מחובר אל הצרכים, מהנה ומביא לתוצאות. בדיוק כמו תהליך של קואוצ'ינג טוב. אני חושבת שעיקר ההצלחה של התהליך היה בלימוד שלנו כמשפחה: העבודה ביחד, ההווי המשותף, ההוכחה שפעולות קטנות ועקביות יכולות להביא לתוצאות גדולות. הבנו שיחד אנחנו מסוגלים להמון. אנחנו יודעים שלקראת החורף והקור זה יהיה מאתגר יותר, אבל אנחנו כבר מתורגלים ומאמינים שמה שעשינו ימשיך לשרת אותנו, בתקווה רק עד שיעבור זעם, או לפחות עד שהטמפרטורות ישובו לעלות.

אני מזמינה אתכם להגיב, לשאול, ובעיקר להציע עוד ועוד הצעות לייעול התהליכים שלנו. אני תמיד אוהבת ללמוד מאחרים, כך שתרגישו חופשי לשאול ואני מבטיחה להגיב.