נוסעים להצביע? חושבים שאין לנו זכות? גוש השינוי או נתניהו עד הסוף? כתבתנו יצאה לבדוק.
השתתף בהכנת הכתבה: סנדי דויטש
הבחירות בישראל מעבר לפינה ומעסיקות ישראלים ברחבי העולם. גם פה, בהולנד, לישראלים יש עמדות מגוונות ונחרצות על המתרחש בארץ, על העתיד הרצוי לה, ועל שיטת הבחירות הנוכחית המאלצת אותם להקריב זמן וכסף כדי להגיע להצביע.
ארבעה ישראלים שחיים בהולנד, מרקעים תעסוקתיים ופוליטיים שונים, נענו לקריאת דאצ'טאון לשפוך קצת אור בנושא. ארבעתם מרגישים קשר חזק לישראל, מעורבים בהתרחשויות בארץ, ומרגישים ישראלים לכל דבר. יחד עם זאת, הם מחזיקים בהשקפות שונות בקשר להצבעה של ישראלים שלא חיים בארץ. האם ההצבעה היא זכות ואף חובה, או שבכלל אין זה אתי שאזרח שלא חי בארץ יצביע בכל זאת?
"זה שאתה במקום אחר לא אומר שאתה מרגיש במקום אחר"
אורי יוגב עבר להולנד בעקבות הצעת עבודה של אשתו בתחילת שנת 2023. המעבר התחיל כזמני אך קיבל משמעות שונה בעקבות השבעה באוקטובר, וכיום הזוג לא פוסל על הסף חזרה לארץ אך לא מתכנן מעבר שכזה, אך הוא תלוי במידה רבה בתוצאות הבחירות הקרבות.
יוגב ממשיך לעבוד עבור חברה ישראלית, ונוסע לישראל לעיתים קרובות גם לצרכי עבודה. לדבריו, דעת הקהל האירופאית השתנתה בשנים האחרונות. כך, למשל, קולגות שחששו או לא רצו לעבוד מול ישראל, מוכנים כעת לעבוד מולו לאחר שעבר להולנד. יחד עם זאת, הוא ציין כי לא נתקל בביטויי אנטישמיות ספציפיים.
ומה בנוגע לבחירות? לדבריו, חשוב לתקן את המצב בארץ ואת ההרס שזרעה הממשלה הנוכחית. "אנחנו צריכים שתהיה לנו מדינה, ואני חושב שמדינת ישראל כרגע נמצאת בסכנה," אמר. יוגב תומך בגוש השינוי ויטוס להצביע למפלגה מהמחנה החילוני-ליברלי. לדבריו, על מדינת ישראל לאפשר לאזרחים להצביע גם מחוץ לארץ, כפי שקורה במדינות אחרות. זאת, מכיוון שהצבעה אינה רק זכות אלא אף חובה של כל ישראלי באשר הוא, כל עוד הוא מרגיש מעורב בנעשה בארץ.
באופן אישי, הוא הסביר כי הוא ממשיך לעבוד עבור ישראל, יש לו משפחה ונכסים בארץ, ולכן הוא מושפע באופן אישי מתוצאות הבחירות. "יש אנשים שקשה להם להבין שזה שאתה נמצא במקום אחר זה לא אומר שאתה מרגיש במקום אחר," אמר.
המחיר של הזכות להצביע
גם שירלי חושקר תגיע להצביע על מנת לתמוך בגוש השינוי. היא נשואה להולנדי כבר 24 שנים, ולאחר שנתיים של מגורים בהולנד עברו השניים לישראל והקימו בה משפחה. הם גרו ביישוב בגליל, תשעה קילומטרים מהגבול עם לבנון, וילדיהם למדו בבית ספר דו-לשוני שמקדם דו קיום של יהודים וערבים. לאורך השנים טיפחו השניים את הרעיון לעזוב את הארץ על רקע המצב הפוליטי, אך דחו את ביצועו משום שאהבו את החיים ביישוב והרגישו מחוברים לקהילה.
לאחר השבעה באוקטובר החליטו לחזור להולנד, והם מאוד מרוצים מההחלטה, שמאפשרת רווחה כלכלית שלא מתאפשרת בארץ. שירלי עבדה בישראל כגננת, ובהולנד היא עובדת עבור משרד החינוך ההולנדי ואף הקימה את "משחקי עברית"- קהילת הילדים העברית של אוטרכט.
המעורבות הפוליטית תמיד הייתה חשובה לה. בארץ היא השתתפה בהפגנות ונהגה להצביע עבור מרצ. השנה תצביע למפלגת הדמוקרטים. בעיניה לכל ישראלי יש זכות להצביע מתוקף אזרחותו, וחשוב לה להצביע כדי שיהיה שינוי. היא אף סיפרה כי היה עליה לעשות מאמצים גדולים כדי להגיע להצבעה. היא נאלצה לבקש חופשה ללא תשלום מהעבודה, להוציא אישורים מיוחדים להיעדרות של הילדים מהמסגרות החינוכיות, וכמובן, להוציא הרבה מאוד כסף.
שלושים שנה לא הצביע, הפעם יטוס בשביל נתניהו
דב סבו, מנהל חברת תיווך באמסטרדם, עבר לעיר לפני שלושים שנה, הכיר את אשתו לשעבר, וגידל בה את שתי בנותיו. דב אוחז בדעות ימניות קיצוניות, שלדבריו חריגות בנוף הקהילה הישראלית בהולנד. הוא הסביר שהוא מאד מעורב במתרחש בארץ, ומבחינתו קיום מדינת ישראל הוא בגדר הכרח לביטחון הישראלים החיים מחוצה לה.
סבו סבור שלישראלים שבחרו לעזוב את הארץ אין זכות להשפיע על מי שממשיכים לחיות בה. בהתאם לעמדתו, במשך שלושים שנה לא נסע להצביע. אלא שהפעם החליט לחרוג ממנה, כ'תגובה להתארגנויות שמאלניות להביא מצביעים לישראל'. מעבר לכך, הוא עושה מאמצים לשכנע עוד מתומכי הממשלה הנוכחית לבוא להצביע. הוא מתכנן להצביע לנתניהו ומקווה שיצליח להרכיב קואליציה.
לשאלה מדוע בחר לגור בהולנד, ולא לקחת חלק פעיל בחזון המדינה היהודית והמאבק הצבאי בהם הוא מאמין, ענה כי הוא מונע משיקולים אגואיסטיים בלבד. לדבריו, הוא עבר שירות צבאי קשה ולא רוצה שבנותיו יחוו משהו דומה. בנוסף, הוא מעיד שיש פער בין האידאולוגיה שלו לבין אורח החיים שלו בפועל. זה מתבטא בבחירה לחיות להולנד, וכן בעובדה שהוא מאמין בדת אבל לא מקיים אורח דתי.
"להצביע בישראל? זה לא מוסרי"
אלי ספיר הוא מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת מאסטריכט שבלימבורג. הוא עבר לפני חמש עשרה שנה בעקבות הצעת עבודה, ומאז, המעבר הזמני נהפך לקבוע. בכל התקופה הזו מעולם לא הצביע בבחירות.
לטענתו, ישראלים מחוץ לארץ שמגיעים להצביע בבחירות משתמשים באפשרות מותרת חוקית, אף ששיטת ההצבעה עצמה בנויה על נוכחות בישראל.
הוא מחובר מאוד לישראל, נלחם נגד שנאת ישראל והאנטישמיות באקדמיה, ומבקר הרבה בארץ. עם זאת, כל עוד הוא חי בהולנד, מבחינתו הצבעה שתשפיע על החיים בארץ אינה מוסרית. לשאלה האם אין משמעות לכך שישראלים בחו"ל מושפעים מהנעשה בארץ, אומר כי אין זה מקנה להם את הלגיטימציה להצביע אם מרכז חייהם לא בישראל. לדבריו, אם זה היה המדד, זכות ההצבעה הייתה צריכה להיות מורחבת גם ליהודים בתפוצות שסובלים מאנטישמיות.
"לפעמים התשוקה הפוליטית מעבירה את האנשים על שיקול הדעת המוסרי שלהם בעניין הזה. אתה לא חי עם התוצאות האלה. אתה נוסע לבחירות, מצביע, עולה על הטיסה חזרה לאמסטרדם. אתה משאיר מאחוריך אנשים שלא עולים חזרה על הטיסה לאמסטרדם. בעיניי זה לא יכול להיות שאתה תראה את עצמך שקול בזכותך להצביע בבחירות האלה לאנשים האלה," הסביר.
ספיר אף גינה בחריפות את ההתארגנויות השונות להצבעה. "אני חושב שזו שערורייה," אמר. "למשל, זה שיש הרבה מאוד כנסים אקדמיים פיקטיביים לחלוטין, שמתקיימים בארץ בדיוק בזמן הבחירות, כדי שאנשים יוכלו לשלם עבור כרטיסי הטיסה שלהם מחשבון מענק המחקר שלהם… אני מתנגד גם לניסיונות להפוך טיסות לישראל בתקופת הבחירות לפרויקט מאורגן או מסובסד.
אם ישראל רוצה לאפשר הצבעה רחבה לאזרחים שמרכז חייהם בחו״ל, ראוי להסדיר זאת בחוק באופן שוויוני, ולא להפוך יכולת כלכלית וגמישות תעסוקתית לתנאי מעשי להשתתפות." מצד שני, הוא לא רואה בעיה בהצבעה של ישראלים שעברו לחו"ל רק באופן זמני, למשל סטודנטים, שליחים, עובדים זמניים או חיילי מילואים.
בין שיסעו להצביע או לא, תומכי הממשלה או מייחלים לשינוי, על דבר אחד אין עוררין. הישראלים בתפוצות יעקבו בשבע עיניים אחר השתלשלות העניינים, והדי תוצאות הבחירות יורגשו פה בהולנד וימשיכו לעורר דיונים סוערים.
קחו חלק בעשייה של דאצ'טאון!
תרומתכם מאפשרת לנו להמשיך ליצור תוכן איכותי, ליזום פרויקטים קהילתיים ולארגן מפגשים שמחברים בין כולנו.
כל תרומה משפיעה – הצטרפו אלינו ותמכו בדאצ'טאון! יחד נמשיך לבנות קהילה חזקה ומלוכדת.
